כֵּנוּת

הבדידות היא סבל

הזוגיות היא סבל

אבל יותר מכל המודעות היא סבל

העובדה שאתה יודע שאתה תמות מעניקה סדר לחייך וחשוב מזה סדר עדיפויות

מנגד אלמוות היה יכול להוביל לשחיתות ופריקת עול

סוף הדרך מצוי במרכזה

תחילת הדרך בסופה

ההארה אין היא אלא הכרה

של עצמך

של רגע ההווה

 ושל המציאות

מבחן בעוד שבוע

יותר מידי

לקרוא

עולם קטן

חשב לו

עכבר המעבדה

הייקו

לא עושה צדק

לדיכאון

קול קטן בראש

אומר לי

להיות עצמך

ניגוד

זה מצב קיומי

ובכל זאת אני

ליל נטול ירח

נטול זיכרונות

רק הבדידות

להיות, לא להיות

ליל שימורים

לתפילות, קופסאות

ליל אהבה

ורעל

מראות קסומים, רחוקים

אנשים שיכלו להיות חברים

אכזבות שלא תחווה

כוויות, לצמא מרווה

והיא

את פניה כבר לא מזהה

והיא

באדי קפה

לא אתמול

לא היום

לא מחר

לא בכלל

לא אוכל גם אם ארצה

לזכור את עצמי

ליל ירח מלא

~

את הנר מכבה

שלמות

אינה חיה בדו קיום עם מודעות

בטח לא עם מודעות עצמית

כל הנהרות שזורמים

מהים

לאן הם זורמים

מילים

ריקות מתוכן נבובות משמעות

נשמה צמאה

אהבה חדשה

אהבה ישנה

וחולצת טריקו שכבר לא באופנה

תקווה שטיפחתי

לנצח

תתנדף עם משב הזמן

תפוזים על העץ

עור על עור

עצירה

בלב לילה

חלום

מציאות יאלום

שתי ממלכות

חצויות

ים יבשה ים

זר

ארץ נושנה מוכרת

כאב תפאורה ומזכרת

בין שמיים וארץ

על ענן שחור

לא יודע איך יורדים