כֵּנוּת

לא יודע אם אני אצליח לגמור את הפוסט בלי לקונן על מר גורלי, לעורר את שנאתכם לי
:)
אבל מוכן לנסות, אם אתם מוכנים להרשות
בלי הרצאות, רק חויות
סופ"ש ארוך במיוחד
כמו תמיד
כשכותב
אין אף אחד





Juggling between three jobs lately. Doing translation eng-heb/ heb-eng is one of the offers. The other one is working inside a cold room of one of the leading hi-tech companies in Israel cataloging data discs or something of that sort. The last one and the one I already started is being a research assistant for one of my psychology professors. On the same note I have to dig deep this Saturday to make up for lost time during the week not working.


אז בעבודה הכל בסדר. איך בלימודים?
די מוזר למען האמת. סמסטר ראשון מזה 4 שנים שכמעט ואין לי קורסים. סכנה ריאלית שאני ימות משעמום. וכבר זה נותן את אותותיו.
אני מתחיל לקבל סימנים שהסמסטר הזה בטח יהיה האחרון. שהלימודים מיצו את עצמם. שאני כבר גדול מדי לאונ' או שהאונ' תמיד הייתה קטנה אבל איכשהו לא ראיתי את זה. עדיין יש שם אנשים נפלאים, שיקבלו אותך לא משנה מה תלבש או בחלק מהמקרים מה תאמר להם אבל הסיבה שלשמה אני הולך לשם (ללמוד) נאבדה איפשהו בין שאיפות קרייריסטיות, מרצים אטומים (שלא נאמר סתומים), וקורסים חסרי השראה. בכיף הייתי לומד תואר נוסף בספרות או פילוסופיה, מתחיל את הכל מחדש ולא מגיע לחצי מהקורסים אבל אין כסף ויש עוד פחות זמן. חוצמזה זה הכל מפריע. מפריע מפריע מפריע. למה שחשוב באמת.
תקראו בהמשך...


ובין עבודה (שעדיין לא התחלתי) ללימודים (ריקים מתוכן) איכשהו לא נשאר לי זמן לישון.
מה אני כבר עושה שמוביל אותי לשם?
לא יודע.
אולי כותב.
ולא מפרסם.
הקוראים כאן אינם רבים וממילא והמקום הזה כאן בשבילי בסופו של דבר.





אז מה חשוב באמת? מה חשוב לי באמת?
אולי זה רגע טוב לחזור לאנגלית...
The most important thing. The one I obsess about the most is non other than the L word. And it's so pointless. Like every other subject the more you think about it the harder it becomes. Now really I probably should adopt the view that girls are stupid, that all they're good for is sex, looking pretty and makeup: a sort of body accessory. It's wayyyyy easier to handle objects than 3-dimensional thinking entities. easier to treat objects than subjects. Not in the sense of them being my subjects, that's no different than being an object but in the sense of being a rational thinking subject, the philosophical sense of the word.

יצאתי עם [קרובת משפחה/ ידידה/ מישהי שהייתי דלוק עליה הרבה זמן] אתמול, אמריקאית הישר מטקסס (28). נשואה לבן דוד שלישי מצד אמא שלי, עורך דין (30). היא נמצאת כאן לבקר חברה שמתחתנת. אסטרולוגית אנחנו מתאימים והיא יחד עם בעלה לא, ותמיד תמיד עפים ניצוצות כשאנחנו נפגשים, אפילו שיכול להיות שהניצוצות כולן בראש שלי. הבחורה מה יפה, בלונדינית עם עיניים כחולות אבל מראה עייף כזה כאילו החיים זה יותר מדי בשבילה. אבל גם מאוד מעשית, משרה תחושת ביטחון שקטה. אין מה לומר שילוב מנצח בשביל משורר אבוד וחובב אומנות כמוני. האמריקאית למדה אומנות בתחילת דרכה אבל ויתרה עליה מאוחר יותר לטובת משהו פרקטי (מנהל עסקים - תואר II). לא יכול שלא להיתפס באופן סימבולי בעיניי, ויתרה עלי לטובת העורך דין, מכרה חלומות תמורת כסף. אני אסלח לה על הכל אם יום אחד היא תהפוך לסוחרת אומנות או מנהלת מכירות פומביות.
אז מה קרה?
יום שני: ארוחה משפחתית אצלנו, היין זרם כמו מים. האוירה טובה.
יום חמישי: נסיעה מתוכננת לחיפה (וכזאת שבאמת יצאה לפועל - thank god) התחיל הכי טוב בעולם, morning glory עם פלירטוטים בין חלקים שונים של הרגליים בקרון כמעט ריק ברכבת. היה גם דיבורים שוליים בהחלט על לק, תיקים, וגבריות אמריקאית אני חושב שגם הזכרנו אותו כמה פעמים. זה הכל צפייה מה שעושה את החוייה הזאת למה שהיא ולא לשכוח שתמיד הייתי טיפוס של בוקר. ושל תחבורה ציבורית.
 חצי שעה מאוחר יותר צילמנו תמונות בכלל לא רעות בחוף טרם בשל לשחייה בחוף הכרמל, ומצאנו בר-חוף מקומי עם דקלים בכניסה אוכל לא רע ובירה במחירים שווי נפש באזור ('החבית') ודיסקסנו על חי האהבה הלא קיימים שלי על לבנה, ממרח חצילים ופיתות. איחרנו לאחד מהמוזיאונים אחרי שאף אחד לא טרח לבדוק את שעות הכניסה ומצאנו את עצמינו הולכים עוד ועוד קצת רק כדי להתיישב במקום אחר. אם הייתי יודע שזה מה שהיינו עושים הייתי נשאר בת"א. גם שם יש קפה בכל פינה. לא באמת... הכל היה שווה את זה, גם אם סתם בשביל הרומנטיקה בגרוש של לנסוע עם בחורה יפה למקום רחוק. ובטח בשביל שיחות הנפש והמבטים המחוייכים/ בישניים/ שנהנו מחוסר הודאות שעברה שם בינינו. גם גיליתי שהיא מכורה כרגע ל- Mass Effect 3.
=), הייתי צריך את זה.

היום היה ארוך וחזרנו לת"א בשביל ארוחות נפרדות עם חברים שכל אחד מאיתנו היה צריך להגיע אליה. אני וחבר שלי מצאנו את עצמינו במסיבת גאייז בטעות איזה 3 שעות מאוחר יותר והספקתי לראות את האמריקאית פעם נוספת לפני שהיא נוסעת ב-1:30 בלילה עוד פעם. נחשו מה? עוד קפה. אבל מה מה? הזמן עשה את שלו והעברת לשעון קיץ שעה קדימה גרמה לרוח הדברים העייפה ממילא להיראות כאילו הכפילו את היום מ-24 ל-48 שעות. 






 
                          







ומוצא עצמי חוזר לתובנה בהתחלה.
אני פשוט צריך לישון קצת. לעזוב הכל, לסגור תריסים, לכבות שעון מעורר בנייד ולשקוע לתהומות הנשייה.
























ובהערה צדדית
כותב על הכל חוץ מהדבר היחיד שאני חושב עליו.
אבל זה כבר לא לכאן.







DEEP CUTS



DREAMS

[או התחלה חדשה - התפילה]

אני עדיין לא יודע מה אני עומד לכתוב בדקות הקרובות. רק יודע שזה בקטג' החולמים ושיש מצב טוב שירדו כאן דמעות.

חשבתי שהתגברתי עלייך בחודשיים האחרונים. הפסקתי לחשוב עלייך, הפסקתי לקוות, אפילו הצלחתי לצחוק על מה שמצאתי שם בינינו.
כמה טעיתי.

פגישה אחת וכל כך הרבה זכוכית שבורה.................. הרבה רגליים פצועות.

ואפילו לא פגישה ארוכה, מקרית כזאת של 5-10 דקות. מה שמפתיע אותי זה שדווקא היה לי קשה איך שאת נראית, שינית תסרוקות, מחייכת. כל כך יפה!!!

לעזאזל!

למה בכלל אכפת לי?
...

לא יודע. חייב להתנתק. לעזוב, לשכוח. לעזוב את תל אביב. לשכוח שתי לילות מהחיים שלי שנשארת לישון. 2/365 כמה קשה זה כבר יכול להיות? שתי לילות של חלומות מתגשמים. לא פחות לא יותר. אבל לעזוב זה באמת קשה. באמת... יש נסיבות מקלות לתירוץ הזה: חברים משותפים, סצינה, עיר גדולה שם הכל קורה, אפילו להקות ורחובות שאי אפשר ללכת בהם. יש מילה ברוסית - тусовка.

ואולי זה עונש מאלוהים. Divine Retribution על איך שגרמתי למלאך להרגיש. אולי, נסתרות הם דרכי האל. ונסתר הוא האל עצמו.

טוב זה כבר נהייה פילוסופי משהו. אם רגע חוזרים למציאות. יש אותי יש את 'בל יאמר שמה' המופיעה בכותרת הפוסט ועכשיו גם את ההתחלה החדשה/ התפילה. במה מדובר? לא הרבה, עבודה קטנה חדשה (ספרייה), כמו שרציתי. חונכות פר"ח עם ילדים יהודים-פלסטינים בפלורנטין ושנה אחרונה (בתקווה) באוניברסיטה בצפון ת"א. אם 2/3 יצליחו לי תוכלו למצוא את עבדכם הנאמן עם חיוך על השפתיים.

אבל ככה, כדי לסגור את החולמים כמו שהתחילו (אבודים מראש) כמה שורות פיוט.
יגמר כמו שהתחיל.

urban gypsy

urban monk

love triangle

with some old punk

be your shrink

be your lover

want a girlfriend

not a daughter

make it funny

make it sad

no health, no money

where's dad?

have some parties

have some wine

relationship relapse

all in good time

recoil lovers

manic sad

coffee showers

the good with the bed

spend one night

head over heels

trip together

expansive-cheap thrills

night's out

till the morning

sulky faces

all day yawning

rainbow curls

slippery kiss

beautiful agony

over nobody this

people change

feeling don't

love sore

sticks in your throat

deranged girl

naive kid

one less toy

to play with

Tel Aviv University is conducting a poetry reading evening under the theme of freedom.

Here's what I wrote:

Where is your freedom

Is on the social network?                                               

A net of lies, mosquito trap of summertime

Where is your freedom

On Facebook? Or on Twitter?

A lot of pixels which vie for your attention, a mirage 

Where is your freedom

Is somewhere on the web

A spiderweb of flashing lights, an echo filled with sounds           

Where is your freedom

Or is it in the mall?

A cage of glass, a multitude of men just craving satisfaction          

Where is our freedom

In animated matter

From dust we came, refuse the dust's reclaim                            

Where is our freedom

In pasturelands, in open plains, in fields

Of ripe imagination, of children's games, delights

Where is our freedom

The beauty of the human soul

Yet still in vain, a second but too late to feel the same                      

Where is my freedom

In writing or in thinking

But roll those thoughts away, a slope a hundred miles the fray

Where is my freedom

In spirit or in body

Or in the youth of years and still untouched by wails and fears

Where is my freedom

In love still dormant?

In friendships' feather grasp, in spades of adoration's clasp

Where is your freedom

In hollow words? In empty gestures?

Vibrations of the air just echoing through space

I wanted to laugh

I wanted to cry

I wanted to sit there and die

Looking at my hand

Blurry, red and blue

Looking at the tears

Falling down on you

Memories abound

An empty floor sink

Still they rise the thoughts

Just to be extinct

Wishing for the end

Wishing yet again

Wishing wish some more

Dead on cold blue floor

Thinking whats the use

Thinking whats the point

Nothing left to think

Nothing more to hope

On an evening blues

With the orange sky

With no sense no muse

Falling high

I wanted to laugh

I wanted to cry

I wanted to sit there and die

painfully aware of defeats of the past

happiness not desitined to last

making my way through labyrinths of thought

lonliness drought

tired of the byproducts of pain

not wanting hurting people again

making enemies of friends

forever again

holding back holding still

In a state not honest not real

unatural in this heaven on earth

aghast by my own thought

~

still craving that feeling

of solitude twine

in some part of this

novel yet awful design

and with evenings dawning

life's ebb to an end

we will be togather

togather my friend

so leave myself open

to moments of rain

just try to remember

forever again

Throwing sparks at my frozen angel

Words to melt the ice around your pretty heart

Turn the ice to water, the water  into flood

The flood becomes a river, a river of pure blood

Souls come into the delta, nourishing the sea

Sea goes out to ocean

Ocean endlessly

A look

A thought

A plan not to be cought

Keeping things simple

Try to be direct

Casual as I can

I make the threat

My element

 is surprise

My drawback

Acting too nice

Balance the thing you say

In favour of the promise that may

Playing the game is easy

Winning is hard

Enjoy it

Are you getting far?

Get physical on first

Second base is for talk

on the third we're entwined

Having a ball

Scoring a hole

If you let her do her thing

You'll be out in a hurry

Lose your nerve

 You'll be sorry

No more morning glory

Next time

Don't think

Don't blink

Get your act togather

No cat's guard is forever

It's more than just hitting on a girl