אני לא יכול לדבר איתך כשאת ככה.
איך?
את יודעת. ככה.
בין אנשים.
למה אתה לא יכול לדבר איתי כשאני ככה?
אני לא יודע.
חייבת להיות סיבה.
כן כנראה שיש.
רק שאני כנראה מעדיף לא לדעת אותה.
טוב, בסדר.
אני ינסה לחשוב על זה.
כי מה שיש בינינו זה מה שיש בינינו.
אני לא יכול שאנשים אחרים ידעו מזה. רק את יכולה לדעת.
אתה מוזר אתה יודע?
כן... אולי..
בכל מקרה נראה שאני התחלתי לפתח את החיבה הזאת לפרטיות רק בשנה האחרונה. תמיד הייתי ככה אבל לא עד כדי כך.
באמת מוזר.
נו טוב. כל עוד זה לא מוגזם אני לא יתנגד.
עכשיו שאני חושבת על זה אנחנו די דומים אחרי הכל.
חשבתי שתחשבי ככה.
אני מניח שאני יכול להבין טוב יותר את המניעים שלך עכשיו.
זה לא שלא הבנתי אותם אז, אבל באופן טבעי היה לי פחות סובלנות לדברים שהיו בעיניי זרים.
ספר לי על זה.
~
נו. אז מה קורה?
על תשאל. יותר מידי אני מעדיפה לא לדבר על זה.
נשמע מעניין אול תעשי מאמץ.
אתה בטח רוצה לשמוע שנפרדתי ממנו.
מודה. המחשבה עלתה לי לראש. מיהרתי לסלק אותה אבל המחשבה הראשונה קובעת. ככה אומרים? יש בזה משהו.
אז נפרדת?.. ממנו?
חה חה.. תפסיק אתה מצחיק אותי.
חה חה.. מה כבר מצחיק פה?
אני לא יכולה לענות על השאלה הזאת.
אני יודע.
לא באמת רציתי לעשות לך את זה. אני סקרן אבל לא רע.
...
רע.
את יודעת, את תמיד מדברת על איזה טובה את במיטה, פה אני כבר באמת סקרן.
טוב אם לא ציפיתה ממני לתשובה בעניין הקודם אז מאיפה זה בא ?!
אל תשאלי ^^
יצא לי להציץ עוד פעם במפה שלך.
באמת? מה ראיתה?
***
רק רגע יש לי שיחה
"כן. אז עכשיו זה זמן טוב?
יופי מצויין "
ואווי אני מה זה מצטער אבל אני חייב לזוז.
רגע אתה צריך לספר לי על המפה שלי.
פעם אחרת. טוב חמודה?
רק אל תשכח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
