|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
שגרה והתקרבות
המשך...
אני לא זוכרת ימים שלמים בצבא
כי לא קרה שום דבר מעניין
הקצין שמעכשיו ייקרא הטייס (כינוי שאבא שלי הדביק לו והחלטתי לאמץ  )
ידע מתי אני באה ומתי אני הולכת (בכ"ז הוא היה המפקד שלי)
שגרה של עבודה בצבא, כל מיני דברים שקשורים למחשבים, שרתים וכד' (כן זה מאז הצבא העניין הזה).
ידעתי שיש לו חברה כמעט שנתיים
והוא ידע שיש לי חבר כמעט שנתיים
ובאופן כללי דיי התעלמתי ממנו
מתישהו החליטו ביחידה לעשות טיול יחידה לצפון
ביום השני היינו באיזה פארק מים
אני וחברה חיכינו בתור לאיזה משהו והוא עמד איתנו ונכנס לשיחה
מאז כבר לא היה יותר דיסטנס
את הדרך חזרה למרכז העברנו בדיבורים
וכשהגענו לבסיס, הוא הציע לקחת אותי הבייתה כדי שאני לא אצטרך לנסוע באוטובוסים
כשהגענו לבית של ההורים שלי, כמובן שאבא שלי התלהב (אבא שלי שרוף צבא, מתלהב מכל דבר שקשור לצבא), עשו קפה, אמא שלי הוציאה עוגת שמנת פירורים (ואז היא לא ידעה אבל זו העוגה החביבה ביותר על הטייס), ואח"כ הוא הלך לדרכו.
גם אם היו שמים את זה מול הפרצוף שלי לא הייתי רואה איך הוא הסתכל עלי
אבל אבא שלי ראה, ואמר לאמא שלי, את עוד תראי, זה יהיה החבר הבא של הדר.
ואני, אני בכלל הייתי מאוהבת מעל לראש בחבר הנוכחי שהיה לי
ולא הייתי רואה אף אחד ממטר גם ככה
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
