שיפור עצמי זה אוננות

הוא מגיע כמו אביב הפוך,

כמו עשן,

מגיע ומשנה את המחשבות שלי,

צובע אותן בנוסטלגיה כל כך עתיקה,

שאין בה אף טיפה של מרירות. 

הזכרונות עלייך דהו,

קולאז' צבעוני של פלאשבקים,

ממנו מחקתי את הקטעים הרעים,

אני כבר בקושי זוכר איך היד שלך ניראת.

מעניין כמה כבר שכחת ממני.

את עדיין זוכרת מספיק,

כדי לא לענות כשאני מתקשר.