|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
שמש שחורה
כישלון
כישלון
כישלון
מתי תפסיק להיות כישלון?
בבוקר היית הצלחה
ובערב
כישלון
בבוקר היית מלך העולם
ובערב עני אביון
פער של כמה שעות
איך זה
בגלל שהשמש התחילה לשקוע
או אולי כוכב בלתי נראה נפל
אתה מאכזב אנשים
וכדור הארץ ממשיך להסתובב
לא עושה את הדבר הנכון
והספק חודר
שאי פעם, מלכתחילה
ידעת הדבר הנכון מהו
-
ילדים קטנים משחקים סביבך בפארק
חיוך כמו שמש קטנה
תחושה שאיבדת מזמן
או שאולי מעולם היא לא הייתה שם
נולדת שגוי
עם דפקט
פגם יצור במפעל בעיירת פיתוח
כל הילדים לומדים מהר בימינו
והמבוגרים נשארים בצד
מאחור
לא מספיק מהר, לא מספיק טוב, לא גרסה מעודכנת
דור קודם
אדם דור קודם
אם היה אפשר לחבר אותי לכבל ולעדכן לי את התוכנה
הייתי מתאים את עצמי לדרישות השוק והיו לוקחים אותי לעבודה
והייתי יכול לשלוח מיילים, לדבר עם תוכנות אחרות כמוני
דיכאון אלקטרוני
צרת עולם
וחלקיקי השמחה שעוברים בגוף של כל האנשים
אצלי הפסיקו להתקדם
חלקיקים בשביתה
קצר ביולוגי
ביומכאניקה מקולקלת
סרטונין סרטן
-
אז אני כישלון, מי אני
אנימי אוו אני מיאני
כישלון עני, כישלון me
מי כִּישלוֹן ומי אָני
מיקְשָלוֹן אָנֶמִי
כישלון Many
-
אז איפה ההצלחה פה
ההצלחה שהייתה בבוקר
ההצלחה שחשבת שאתה?
היא האתה הקודם
ויש קצת ממנה באתה המאוחר
היא אורגיות הצחוק עם החברים
וההשלכות הגרנדיוזיות על העתיד מצד ההורים
היא בדברים בודדים, רגעים בזמן
הבזקים בחשכה, היא הדעה הסובייקטיבית
והתקווה הלא מציאותית
יותר מכל, היא הטוטאליות של ההצלחה בכישלון
תחום אחד בו השמש השחורה זורחת
| |
אהבה ודעה קדומה
קורעת את הלב שלי
לשניים
את וזיכרון
מי שהייתה
ואת בינתיים
חושבת שמותר לך הכל
להפוך אותי
כחול
רוצה להוציא ממני
מילה אמיתית
שיאכילו בכפית
עצמך מלאה צלקות
עצמך עצובה זיכרונות
חיים קשים
מלאים
ואני על כוונות לשים
לא מצטיין בחיזור
ולא במראה חיצוני
לא נקי כפיים
ובטח לך לא שני
לא מלאך
אני
מתווכחים על שטויות
על דברים חשובים לפעמים
הסכמה שבלא הסכמה
לוח שחור
יש עליו הכל
משחקת משחקים
בידייך
הלב שלי כדור
גורלות נפגשים
על גברים אחרים מדברת
כל פעם אותו הסיפור
כל כך עייף
מבגידות מדומות
מוכן אפילו
ללכת על בהונות
זכוכיות מפוזרות
כאב
רק לא לאבד עשתונות
ולא שזה לא היה כיף
לא מזמן
ולא רוצה להיזכר עכשיו
נעלם
כל כך מהר
ואני כבר לא שם
ומה יהיה עלינו
לאן אנחנו הולכים
הדרכים מתפצלות
הימים מתארכים
השקרים רק גדלים
לבנה זורחת
מה נעים
דבר לא יצא מזה
כבר 4 שנים
תקווה טיפשית
מתעקשת להחליט
