|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
נובמבר
הבחורה שלי רוצה שאני אכתוב עליה ואני לא רוצה לכתוב.
היא לימדה אותי חיים מה הם ולא נשאר מקום לחשוב על החיים אלא לחיות אותם.
הבחורה שלי רוצה מוזיקה מסוימת ואני רוצה מוזיקה אחרת.
כמו מראה לנשמות שלנו.
הפכים נמשכים.
אבל בלי כוח משיכה היינו יכולים לעוף.
היא אומרת שהנסיך הקטן לא עשה לה את זה.
או משהו בסגנון, אם כתבתי לא נכון היא תתקן אותי.
אני לא נסיך ומזמן כבר לא ילד.
רק אצלה אני יכול להיות כזה.
~
מתעסקים בכל מיני דברים לא חשובים.
רק הם חשובים באמת.
מתעסקים בכל מיני דברים לא חשובים.
רק הם חשובים באמת.
כל הדברים החשובים לא חשובים בעיניי.
מתעסקים רק בהם.
והולך לאותם מקומות.
ורואה את אותם פרצופים.
וכל מי שחשוב כבר לא פה.
ומי שנוכח פיזית נעדר נפשית.
נהדר נפשית.
מנסה להיזכר בהרגשה.
ואת שלא מסתכלת אף פעם.
כל כך קל פשוט להיות.
ואת שהיא כמו שלוש.
לא חסר מה לעשות.
הולכים רצים ישנים מבשלים.
עושים אהבה הם קוראים לזה.
יושבים שוכבים מדברים אוכלים.
שומעת את עצמך כשאת שומעת אותי.
~
שקיות שחורות מתחת לעיניים.
תעלות ניקוז לדמעות.
מסקרה שחורה הפכה כחולה.
נשימה מתייפחת.
דממה.
ראיתי אותך בוכה בפעם הראשונה.
לא כמו שחשבתי.
במקום להיות שמח הייתי עצוב.
הייתי ולא רציתי להיות.
על הכל אני אסלח לך.
אהובתי.
x
נובמבר קודם כבר היה גשם
ופטריות
| |
הכל כואב, הכל רך
הכל רך, הכל רך
כל כך רך
הכל כואב, כואב
כל כך כואב
גם הדברים הכי נעימים
ובעיקר הם
[אני כותב מאוד כללי, תצטרכו לנחש
אני כותב מאוד כללי, לא תדעו לעולם
אני כותב מאוד כללי, אתם יכולים לשאול אותי אבל בטח לא תעשו את זה]
ראיתי סרט רוסי היום
עצוב הבנזונה
סרט רוסי
"למה עזבת את מקום העבודה שלך
איך תמצא עבודה חדשה
איך תכסה את התחת בלי צ'ק
למה עזבת
...
מה אתה חושב לעשות עכשיו
בלי תואר, בלי קשרים ובלי גרוש על התחת
מה תעשה "
אמרה ועזבה לתוך הלילה, לא יודע לאן
וגם לא רוצה לדעת
לא הלילה לפחות
איך לעזעזל! אני אמור לחשוב עכשיו
שאת רואה את כל המחשבות שלי
עכשיו שאין לי איפה להתחבא
איך אני אוכל לחשוב
איך אני אוכל להתלבט
איך אני אוכל להיות חסר ביטחון
איך אני אוכל להיות מפוחד
איך אני אוכל להיות מפסידן
להיות אפס
להיות קנאי
להיות מניאק
להיות קמצן
להיות סוטה
להיות מיסוגוניסט
לחשוב על אחרות
לחשוב שאנחנו לא מתאימים
לחשוב מה אני לא אוהב בך
לחשוב יותר מדי
או לא לחשוב כי גם את זה צריך לפעמים
איך אני אמור לאהוב אותך
להיות מאוהב בך
להעריץ אותך
ולשמור אותך איתי
לשמור אותך שלי
שתתפסי ממני, שתעריכי, שתעריצי
אותי
או לפחות את הפרסונה שאני בונה
את כל הזיוף הזה בסרטים ונייר עטיפה
את הפילוסוף והאומן, מבקר האומנות ואיש האלוהים
ואיך אני אמור לדעת מי אני בסופו של דבר
איך אני אדע מי אני בסופו של יום
אחרי ששיחקתי איתך משחקים כל הזמן הזה
משחקי תפקידים ופסיכודרמה
רק
כי אני מפחד שתזרקי אותי
איך
איך
...
