כֵּנוּת

לברוח מהעולם

לברוח מכולם

עיוור לאותו חלום ישן

שפגע שוב

והוציא עשן

מסך ערפל בשדה של תקווה

מהי הדרך הכי קצרה

להתחבא מכולם

מהעולם

מתוך אותם עיניים ישנות

לא עובדות

לא מכוונות

ואין בהם יותר דמעות

יבשו משנים של נזילות

כמו מכונה שהתקלקלה

עיוורת יותר בכל שנייה

רק 2 אבנים יפות

בין אותו מרחב

אינסופי של מחשבות

אותן שפתיים חסרות מנוחה

מונעות ע"י פעימות בלתי פוסקות

מחשבה

אותה לשון הנדחפת לעניינים לא שלה

הזמן מבשל את כולנו. זו האמת היחידה.

עוד טיפת דם בשדה הדארמה.

נכתב לפני שנה.