כֵּנוּת

נגד האקסית הראשונה

חברה ראשונה

על היות שנינו כל כך צעירים

על היות שנינו יותר מדי דומים

על שאהבה אותי יותר מדי

אהבה אהבת אמת

ועל שלא הגנה על עצמה, ועכשיו מאוחר מדי

מילים שנאמרו

כמו לחשים הנלחשים בלילה

מהדהדת בזיכרון

והיד ליד השפופרת  

מלאך שטען בתוקף שהוא לא, לא פחות מהנאה מזוכיסטית

נגד האקסית של בין לבין.

רומן,            לא.

חלום ליל חורף.

עדיין לא נחתם,

למגינת ליבן של כל השאר.

(אתה לא הבנאדם שאתה מנסה להציג את עצמך כמוהו)

גבר אחד

שתי נשים

פעם שלוש ילדים

רחוק התפזרו הקרשים

ל"ג בעומר

מה שהיה פעם חוקים

דוּקים מֵשַחְקים

נגד האקסית המיתולוגית

שלוש תמיד מספר טיפולוגי

אם כבר, אז יותר פתולוגי

\/.

שאולי לא יודעת שהיא נכנסה לספרי ההיסטוריה בצורה כזאת.

\/.\/.\/.\/.\/.\/.\/.\/.

כתב אישום

על רגישות יתר, שבסוף הרגה גם אותי, לקח לה זמן

על נטל האחריות שאני נושא גם היום

ועל תחושת חוסר אונים שמלווה אותו כצל

את בטח לא תאמיני לי

אבל זה היה

מהר מדי, היה מתאים מדי, זה היה מושלם מדי

זה לא יכול היה להימשך

והמסך ירד דווקא משום שהוא אף פעם לא עלה

נגד אקסית החולמים, ניסיון יחיד וסופי

כתב אישום בן האשמה אחת

על שקרים

לא הייתה צריכה לומר לי ש...
אף אחד [מעולם] לא שמר על קשר

29 שנה אף אחד לא שמר

אנשים כמו עלים ברוח

חזיונות בבוקר סתיו עטוי ערפל

אנשים בעיר גדולה, עוברים ושבים

[אף פעם לא נשארים]

אמרה וקיבלה בדיוק את מה שהיא ביקשה.

ואני? אני קיבלתי 'את המגף', ואני לא מדבר על ירח דבש במילאנו.

שקרים, או סתם make believe

Sweet nothing

נגד הידידה הנצחית, שלוש שנים עד שעשיתי ת-צעד

על שבחרה לספר דווקא לי על כל הדברים שאני לא רוצה לדעת

שאני לא צריך לדעת

לספר,

על החולשה שלה לגברים

על שאומרת כן מהר ומצטערת קצת אחרי זה

על שלא ניתקה קשר עם אף אחד, אף אחד חוץ ממני

(אבל עוד פעם- מהסיבות הלא נכונות)

על תוכניות להקים משפחה כשהתקרבתי ותוכניות לרווקות נצח כשלקחתי הפסקה

ימך שמה

ושמי עוד יותר על שנתתי אמון

ונגד אחת שאני לא מזכיר

בדיוק מהסיבה הנ"ל.

תקראו לזה להתבגר

תקראו לזה להתפגר

\/.\/.\/

לעשות את כל מה שעד היום לא עשיתי

רק לעשות,

מנסה ליצור משהו יפה,

כֵּה..

חוץ מזה הכל נפלא

[או התחלה חדשה - התפילה]

אני עדיין לא יודע מה אני עומד לכתוב בדקות הקרובות. רק יודע שזה בקטג' החולמים ושיש מצב טוב שירדו כאן דמעות.

חשבתי שהתגברתי עלייך בחודשיים האחרונים. הפסקתי לחשוב עלייך, הפסקתי לקוות, אפילו הצלחתי לצחוק על מה שמצאתי שם בינינו.
כמה טעיתי.

פגישה אחת וכל כך הרבה זכוכית שבורה.................. הרבה רגליים פצועות.

ואפילו לא פגישה ארוכה, מקרית כזאת של 5-10 דקות. מה שמפתיע אותי זה שדווקא היה לי קשה איך שאת נראית, שינית תסרוקות, מחייכת. כל כך יפה!!!

לעזאזל!

למה בכלל אכפת לי?
...

לא יודע. חייב להתנתק. לעזוב, לשכוח. לעזוב את תל אביב. לשכוח שתי לילות מהחיים שלי שנשארת לישון. 2/365 כמה קשה זה כבר יכול להיות? שתי לילות של חלומות מתגשמים. לא פחות לא יותר. אבל לעזוב זה באמת קשה. באמת... יש נסיבות מקלות לתירוץ הזה: חברים משותפים, סצינה, עיר גדולה שם הכל קורה, אפילו להקות ורחובות שאי אפשר ללכת בהם. יש מילה ברוסית - тусовка.

ואולי זה עונש מאלוהים. Divine Retribution על איך שגרמתי למלאך להרגיש. אולי, נסתרות הם דרכי האל. ונסתר הוא האל עצמו.

טוב זה כבר נהייה פילוסופי משהו. אם רגע חוזרים למציאות. יש אותי יש את 'בל יאמר שמה' המופיעה בכותרת הפוסט ועכשיו גם את ההתחלה החדשה/ התפילה. במה מדובר? לא הרבה, עבודה קטנה חדשה (ספרייה), כמו שרציתי. חונכות פר"ח עם ילדים יהודים-פלסטינים בפלורנטין ושנה אחרונה (בתקווה) באוניברסיטה בצפון ת"א. אם 2/3 יצליחו לי תוכלו למצוא את עבדכם הנאמן עם חיוך על השפתיים.

אבל ככה, כדי לסגור את החולמים כמו שהתחילו (אבודים מראש) כמה שורות פיוט.
יגמר כמו שהתחיל.

urban gypsy

urban monk

love triangle

with some old punk

be your shrink

be your lover

want a girlfriend

not a daughter

make it funny

make it sad

no health, no money

where's dad?

have some parties

have some wine

relationship relapse

all in good time

recoil lovers

manic sad

coffee showers

the good with the bed

spend one night

head over heels

trip together

expansive-cheap thrills

night's out

till the morning

sulky faces

all day yawning

rainbow curls

slippery kiss

beautiful agony

over nobody this

people change

feeling don't

love sore

sticks in your throat

deranged girl

naive kid

one less toy

to play with

כבר כל כך מזמן לא היה כאב

כל כך מזמן לא היה דמעות

ומי היה מאמין זה סבל גדול עוד יותר.

לקפוא. למות. לדהות.

ואהבה?

מי בכלל יכול לדבר על אהבה.

בלוג. מה זה בלוג? חור באדמה שצועקים אליו?. קבר? תיבת זיכרונות?

לעזאזל עם הכל, אני לא בטוח שאני רוצה לדעת...

היא קוראת לך,

משם, מלפני 4 שנים. שלא ילך, כי צריך לדבר על זה. כי ככה לא פותרים בעיות.

היא קוראת לי.

וכל מה שנשאר זה חצי לב, קרוע, מדמם, פועם עוד קצת ורק רוצה להפסיק. רק לא יודע איך. יותר מדי רגיל לחיות, הלב. יותר מדי רגיל להיות מת-חיי. לב רובוטי שקיבל הוראה לפעום.

ורק עם אני חושב על זה, מצליח לשנות מצב צבירה, מצליח להפיק את היסוד החסר.

יורדת דמעה.

יורדת ונופלת על בד, על כותנה. ומתאדה.

ועדיין לא יודע עם זה אני או רק הזיכרון של איך שהייתי פעם. וגם זה לא היה אפשרי בלי מוסיקה.

Headstrong Feat. Kirsty Hawkshaw -

Love Calls (You By You're Name

תכף נוסע

רחוק

תכף נוסע

(לא) שמחות

תכף נוסע

נשאר בלב

תכף נוסע

בהנחה שמישהו באמת אוהב

תכף נוסע

לאן?

תכף נוסע

חבל על הזמן

תכף נוסע

מתי תחזור?

תכף נוסע

רק לא להביט לאחור

מביט לאחור

ולא יודע למה

מביט לאחור

חושב עד כמה!

מביט לאחור

לחור נשמה חלול

מביט לאחור

(חצי) אכול

מביט לאחור

נגמרות המילים

מביט לאחור

אנשים כה קרובים לי זרים

מביט לאחור

כי קדימה שחור

מביט לאחור

לאחור

חושב למה?

ולמה לא?

חושב למה?

עד פה.

חושב למה?

מסתכל על השעון

חושב למה

זהו יום אחרון

דופק הזמן

נדפק הלב

דופק הזמן

אוהב לא אוהב

דופק הזמן

כואב

דופק הזמן

ואיתו גם החיים

נעים ולא נעים

מנחה להולכים

כי הולך כל כך רחוק

לא רואה את הסוף

כי מרגיש כל כך קרוב

אבל כל כך רחוק

כי שכחתי מזמן אאת הריח שלך

כי ברגע שהלכתי איבדתי אותך

כי אף אחד לא אמר לי שכך זה יהיה

כי הזמן פה תמיד בן לוויה בלתי נראה

וביום בהיר אחד בו הכל יהפוך הגיוני

באותו הוא היום יתאחד רצוני

עם מעשי עם בחירות שגויות

עם העבר כל אותם בעיות

עם הטירוף ועם הבריחה

עם ילדים ועם משפחה

ונוסע אני בלב שלם

ויודע כי יבוא היום בו אצטרך לשלם

מי יתן ולא אצטרך להביט לאחור

מי יתן ולא יהיה לי עוד על מה לשמור

 ועדיין חושב למה?

יריעת הפתיחה הדהדה מרחוק

לא ימים לא לילות לא ראינו פריחות

וקולות של שמחה רשרושים של צחוק

לא קיווינו רצינו לא שקיעות לא זריחות

ורק את כל הזמן אומרת חוזרת מתי

וההד מכינור מהדהד מכוכב שבתאי

וקוראת וקוראת מבכה על זמנים לא עוד

ונוסעות רכבות ונוסעות הם ולא מגיעות

כך עובר לו הזמן כך עובר לו הכול

ואיתו בקשה יחידה להפסיק לסבול

כך גוהים עננים כך גוהות הדמעות

לא נשאר עוד הרבה עוד הרבה לקוות

דממה אחת סופית אל תוך ליל חורף קר

משאלה אחת בלב נגמרו הדרישות ליום מחר

מראה אחד בראש חקוק אבן מתוך זיכרון

אהבה וכאב באותו יום ראשון זהו יום אחרון

ואין לאן ללכת למרות ואין עוד את פה מי להמרות

שמש נמוכה בשעה של אחר צהריים שקיעה

וקולות ילדים רעבים בשעת שפל בשעת דומייה

יריעת הפתיחה זיכרון כה רחוק לא שקיעות לא זריחות 

רק רכבת אחת לכיוון לא ברור בסימן תהום

נעימה אחרונה מאותו יום ראשון אותו יום אחרון

פרפורים אחרונים של תקווה פרפורים של צחוק

ואני אותו ליל חורף קר רק מפסיק להיות

כמו רוח סערה,

רכה ועדינה,

פגשתי אותה היום.

אחרי אהבה נכזבת בת שעה,

כמו כתם שעל סדין,

הופיע פתאום משום מקום.

נפרשו ארבע כנפות תבל לגלות את אותה אמת,

את אותה אמת שכל אחד מאיתנו מכיר רק בסתר ליבו.

וחצי מוכן להודות בה, לפעמים כשהשיריון נופל.

כשפגשתי אותה באתי נייטרלי, מקצועי לחלוטין.

אפור משעות ארוכות, לא חשבתי ולא ציפיתי שהתקומה תבוא דווקא מהכיוון הזה.

וככה החיים טומנים לנו מלכודת, בלי שנדע למה לצפות עוד פעם נשמע הצחוק.

כמו צלצול הפעמון החותך במגע אירוני את השקט האופף אותך.

אתה שומע את אותם קולות שהדחקתה, את אותה הקריאה למישהו שיבין אותך, שיזדהה.

ולרגע אחד היה שם משהו,

קליק, ניצוץ, חיבור, תקראו לזה איך שתרצו,

כך בין רגע הופעלו 50,000 מגה טון של כוח רגשי לחשוף בפניו את כול הסודות שלי, המהווים, לקרוא לעזרה.

ולא יודע אם תקווה, פחד או סתם משחק קובייה עם הגורל החלטתי לבלוע את זה ולהמשיך הלאה.

וכך היה.

וככה סתם,

כמו כלום.

הוא נעלם.

הלך,

התנדף,

חלף עם הרוח.

בסיום פגישה שהתארכה מעבר לצפוי.

רציתי להגיד משהו,

לצעוק?

אבל לא ידעתי מה,

בטח לא אחרי שהבטחתי לעצמי לחנוק את אותם חלומות ילדותיים, תקוות רומנטיות, הגיגים מלאי געגוע למשהו שבכלל לא היה.

וקול קטן אמר שמספיק התייסרתי בגלל אותם דברים בעבר והפעם הגיע תורה לדבר ותורי לשתוק.

תנחשו מה?

זה לא עבד.

ואז,

עוד פעם לבד,

חוזר לאותה תחושה מוכרת של ימים ארוכים, מונוטוניים, שעוברים לאט.

לאט מאוד.

טוב לא נורא.

:)

Die another day

אם לצטט את מדונה

ניחוחות של אהבה ישנה

הרגשה של מעבר לפינה

פגישה של פעם בחיים

כל כך נעים

היא סיפרה על חייה היום

על אותו החלום

הישן

הקטן

אותו רצתה להגשים מזמן

על חבר, משפחה

על חיים של לבלוב

של פריחה

ואני בליבי הרגשה זיכרון

על אותה הפגישה

על אותו יום ראשון 

בו חשבתי, אולי היא תהייה רק שלי

ואוכל להנות גם אני

במבט לאחור

אין עוד רגע צחור

בו אוכל להנות

מאותם הפגישות התמימות

בהם נמסו לילות

אל תוך אותם תקוות

שגויות אבודות

הודות

ליופיה הקורן בלילות

תמיד לב אל לב בין שמיכות של תשוקה

הרגשה של את שלי ואני שלך

וגם כשלי הייתה אהבה

כמו שנים לא ראיתי אותה

להפוך ת-מזל

לשחק קובייה בגורל

וכנראה חבל

ושואל אני עוד

גם בפעם החמש מאות

האם יכול היה להיות

לי עתיד

לי כבוד

לו ראיתי אותה

באותו רגע צר

לו בחרתי, נפשי

להקריב אפשרות המחר

ורק להתמסר

לאותו הכאב והשחול

שבידוע לי מכול

לפעמים אני כל כך מצטער על הבחירה הזאת שעשיתי ולפעמים אני גם לא יודע למה עשיתי אותה. למה הלכתי.

הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.

גם הדשא שלי נראה ירוק יותר לפני שנה.

ועכשיו נשארו רק זיכרונות.

2.  אני עדיין לא מבינה למה עשית את זה

1.  תאמיני לי שגם אני לא :)

2.  ...

2.  ...

1.  אני רואה שאין לי פה הרבה ברירות  

2.  נראה שאין לך

1.  זה יעזור אם אני יגיד 'שאת מכירה אותי'?

2.  לא

1.  חה חה. בסדר

1.  את יודעת זה כאילו חיכיתי להזדמנות הראשונה שתצוץ כדי לברוח

1.  כדי למצוא את כל אותם בעיות, דברים קטנים, צידוקים לכך שזה לא עובד

1.  לפעמים אני חושב שכל הזמן ההוא של הביחד, לא האמנתי שזה באמת קורה לי

1.  שאני נמצא בקשר טוב. אמיתי, עם בעיות ועניין

1.  לא איזה העמדת פנים של חברות

2.  אולי אתה לא בנוי לקשר

1.  מזה אני מפחד :)

1.  אני לא בנוי לקשר אבל אני גם לא יכול בלי קשר

1.  אחרי הכל זה קושר אותי

1.  הקשר

2.  ...

1.  זה לא העניין

1.  זה היה קצת כאילו נכנסנו לתחומים אסורים

1.  לאזור דמדומים משהו, לשטח הביניים

2.  לא משהו שזוגות רגילים לא עוברים

1.  אני יודע וזה לא באמת אזור דמדומים

1.  רק בשבילי

1.  תסתכלי על זנב הדרקון

2.  אני רואה רק את הראש 

1.  ...

2.  ...

1.  מצחיק

1.  זה נראה כל כך נכון בזמנו

1.  מה שעשיתי

2.  הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

1.  תספרי לי על זה

1.  בכל מקרה לא בוכים על חלב שנשפך

2.  אז עכשיו אני חלב

1.  :)

1.  קפה שנשפך :) 

1.  המשכת הלאה?

2.  כן

1.  ...

2.  חשבת שאני יבכה עלייך למשך שארית חיי

1.  אני כבר לא יודע

1.  מה אני חושב

1.  ...

2.  טוב תקשיב

2.  כבר נהייה מאוחר ואני צריכה ללכת

2.  ביי

1.  ...

1.  בי

1.  ...

1.  מצחיק

1.  אפילו בזמנים הכי טובים שלנו כשהיינו ביחד, בראש שלי אנחנו כבר נפרדנו

1.  ואחרי שנפרדנו יכולתי להיות איתך כמו שהיינו בזמנים הכי טובים שלנו

1.  ...

1.  ...

1.  ...

1.  ...

1.  ...