...
איך
...
...
איך
...
...
איך
...
...
א.י.ך
א..י..ך
..........
נחנק מהמילים, או הדמעות
לא ברור
[זה שירה זה
זה שירה
...
זה זבל ]
קלידים ברקע
וקול חלוש של זיקוקים איפשהו מלווה אותם
קול של זכוכית נשברת, כוס יין
00:46
[א' התחלתי לחשוב שהשירים שלי לא מספיק טובים
שהכתיבה שלי לא מספיק טובה
ב' אתה חושב שזה הופך אותך לאומן?
אתה מחשיב את זה לתו תקן
...
ב' אתה פטתי ]
מישהי פעם אמרה לי שהיא רוצה לעשות קעקוע
ברגעים של חולשה נדמה לי שזה הייתי אני
בלילה אלוהים הוא החבר היחיד שלי
ואני מוכן לעשות הכל כדי לא להיות הוא
[כופר.. ]
| |
שיר אהבה. כמו שתמיד הם היו אמורים להיות,
כל כך, כל כך
נשית
כמעט מצב כפית
שיער ארוך וערמוני
כמו נדנדה
ואף קטן, בגדי שני
כפתור סריגה
תתנועע היא
תתנועע לקצב שלך
ואתה
ואתה תנסה לנגן מנגינה
ערבה לאוזניים
לחך
ואתה תנסה
תנסה לא תצליח
שלא לחייך
בבריכה של ורדים
שיפולים אדומים
למגע חמקייך
נשברים הכלים
יצרים הם עולים
הם עולם
למראה גיזרתך
גם סדינים שעליינו
נופלים להם
הם אי שם
ולשמע צחוקך
צלזיוס פרנאהייט מתעלים
רק בגדים תחתונים לגופך
ועליי נמלים
העור שלך
מגע קטיפה
אי-מגע
אבנים
מכה קשה
לא מספיק חזק
לא מספיק ממך
רק פעם אחת
מגע גופך
עדיין כמו
הינך בעטיפה
עדיין אסופה
רק חיוך מבצבץ
הבטחה
משחקת בי
בעדינות לא לשבור
סוכרייה לכיס
רק עוד קצת, לשמור
מסתירה אותי
כמו עשוי מקרח
ממגע האור
חיוכה השמשי, אל-חזור
מקרנות מבטה
על קרני המזבח, אינספור
תוחבת אותי לחדרה
נפתולי מיטתה
את האור מכבה
בי ניצוץ של שמחה
אה,
הבטחה התמלאה
לילה הסתיים
כמו שהתחיל
זרוע כוכבים אינספור
ששמנו אותם שם בעצמינו
כוכב אחר כוכב
בעול כפיינו
ומיטב מעשיינו
במכחול זהב
בנייר זכוכית ליטשנו
עוד כוכב
עד לשקט מופתי
עולמיי עד, עולמי
כמה שעות את איתי
מפנה מבט שמאלה
ולבד אנוכי
באמצע קמת
לקחת את התיק
אני מאחורייך
שרוע הכרית
כמו תינוק
הבל פיו מאביק
במבט מהצד, כמעט מצחיק
הלכת עם אור ראשון
אותי כיסית
או ונוס של בוקר, כל כך נשית
נסיכת השיער הארוך, אסופית
 
לילה הסתיים
מבעוד חדל להתקיים
לפני שכוכב הצפון הבזיק
לפני שעדרי עננות השחר הזעיק
זרוע כוכבים
הלילה הסמיק
הבוקר קרא לו חדל
אך לא הספיק
and still and still
Gravity
מפוסל בתודעתי
| |
כתיבה בלי
בלי תכנון מראש
בלי הכנה מוקדמת
בלי להעתיק מאיפשהו
בלי לחשוב על מי תקרא
בלי להתגרות באף אחד
בלי התכתבות עם עצמי
בלי לקוות לגאונות
בלי דרישות בכלל
בלי מוזיקה
בלי משקה
בלי בגדים
בלי נוחות
בלי כוחות
בלי כלום
' ' ' ' ' ' ' ' '
וכמעט בלי מילים
אבל מי סופר ?
מ . ח . ר . ו . ז . ו . ת .
כמה חרוזים
אבל מי סופר
מ.
אהובתי
מזה שנים רבות
ואיפה את
ח.
שום דבר לא קורה
לא איתך
ועם אחרת
שום דבר קורה
ר.
פצעים שעל ידי
נקווים מהר
ואלו בליבי
במסדרונות נפשי
סתומים יותר
ו.
חבר קרוב
עוטה המסיכה
חבר שלי
לשעבר שלךַ
ברכה לשווא
היא לא איתךָ
ז.
מה עשית לי
מה עשית
זין בעין
מה עשית
אני לא רציתי בזה
מה יהיה איתי
בלעדייך
ו.
מחשבות מכות
כמו מכות חשמל
וגוף כמו קשור
למיטה סיעודית
ככה קוראים לדברים האלה
חמש בלילה
לא
חמש בבוקר
ת.
טרף עצמו לדעת
חזר בשאלה
רצה ללמוד
אך לא ידע הוא
מחילה
חסר כבוד
וחסר דעת
הסעודה האחרונה
הבחילה
אומרים "חייבים להיות שמח"
אבל אף פעם לא אומרים את זה לאם שקולה
ואם כן, אז מה טראגי
| |
Julia Flame- חלק ב'. / שיר ב- (2x4) חלקים
לחלק א'
2
מתואמים
נשמות במשחק
החיים
נפגשנו
כאילו לא נפרדנו
מעולם
ככה סתם, שני
זרים,
תאומים
להרים ת-שפופרת
להקיש מספרים
לחשוב מילות
פתיחה
איזו ברכה,
עלייך ועל אותו
לילה
רגשות מתקהלים
בריקוד קטלני
מלאכים מקללים
שום דבר לא קרה
שום דבר רע,
אי אפשר להמשיך
מה שמעולם לא
התחיל
אי אפשר להפסיק
מה שקרה לפני
קארמה על שרשת
אירועים על גבי אירועים
מתמשכים
אנו קוראים לזה
חיים
את הטלפון הזה
אעשה
אשלם את המחיר
הון קטן ייזרק לאוויר
אאבד את מי
שהייתי
אותה דמות
תוכננה בקפידה
לאורכם של ימים
ולילות
לאורה של חוסר
אמונה
3
את שפגשתי
מי שעכשיו היא
איתי
אותך שחיפשתי
וכל מה שאמרו בהתחלה
התברר הוא כלא
אמיתי
מי ייתן ואדע
מה לעשות
איתך להיות
ללוות
לא לגבות הבטחות
לא לאזור לליבי
בדם לא להתבוסס
ללמוד לצוף
לשחות
ואם אאבד אותך
בֵּין לרגע ובֵּין
לחיים
שאדע להעריך את
הזמן שנגמר
את אותם רגעים
שפעם דמו לנצח
את אותם חיים
משותפים
נמצאים בתוכי
אֶת אותו העצב
ה' אנוכי,
שירה מכאב
ויש שיגידו שזו
עוצמתה
מתנגנת בלב בלי
הפסקה
אינסוף לשתיקתה
הכאב הכי גדול
יוצא מבית החזה
ונשפך לחלל
רק הרגע הזה,
הרגעים הקטנים
הם לא מרפים
לא נותנים מנוח
לא מתחשבים
טורפים הכל
ביד מנצחת לא שלי
פני פוקר
חידת הספינקס
אַת לא שלי.
סוף+התחלה-
נעלמה מחיי
כאילו לא היה,
והקסם אמרה
'תשאיר לעצמך'
'אני צריכה חיים
לחיות'
'מערכות יחסים
לבנות'
חסרת בושה
סיננה אותי
ללא הודעה מראש
אפילו לא סמס,
רק השאירה
לי
במילים את הדף
לכסות
'
Odio a primera vista
| |
Julia Flame- א'. / שיר ב- (2x4) חלקים
התחלה. 0+
רגע אחד רעה
רגע שני רגיעה
כעבור שעה
מישהי אחרת,
כמעט טהורה
0
מחפש הגדרות
הגנות, מרשמים
או הולך לזונות
שום מתכון לא
עובד
לחיפוש ריגושים
הכל הסחות דעות
עיכובים
אי שם
צף על קרשים
בתוך ים הבשר
אי שם רחוק, הלב קר
מתעלם מעצות
במסע לא נגמר
לזיון מחכה לו
מחר
הבטחות מתגשמות.
שם מעבר לאופק
שרשרת תואמת
ל-לב שעל חזי
שם מעבר לאופק
אותו חצי שני
כֶּנוּת,
שתלך איתי
חלומות מתחלפים
לעולם לא נעלמים
מוחבאים בתוך
חלומות של אחרים
חלומות חדשים
מתלבשים
מכרסמים
בתוך רעיונות
כלפי חוץ מגובשים
את כולנו לשים על
פסים
1
ביופייך שבית
את ליבי שינית
ההיפך מכיבית
במילותייך עשית
את הבלתי יעשה
הטאבו כמו החליט
להסיט את הנורמאלי
אותי להקניט
לנצח יתנגן
בזיכרון, אבוקה
דמיונית
של מה שקראת לו
באותה מילה בלתי
אפשרית
אהבה,
לכל אוזן היא
תיתן להחליט
בנפרד
בדבר משקלה היחסי
בדבר טבעה האמיתי,
סוֹדָה
אנשים לעצור
כמו ללחוץ על
כפתור
את האור את כיבית
איך אותי אז רצית
ולרגע עברה מחשבה
בור ללא תחתית
אין איכן להתחבא
וגם חור להציץ
דרכו
אין מרווח להחליט
אין דבר
אין יותר
מאותה הצלחה לה
קיווית
זוגיות בה חשקת,
בה רצית
הפגישה הבאה
כבר קיבלה את
הטון
המילה,
מפחיד
הצלחה כה גדולה
אהבה שלא ניתן
להכילה
ותשוקות הבשרים
אֵלו לא נגמרים
מציתה בי ת-אש
ל"ג בעומר
שמיים שחורים
חסומים, רק אותך
לטרוף, לרסק
לרסיסים
כבר אדומים
לבַיֶית, לאכול,
לטעום
ללקק ת-פירורים
מחשבה אחת בראש
מ-טעמים
מאותו יום והלאה
איך אוכל אותך
לראות
או דבר נוסף
לעשות
להרוס מוניטין
חלומות לנפץ לרסיסים
מי שהיינו
אותם דמויות,
אנשים מושלמים
סוף. 1-
אחרי ה ביחד-רווי-התחלות
לראות אותך,
לחשוק שפתיים
בלב לבקש מחילות
לחשוב פעמיים,
עוד פעם לנסות
'
prove to me
that you' re
more than
meat
| |
נאדיה אום
21.6.2012
הרגשה של רפש
של צואה, של זיעה
של שתן, מיחושים בבטן
הרגשה נוראה
לילה אחרון בת"א
מרגיש כמו לילה אחרון בכלל
כתיבה אוטומטית נכשלה
או כתיבה בכלל
הבעה עצמית
התבטלה
אגדה עירונית
היא להיות לא להיות
חברים הכי טובים
נפרדים
בגלל בנות
איומים אחד על השני
כמעט מכות
לאחר המופע
late night show
ומרוץ השמועות
זה לכל הפחות
או לכל השדים
ולכל הרוחות
בחורה שלא הכרתי בכלל
שנפרדה ממנו כבר
באמת, וכמה חבל
ריב על דברים לא קרו
על עתיד לבאות
על מה שיכול היה להיות
להרוס מה שכאן,
מה שכן
לקלקל לפחות
ולרגעים קצרים
לשניות
היה אפשר לעצור
ולמנוע התכסחויות
קרבות אגרופים
איומים, בעיטות
באותות
במופתים ודגלים
וקריאות
להיעדר מלוויות
''
רק בחגים
היה אפשר
בשמחות
שתי חברים
שרבים
בגלל בחורה
נפרדים
בגלל ערכים
לא ברי ישום
לא ברורים
חסרי ערך
משוערים,
שתי חברים
לא היו מעולם מעשים
שני אנשים
טיפוסים
כל אחד בשלו
כל אחד בשולי
מתעסקים
רטרוספקטיבה
נאדיה אום
החלום
כולם רוצים לטעום
להעביר מאחד לשני
נאדיה אום
נאדיה אום
עפיפון, סביון
נורית
תאבד היא עניין, תתעייף
תעבור היא למישהו אחר
יום אחד
ככה סתם, כך פתאום
נאדיה אום
נאדיה אום
אישיות רשת
סה"כ מטר שישים
כל סנטימטר סכינים
לא התכוונה
ככה התגלגלו עניינים
אנשים עצובים, ילדים מתחננים
חברים אמיתיים
נאדיה אום
בלילות נזכרים
וגברים הם לוחשים את השם
בזמן שמזדיינים
לפחות כשמאוננים
מדמיינים את הפנים
את הרגליים נפתחות
והם בפנים
ים של זרע
בטן גב
ולגמור איך לא
על הפנים
"תנקי
יש לך קצת
בזוית, מלפנים"
הם כולם
מגמגמים
מעתיק את השיר מדף ישן, חצי קרוע, מקושקש, מוכתם בשאריות אוכל וזיעה. עדיין זה הכתב שלי, לא קריא לרוב האנשים.
חומר רקע למי שצריך.
~-:-~
סיפורים אגדות
או! אישה בגללה
יפרצו מלחמות
כמו הלנה מטרוי
חתולה על גג פח לוהט
חברים יפרדו
יפתחו הם תיבה של צרות
כמו פנדורה
יחפרו הם קברים
יכתבו כתב אישום, מגילות
בגללה ייסדו חוקים
בגללה אפלייה
מלחמות המינים
והיא, איך לא?
בְּשֶׁלָּהּ
צוחקת על דבר זה או אחר
מחייכת תחת מעטה כוכבים
האוקיינוס היא אומרת
הוא מלא בדגים
| |
נתיחה 1.
מנסה לסלק אותך מהמערכת שלי
לנשום אויר נקי
נקי מזיכרונות, מריח השיער שלך, נקי מתקווה
כבר הגיע הזמן
כבר מאוחר
יום אתמול שהפך למחר
וחוזר חלילה
תחושה חלולה
מנסה להיאחז בדבר כלשהו
אפלה
וכל הרעיונות
כל המחשבות - התיכנונים - החלומות
הם הפכו למים שסוגרים עלי עכשיו
מי תהום
מי ביוב, מי שפכים, שכל כך התענגתי
לשתות ולהתרחץ בהם רק לפני שבוע
ואין בי משהו מיוחד, למרות שמנסה
ואין בך משהו מיוחד, למרות שרק זה אני רואה
ובו, אותו שלא מכיר
מסלול מהיר לקיר, בור מאפיר,
רוצה ממני, אישוש לעצמה
מחפשת, ברמה כלשהי, הבנה
מקומות אפלים, עליהם פנסים פתאום
מקומות חלולים, מתוכם לנשום
להתמוסס, לתוכם לזרום
אבנים, לסדר ערימות ערימות
וספרים לכלות לכלות
באש הרצונות להסתנוור
חלומות למגר
אם לא איתך, עם אחרת
אף פעם לא לותר
המחיר?