כאילו באמת יש לה תוכנית
כמו תמיד
בסוף ישארו
אני ואת
זיכרונות
לא כמו שהיינו
רק כמו שרצינו להיות
לא לראות
ילדים משחקים קונכיות
טלפון שבור
רגעים ללא עקבות
end of the road
| |
יום רע בעבודה
קורא ספר בספרייה
נעצר בתמונה יפה
באמצע עבודה
בפינה חשוכה
מתחבא מאחורי הכריכה
הרגשת רתיעה
מתחיל למהר
בלי לשים לב
דפיקות בבית החזה
דאגות עשו אותי כזה
יתפסו אותי
או שאתחמק מזה
עוד דקה לגנוב
זמן יקר לנגב
אבל אי אפשר לעזוב
או אולי זה בכלל לא חשוב
כולם גונבים
כולם משתמטים
עבודה לא נחשב בחישוב
זמן מת בחיים
רגעים חשובים לזרוק
תאי מוח להרוס
ובכל זאת דואג עוד הפעם לבדוק
סוגר את הספר
חוזר לעמדה
הנאה מתוקה
תוך שנייה נעלמה
עייפות חוזרת
כמו מסך שנופל
אשלייה נגמרת
חזרה אל השמש מצל
בצהריי היום רק בלילה
בליווי של עיניים בולשות
ספק מחשבות, ספק דאגות
עוד שטויות של המוח היצירתי
רק מעט נחמה
שומרת אחותי
עוד חצי שעה לסיום
משמרת - כמו שומרים עלייך כמעט
לסדר ת-ספרים, להדביק תוויות
להיראות יעיל, רק עוד מעט
מתי יגמר, עוד דקה אחת
חצי שעת יסורים
חצי שעת הדבקות
תויות על ספרים
אנשים כמו רובוטים, חיות
חצי שעת שעמום
שעמום, כאב ראש
חצי שעת שיכחה
פצע בזיכרון לחבוש
עבודה בספרייה
שעלייך חלמתי בקיץ
עבודה בספרייה
כמה כאב גרמת לי
לא דמיינתי
הוצאת את המיץ
ספרייה אהבת חיי
ספרים
יותר מדי
ספרים
ספרים
ארונות
בין קורות חיים
אמרתי די
אנשים זקנים מתים
ומה כבר נכתב עלי?
קורא ספר בספרייה / נעצר בתמונה יפה
| |
שירת אוטובוסים
שבוע אחד, עשרות נסיעות, שלוש שירים
1. מראות מהחלון
2. עיניים אדומות
3. נסיעת לילה
1.
אנשים כמו פרחים
כמו האח בחורף
אחים, אחיות, משפחה
דייג למכמורת
אנשים עם קוצים
קקטוס מתוק
אנשים טובים
כל עוד רחוק
אי-אפשר בלי
ביחד זה לא אפשרי
יפה שלי!
אתה בסה"כ כלי
אנשים כה יפים
עננים בסתיו
ירוק העצים
כוכבים זורחים עכשיו
לא יודע איך
ולא יודע כמה
לא רוצה לחשוב
לשאול למה
נחשים בשמיים
אלומות של אור
דמעות בעיניים
אין לאן לחזור
רישרושים בשלכת
טבע אכזר
קר ואין לאן ללכת
לאן לחזור מחר
נוסחת הקסם
אבדה לה מזמן
דיראון עולם
ממני לאן?
אנשים כמו פחם
כמו כבשן מברזל
אנשים לב זהב
טבעות לפרזל
2.
הלומות עור התוף
זיכרונות הבזקים
השנים הם חולפות
אהבה חדשה זיקוקים
באיכות כמו חלום
כמו מסך מטושטש
ולשמע צלצול פעמון
עזבני, שלכת של סתיו
קרוב קרוב
הלב דואב
קצת יותר רחוק
ומטפטף
כמו יין ישן
בציר משובח אך מוזנח
כמו כוס שבורה
חותכת את הפה עכשיו
זהו שיר פרידה
פרידה מתקוות
זהו שיר אהבה
נפשות אלומות
קרוב רחוק
עפיפונים
דמעה זולגת
על פנים
3.
