(*)
הממלכה האבודה
היא הילדות האבודה שלי
(1)
היא השמחה שבחוסר מודעות
היא הצפייה להתעורר למחרת בבוקר
אמא שלי שחוזרת מהעבודה
הממלכה האבודה
היא התמימות שבזריחה
העצלתיים של הצהריים
והפחד שבא עם השקיעה
הממלכה האבודה
היא הידיעה שבחוסר ידיעה
הצפיות הכמעט אמתיות לעתיד לבוא
והקלילות הבלתי נסבלת בה כל זה נשכך
(2)
הממלכה האבודה
היא האהבה הכי גדולה שלי
אלייה אני חוזר בסיפורים, בחיוך שלה ובאותה תחושה שלא ניתן להסביר
שבאה עם המחשבה על אהובי נפש
ועל רגעים קטנים של חדווה בים
הממלכה האבודה
היא הסיבה לאותם דמעות
אותם אני בוכה לבד בלילה
לבד בין אנשים
לבד בין חברים
ערום משם וצורה
היא אותו קרחון בלב ים
נווה מדבר או ניחוח בלתי נתפס של סוף הקיץ
מגע צלילים על משטח הנפש הריקה
(3)
הממלכה האבודה
היא כל אשר בליבי
עם פרוח הרוח לשמיים
אובדן ועצב התעלות
הממלכה האבודה
חוזר אני אלייה
ברגעים של שקט ארץ
עם יופי הבדידות
היא כל אשר תחת השמש
אם עץ אדם או פרי מכחול
את כל אשר קיבלתי
ומה שאסרב לכלול
ובערוב ימיי אשבע לי נחת
אל תכול עינייך רחם לי תיצור
ביום הזה יהיה אני ביחד
תפרח אז נשמתי
תפסיק רוחי לסבול
(*)
באותו יום אני יוכל סוף סוף ליפול
אני לא אצטרך להחזיק מעמד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: