|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
סוף סוף
מצאתי זמן ללכת בפעם הראשונה לחדר כושר
לא שזה היה קשה, אבל בין כל התקלות שיש בבית, לזה שאני מתה מעייפות מההשכמות הקבועות של 6 בבוקר (כן, אני יודעת שאלה מכם/ן שיש להם ילדים יגידו לי שזו הכנה מעולה, או שהם קמים ככה כל יום, או שהם קמים גם באמצע הלילה כי הילד בוכה ו/או נכנס להם למיטה ו/או הם סתם התעוררו לבדוק שהילדים עדיין נושמים כי הם לא הפריעו להם הלילה).
אני חושבת שהגוף שלי קיבל אפטר שוק
לא עשיתי הרבה ,בסה"כ 45 דקות על ההליכון, להתחיל בקטנה מה שנקרא
אבל אני מרגישה כמו אחרי תאונה
הטעות הכי גדולה שלי זה שלא הלכתי הבייתה ישר לישון ונפגשתי עם חברים, זה לא השאיר לי הרבה זמן שינה, ואני חושבת שזו הפעם הראשונה שקמתי בבוקר עייפה פיזית.
טוב, אני אתרגל.
יש המון הבדלים בין החד"כ הנוכחי לקודם
בחד"כ הקודם, המקום היה פלצני ויקר, מקום של לראות ולהיראות
אני לא זוכרת שראיתי שם הרבה אנשים מבוגרים, או כאלה שסובלים מעודף משקל
רק צעירים יפים וחטובים שעומדים מול המראות ועושים שרירים
כסף זה משהו שקונה פינוק, וכן התרגלתי לפינוק של המקום הקודם
למלתחות מעוצבות, לוקרים מרווחים, מגבות שקיבלנו בחדר כושר עצמו
בחדר כושר רגיל, לא מקבלים את כל זה
המקום החדש, גם נמצא במקום מרכזי, ואפשר למצוא שם מגוון רחב של גילאים
רחוק להיות פלצני (למרות המיקום היוקרתי)
אנשים נחמדים, לא תופסים מעצמם ובאים להתאמן נטו
אני זוכרת שבחד"כ הקודם הייתי באה לאימון של שעה-שעה וחצי והוא היה נמשך בסוף 3 שעות כי תמיד היו את השיחות האלה עם אנשים באמצע.
ההבדל באנשים, בין אוכלוסייה שגרה בסביבה לבין האנשים שבאים להתאמן במקום מסויים בגלל השם.
ההבדל שהמקום לא הופך להיות מפגש פו"פ או מועדון או השד יודע מה
יש סוג של אווירה נעימה כזו, שונה
| |
|  כינוי:
בת: 44 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