שירים כשנוסע
מעיין הנובע
ותמיד
מתגעגע
רק לא לפחד
ללחוש פיוטי אהבה,
לנוסע
לדמיין עצמי שיכור
לזכור אהבות
לא קרו מעולם
בעולם טוב יותר
כמו תינוק מנומנם
בזרועותייך,
שיכור מושלם
לרקוד אל תוך הלילה
לבד
לרקוד אל מול הפחד
אל מול המצלמה
ושוב
אין אף אחד,
רק לילה אחד
חברים חברים
זה הכל מסובך
ידידות נשמות טובות
אחת אחת
אבל איכשהו תמיד
עדיין נפרד,
אין אף אחת
החלונות אטומים
הכיסאות חורקים
המבט כבר נסגר
לא ניתן לראות
חלונות עם אדים
קר בחורף,
הכל בכספות
רוח קרה
שום דבר לא קורה
כסף בא והולך
בית לא מקורה
עשבים שוטים בראש
אלכוהול לצרוך,
שום דבר לא קורה
שום דבר לא קורה
| |
לילות ת"א - יריית פתיחה לסתיו
את באמת היית מיוחדת שהצלחת לייצר בי עוצמת רגש שכזו
עוד קצת למהר
עוד קצת לרוץ
מסתכל
לא לראות
עוד תירוץ
מחשבה מפחידה
היא כלואה בצינוק
נשמת הוללים
ועוד רגש לחנוק
לא קראה לי לשם
לא רצתה שאבוא
מקלל,
כמו סכין לצוואר שלך
שתמות,
מאחל בלי להניד עפעף
מתי עוד מסיבה
רק לשכוח
אנשים חדשים
לא מסוגל לסלוח
בחורה חדשה
חמודה חייכנית
בחורה ישנה
מצבה לי בנית
ללב שלי חנית
מגואלת בדם
אהבה חמקמקה
או שחיטה כשרה
תרנגולת מרוטה
לא קשור, אבל בחשיכה
אלכוהול
התרופה להכל
אפילו עבודת פרך
לעשות הכל
רק לא לסבול
חיילים בירוק
לא בהכרח
נוסעים רחוק
אנשים באפור
לא מצליחים
לבלוע ת-רוק
ציפורים בשחור
עורבים
עוד אסון
לחזור לחיים
| |
לילות ת"א - רקויום לקיץ
או כמעט בקטגוריית החולמים.
או שאני חושב שהכל צביעות או סתם גזירת מחשבות בדרך לת"א.
עבר לא ידוע
עתיד מוסרט מראש
עיר גדולה
מתחברת כמו עירוי
שטף דם לראש
מטלות, משימות
תבנה את עצמך
לאף אחד לא אכפת
עוד 10 שנים לבד עם אשתך
בלוז עירוני
או קול בחשיכה
שירה בציבור
"אח שלי", "אח שלך"
אנשים בלילה
כל כך שונים
אלכוהול, סיגריות
הכל על הפנים
אתה לבד
כי ככה אתה רוצה
קפה וסיגריות
סקס,
עוד כוס קפה
מחאה חברתית
או כישלון אישי
"מסיבה בת זונה"
עצב אמיתי
שום דבר לא שלי
ובטח לא את
אי שם בת"א
שוכחת אותי
לאט
והעיר כמו חיים משלה
נימים צינורות, עורקים מכוניות
לפעמים יש פינות ירוקות
המראות מלווים בריחות
רק שם, רק לא להיות
עוד רחוב לחצות, עוד סיגריה לכבות
הטקס הקבוע שלי, עם המוסיקה (העצובה) ברקע, הדביאנט ארט שמשם התמונות, הדפים הקרועים שמהם אני מעתיק את השירה, וגשם סתיו שנופל על הלחיים - טעם מלוח בפה, הדמעות. והשקט.
| |
פרח סגול
חשבתי שהתגברתי עליה כבר. התחלתי לראות אותה בצורה מציאותית יותר. כמו שהיא, ולא כמו שציירתי לעצמי אותה. או אפילו כחתיכה אחת מהפאזל בחיים שלו, במקום ככתם או ציור על אותו פאזל שאף פעם לא טרחתי להרכיב. והיום אני שולח מייל אחד וצפייה לתשובה כמו בתקופת השיא (שפל) שלנו.
שיר שכתבתי עוד כשהיינו / לא היינו ביחד. חשבתי שאני לא יפרסם אותו כבר.
זה בערך הדבר היחיד שעוזר ברגעים כאלו. לכתוב. בפנים זה פשוט קורע אותי לגזרים, ולפעמים תהום אינסופית.
האהבה שלי
שייכת לאחרת
לאותה ילדה
מבוגרת
מפיחה בי חיים
וצבעים שוב פתאום זועקים
אנשים מחייכים
ילדים צוחקים
מפגישה פתאומית
וללא הקדמה
בלי רצון וגם בלי צפייה
אהבה שם ללא הבחנה
רצח אופי שלי
רצח אופי שלך
וללכת סחור סחור
רק ללכת איתך
אבל מה היא עושה איתי
לא מבין
וכמו איבדנו אחת ת-שני
לפרקים
בימים של תקווה
שבועות של יאוש
רק אותה לראות
רק אותה לחוש
עוד פעם אזעקה
שוב שעון מעורר
אתה מי שאתה
מנסה להיות מישהו אחר
להחזיק בה
לאבד
לאבד אותה
להתאבד
וברגע קטן
בשנייה גדולה
לא לראות וגם לא להבין
מה פירוש של אותה התחלה
לנסות להתמסר
רק לרגע הזה
להתמכר לאותה פעימה
צד שמאל בית חזה
לצייר רק עוד פעם
פרח סגול
ודמעות על לחיים
צבעי מים מכחול
דמויים זכרונות ודימיון
כמו במערבל מזון
לא אני ולא את
יש כאן קצת מהכל
אין כאן כלום
חלל ריק
נקודה שחורה
אין דבר שאותו עוד נוכל לפרק
כי אין דרך חזרה
כבר היינו כאן/ כבר איבדנו הכל/ לצייר צבעי מים/ דמעות על מכחול
ברקע U2 - Electrical Storm
| |
לא התכוונתי לכתוב עכשיו
כותב הרבה על בלוגים לאחרונה. זה בטח אומר שאני צריך להמשיך הלאה.