אני עצוב יותר
2.
ולמרות הבטחות שהבטחתי לעצמי
שזה לא ניסיון ראשון
לא שני
זה כואב אותו דבר
ועוד פעם יורד דוק ערפל
יום מחר
עוד פעם מחפש משמעות
עוד פעם טעות אחר טעות
בחילה.
רק נשימה
לי מוצא אחרון
לסובב את הספל ביד
להתעמק. בכל פרט
במן נכות שכלית
מדמיין עצמי אוטיסט
אובדנות של אגואיסט
ומבטיח לעצמי, לא להבטיח שום דבר
אף פעם.
יותר
| |
פלוס מינוס
שירה ספונטאנית
שהקוראים שלי לא יתאמצו, והכי חשוב שאני
[+]
חיים
דף מקומט
קרוע מעט
חצאי רעיונות
תצלומים
אבל יותר מדי מַט
מט לנפול
ועדיין לא למד לקום
בעתיד
תדע הכל
למוד ניסיון חיים
כשתהייה גדול
עוד תגיע רחוק
מה שכאן לא קיים
עוד תרבה בשמחות
אם לא פה אולי שם
או מעבר לים
מפריעים
מפריעים לך
אנשים להתממש
מקשיבים
לא מקשיבים לך
אוהבים אש
ואני ללחוש לחשים
לפקשש
[-]
לא הדרך שלי
לא של אף אחד אחר
לא חברה שלי
צריך הרבה יותר
לא מספקת
למרות שמקסימה
לא מאפשרת שקט
אם זאת אומר ש"מדהימה"
אולי בכלל אני
זה בגללי
לא מספיק טוב
לעזוב הכל
להמשיך הלאה
משנן מנטרה
"יהיה טוב"
לא מאמין לך
בטח לא לעצמי
לא מבין
אפילו לא מעט
מפוכח משיכרון חושני
בראשי משתולל, מסוכן
לדבר עם עצמך
אי אפשר לוותר עלַייךְ
בדיחה
לא רוצה לדעת
לא עליו
לא 'למה לא'
סך הכל מחפש את הטוב
ת-קרוב
מחפש הזנה רגשית
אותך לטוב ולרע לאהוב
אבל לא בנמצא
כן רצוי, אבל לא אפשרי
לא מצליח להתעלות מעל הממוצע
להיות לך שני
לקיים הבטחה
[-/-]
נמאס
לעזוב
צריך לברוח
ממי שלא הייתה
איפה שאין קירבה
ממי שאיתה לא טוב
כי טוב מדי
להתחפר
חזרה לממלכת קרח
מתחת לאפס
לא נשארה שום דרך
קריאה עיוורת
ההרגשה
כבר נגמרת
| |
היא אמרה לי
נק' בחלל
ואני בתוכה
ריפיון חושים
טשטוש קל
רואה אותךְ
בזוית העין
מעבר לפינה
דרוש כוח של אלף מגה-טון
שימנע ממני להסתובב עכשיו
לחשוב עלייך
להיזכר
ולערער
וכמובן, לרצות יותר
"ככה זה אף פעם לא יגמר"
"אתה הוא אותו אחד"
"אותו אחר"
נק' בחלל
כתם נפט באוקיינוס הלילה
כרית אויר
מתפוצצת
תאונה של 400 קמ"ש
2 מכוניות ואלפי מעלות חום
לא להיכנס לפינות האלה
מסדרונות כמו נשארו מאחור
חדרים חסרי תאורה
"מה שאמרתְ לי אז"
"זה לא אני"
"זה המילים שלךְ"
רק עוד
רק עוד הסחות דעת
להעמיס
למלא
לסתום
חללים של יאוש
כיסים של תסכול ושל זעם עצור
להפיל, להעפיל
אפלה זורחת
על פני כאב מסנוור
על פני כאב
על פני אדם
על פני אדם חולה
אדם רעב
בן אדם
כל כך חלש
"אתה בכלל לא מכיר אותי"
...
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: