RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
הייתה תקופה עמוסה קצת
לא יודעת למה, היו לי שבועיים עמוסים למדיי בעבודה.
משהו שדיי נדיר שקורה.
וגם לא ממש ישנתי טוב בכל התקופה הזו
מלא מחשבות רצו לי ביום.
ואני זוכרת לא מעט פעמים שחשבתי לכתוב משהו ובסוף לא עשיתי את זה.
המצב הכלכלי נותן את אותותיו בלא מעט מקומות בישראל
ואומרים לנו שאנחנו עוד צריכים לנשום לרווחה, שהמצב בחו"ל הרבה יותר גרוע ושלא יהיה שיפור עד 2010
כל חברה מצמצמת כמה שאפשר, אם זה באנשים, אם זה במשכורות, אם זה ברכש ציוד כזה או אחר
ולי, אישרו לי 3-4 פרוייקטים שהייתי בטוחה שיקפיאו לי
לפחות אפשר להריץ את זה באיזי.
הקשר שלי עם ה-X המיתולוגי הנשוי מתחיל להעיק לי.
מדובר פה ביחסים אפלטוניים, וכן הוא אחד מהגורמים שאני עובדת מולו בעבודה שלי (חיצוני).
נעזוב את המוזרות של לדבר איתו כל יום
אבל הדרישות המגוחכות שלו שאני אתקשר לסלולרי של העבודה ולא לזה שלו
או שאני לא אשלח לו הודעות במסנג'ר (כאילו, פאק איט, לכל דבר אני צריכה להתקשר)
וכל הפאראנויה המוזרה שלו סביב זה מתחילים באמת להעיק
זה גם קצת מעצבן שהוא מצפה ממני לשתף אותו בדברים האישיים שלי והוא לא משתף אותי בכלום
הדבר היחידי שהקשר הזה טוב לו הוא העבודה שלי
תמיד היינו צוות טוב כשעבדנו יחד, ומבחינת שיתוף מקצועי זה יוצא נהדר
העניין שמפריע לי הוא האישי, המעט מעבר לזה
ולא שמפריע לי להיות בקשר איתו, זה נחמד, זה כייף, אבל זה כ"כ לא יציב מהבחינה הזו. ומה לעשות אני לא אוהבת במיוחד דברים שהם לא יציבים. והאמת, אני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה.
לאחרונה יצא לי לחשוב על לימודים
זו השפעה ישירה של ה-X שלא יהיה לכם ספק בזה
בתקופה שיצאנו (אי שם לפני 8-9 שנים) הוא זה שדחף אותי ללימודים
זה שאני נפלתי אח"כ זה עניין אחר לגמרי.
אני לא מצטערת על זה שעשיתי את המכינה, זה הראה לי שאני לא בנוייה ללימודים מהסוג הזה (10-12 שעות ביום של לימודים זה יותר מדיי אינטנסיבי). ואני יודעת שאני צריכה מסגרת שהיא יותר גמישה, כי מה לעשות, אני לא יכולה רק ללמוד ולא לעבוד.
אני האמת חשבתי על האוניברסיטה הפתוחה, כי המסלול שאני יכולה לקחת שם הוא הכי גמיש ולא אינטנסיבי מדיי. ככה שאם משהו הסיח את דעתי, אז פספסתי קורס אחד או שניים ולא את כל השישה (או יותר) שהיו באותו סימסטר.
חוץ מזה שבשבילי ללכת ללימודים אחרי העבודה זה ממש לא להיט, זה למדתי משנה שעברה, שהייתי מגיעה ללימודים מותשת מהעבודה. לא כי העבודה קשה, כי ההתמודדות הנפשית בתפקיד היא קשה. כשעובדים מול אותם אנשים כל יום, ולכולם יש את הדרישות שלהם, וכולם רוצים תשומת לב זה סוחט קצת, יותר מקצת.
מה שכן שמתי לב שהמון גופים אקדמאים הורידו את דרישות הסף שלהם בגלל המשבר הכלכלי. אנשים לא הולכים ללמוד כי אין להם כסף לשלם על הלימודים האלה.
השבוע יצא לי לשאול כמה חברים שלי מה הם חושבים שאני צריכה ללמוד, ואף אחד לא יכל לתת לי תשובה ברורה או כיוון, חלק אמרו ללמוד משהו במחשבים, אבל אין את המקצוע שלי באקדמיה, כל מה שיש באקדמיה בתחום המחשבים נוגע בתכנות (ולא במקצוע שאני עוסקת בו) שלא בטוח שזה כ"כ מעניין אותי, וגם טוב אני עוד מעט בת 28 לימודים במסגרת גמישה ייקחו לי בערך 5-6 שנים זה אומר שאני אסיים את התואר בסביבות גיל 34 ואז להתחיל מאפס מקצוע חדש? זה נשמע טיפשי. מה גם שבכל מקצועות המדעים/הנדסה צריך להתעסק המון עם מתמטיקה, ולא שאני לא אוהבת מתמטיקה, פשוט אני לא רוצה לעשות תואר שאני אצטרך להיות מאותגרת ממנו כל הזמן, וכל שנה הרף יעלה ליותר גבוה (כי המתמטיקה מתקדמת ככל שלומדים יותר).
זה כמו שמצחיק אותי שלמקצועות הנדסה אני צריכה בגרות בפיזיקה, נראה למישהו שאני הולכת להשלים בגרויות עכשיו? קצת מאוחר מדיי לא?
הרעיון של לימודים בפתוחה מצא חן בעיני בעיקר בגלל ש:
אין להם דרישות סף ללימודים (בגרויות/פסיכומטרי)
אני יכולה לבחור את העומס לימודים שלי בכל סימסטר.
שזה למיטב הבנתי אין במוסדות אקדמאים רגילים, גם כאלה שנותנים מסלול גמיש, שזה בעצם לימודי ערב, רק שזה כמעט אותו הדבר כמו לימודי בוקר, דוחסים 6 קורסים בסימסטר של לימודים, ולא דיברנו פה על שיעורים ועבודות ומבחנים.
מצד שני, זה למידה עצמית נטו, הספרים ואני לבד.
חבר טוב שלי אמר שאני צריכה ללמוד במוסד אקדמאי רגיל כדי ללמוד עם אנשים, וללכת להרצאות. אבל אחרי עבודה, אין לי כוח לראות אנשים, לא כל שכן ללמוד. אני אוהבת ללכת הבייתה, לנקות את הראש שעה שעתיים ואז לעשות משהו, כמו ללכת לחדר כושר או לקרוא או משהו. אבל אני חייבת את ההפרדה הזו בין העבודה למה שאני עושה אח"כ, חייבת לעצמי, לנוח קצת לנקות את הראש, לחזור לעצמי.
אמא שלי דווקא יותר בעד העניין של לימודים בפתוחה, כי משלמים לפי קורס, ולא לפי סימסטר או שנה אקדמאית. מקבלים את כל הספרים מהאוניברסיטה (מה שלא קורה במוסדות אקדמאים רגילים), ככה שאם דעתי הוסחה אז מה ש"נדפק" זה רק הקורסים שלקחתי באותו סימסטר.
זה גם לא מצריך אותי לנסוע במיוחד למקום מסויים ללמוד. אני יכולה בבית.
ועדיין המון אנשים אמרו לי לחשוב טוב טוב לפני שאני הולכת על האופציה של האוניברסיטה הפתוחה
אני אשמח לקבל דיעות, מחשבות רעיונות בנושא
אחרי הכל זה לא שאני הולכת ללמוד מחר, יש לי עוד קצת זמן עד תחילת שנת הלימודים הבאה
שיהיה לכולנו סופ"ש נעים
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