בלון קומיקס
תיבת טקסט
מסגרת שחורה
נשמה בקונטקסט
תחליף לחיים
או סתם שעשוע
חור באדמה
אדונינו הטוב ישוע
כשכואב או בודד
כשכולם כבר שונאים
או נדמה שכן,
כשדואב הלב,
אנשים מתרחקים
ונראה שאין
אחרים לעקוב
הנאה כשצופים
אין את מי לאהוב
תחליפים זולים
רומן ברשת
בין זוג מתבודדים
חיים וירטואלים
למנודים
אקח לגופי
זוג עיניים עייפות
תהיי אחותי
לפני המסך לפחות
ברגליים רועדות
עיקצוצי קור בגוף
עוד שעה שעתיים
בוודאי התמכרות
כשכואב או בודד
כשכולם כבר שונאים
או נדמה שכן,
,כשדואב הלב
אנשים מתרחקים
ונראה שאין
רומן דמיוני
מסתיים כמו שהתחיל
קשר רצוני
בין זוג מתכתבים אבודים
וכל השאר
שרצים ליער
מסתכלים על תהום
לכל מי שמתחבא בהמון
ולכל הכותבים
גיבורים עם העט עוד ביד
מקלידים אמיצים
להעביר רק עוד מסר אחד
מָסַכִים לבנים
במסגרת שחורה
כמו עפר למתים
והדיו עוד זולג נפילה
חבר הכי טוב
זיכרון קטן
מצבה בודדה
עדות לדבר אחרון נעלם
| |
נזכר
אבל מנסה שלא
כי רק כאב יוצא לי מזה
וחששות לא ברורים, מסודרים מהעתיד
הקרוב הרחוק
בלתי נודע בעליל אך בכל זאת עם מגמות מסתמנות
כמו גרף בספר לימוד
תמיד יש עליות ומורדות
עצב מתיימר
נבנה לאט לאט
נאגר ומוריק כל מחשבה קודמת
הכל נהייה קל
אלפי ננו-גרמים של היעלמות
מליוני חלקיקים של חוסר משמעות
ובכל זאת כולם מדברים על איך היינו ילדים
איך שיחקנו
רק לא בקלפים
צחוקים
ובאמת עשינו חיים
כי איך שלא
הדברים היו יותר פשוטים
וגם שאני לא מצטער להתבגר
זה לא תמיד עוזר
לרגשות לא ברורים להתפזר
כותב קטעי שירה מטופשים
בחרוזים משומשים
יוצא מהעור של עצמי
עבור קורא כלשהו דמיוני
מרגיש כל כך זקן
כל כך ילד
הכל צריך להיות מסודר
הכל לתחום למסגרת
הזרימה כבר פסקה מזמן
שעון חול ישן
מגדל שן עקום
פיזה
מבצר ללא תחתית
ללא יסודות
ורק משפט אחד תמיד שם
תמיד מאחור
רק לא להיות
לקוות ולראות
עוד זריחה אחת
| |
נטול ירח
ליל נטול ירח
נטול זיכרונות
רק הבדידות
להיות, לא להיות
ליל שימורים
לתפילות, קופסאות
ליל אהבה
ורעל
מראות קסומים, רחוקים
אנשים שיכלו להיות חברים
אכזבות שלא תחווה
כוויות, לצמא מרווה
והיא
את פניה כבר לא מזהה
והיא
באדי קפה
לא אתמול
לא היום
לא מחר
לא בכלל
לא אוכל גם אם ארצה
לזכור את עצמי
ליל ירח מלא
~
את הנר מכבה
שלמות
אינה חיה בדו קיום עם מודעות
בטח לא עם מודעות עצמית
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: