כֵּנוּת
|
| 5/2010
רשימות מהמנזר 11
1.3.08
- עוד רשימות, עוד מטלות. ואני חשבתי שמזר זה לעבודה רוחנית.
מה הפעם? לסדר תשלום עבור חדר במשרד, לכבס (לזכור להפריד לבן מצבעוני כמו שאמא אמרה לפני הנסיעה), לבדוק רישום חדרים למלון בסיאטל, מפה אסטרולוגית לאשלי (טוב זה כבר כיף), ועוד ועוד
2.3.08
יום ראשון זה לטייל בסאן-פראן. (הרבה רשומות ביומן)
אבל לפני הטיול ארוחת בוקר במנזר- שאריות מאתמול אבל השאריות הכי טעימות שאכלתי מעודי - ספגטי מצויין ומרק שעועית לבנה (כן, כן, אוכל צמחוני)
- גנים, פארקים ואדריכלות: ברובע יפני - גן תה יפני, בונסאי ומקדשים. סוגי תה יפני בחנות תיירים.
פארק בגודל הירקון - גן בוטני, פרי בשם היד של הבודהה (או צמח?), תערוכת צבעים בחוץ
- בשכונות מערביות רחוקות בסאן פראנ (לפחות הם מערביות בזיכרון שלי)
פגשתי סטודנטית לאומנות שמתגוררת לקרובים בפארק אם צייר שחור ששאל אותי מאיפה אני. אפילו יש לה אתר: ANNALANDA.COM
{איזה מגניב: הרגע בדקתי והאתר עדיין חיי :) [אבל אני לא מזהה אותה מסיבה כלשהי -_- אולי היא לא מצלמת את עצמה]}
בריצ'מונד רובע רוסי - חנויות ספרים, DVD אוכל, רוסית, אנשים מבוגרים בעיקר - אבל פחות מבארץ.
קלקול קיבה בפעם השנייה כבר - קשה להתרגל לאוכל חצי אוקיינוס רחוק מהבית. אין ברירה במקרים כאלה חייבים שזיפים מיובשים.
מוכרים נחמדים הרשו לי להשתמש בשרותים - לאותו תודה קניתי SMOOTHIE ו - CUP CAKE ותנחשו מה - הקלקול קיבה רק החמיר X_x
בכל מקרה, לא השאיר לי יותר מדי חשק לחנויות ספרים (פעם ראשונה!)
בערב נזכר שבתחילת היום הבטחתי לעצמי לטעום DIM SUM, אבל מכיוון שבצ'יינה טאון האנגלית לא משהו החלטתי לא לסכן את הסטאטוס הצמחוני שלי.
| |
תפוחים באביב
אנשים הם כמו תפוחים.
יש אדום ומתוק,
יש ירוק קשה וחמוץ,
יש קצת משניהם, פעם ככה ופעם ככה,
ולפעמים יש תפוח רקוב אבל שרואים שהוא רקוב רק כשמסובבים אותו או לוקחים נגיסה
גם טוב לדעת מתי לאכול את התפוח, אם מוקדם מדי אז קשה וחסר טעם - לא בשל אם מאוחר מדי אז רפוי ורך הכי טוב באמצע החיים
בשלב הזה של החיים שלי יותר קל לי להשוות את עצמי למלומדים סינים מאשר לנזירי זן יפנים.
לא עכשויים אלה כאלו שחיו לפני מאתיים שנה ומעלה. מה שאני עושה זה יותר נזירות אינטלקטואלית מאשר נזירות דתית.
הרי הם, המלומדים ניסו לחיות אורך חיים נכון, אידיאלי, תוך כיבוד מסורת,חברה ואבות. ללא זמן או כוח למרד, חופש ואינדיבידואליות
קל לי להזדהות אם אורך חיים שכזה. לפחות בשלב הזה של החיים. אולי אני צריך פחות לרדת על עצמי ולקבל את מיעוט היכולת לעשות דברים
גדולים כל עוד אני מקדיש זמן וכוח למטרות שלא לי.
ואולי לא.
כתבתי לפני חודש:
אביב
אבל מרגיש כמו סתיו
| |
רק בתרבות כל כך לא מחוברת לעצמה כמו שלנו החוש הכי נמוך, בסיסי, נחות
מגי פיזי - קרי חוש המישוש
נחשב כל כך גבוהה, כל כך הרבה אנשים כמהים לספק אותו
לכל מי שאמא שלו/ה לא חיבקה אותו/ה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: