RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
הכל התחיל בעצם ביום שלישי
חבר טוב שלי, שלא דיברתי איתו הרבה זמן (3 חודשים בערך, כי הוא נעלם), התקשר והזמין אותי לצאת.
אמרתי לעצמי, יום שלישי בערב, אין לי תוכניות מיוחדות, מחר (יום רביעי, ערב חג) יש חופש, נצא לבלות קצת.
בתוכנית היה, להיפגש בפאב, מופע דראג, אוכל שתייה וכייף
ובאמת היה ככה
בלילה חזרתי הבייתה ברגל (להוריד את ההמבורגר הזה שאכלתי ב12:30 בלילה, ממש לא מומלץ לאכול בשעות כאלה, ההמבורגר היה דווקא מהטובים שאכלתי!).
כשהגעתי, אחרי המקלחת וההתארגנות לישון שמעתי רעשים מוזרים בבית, אבל ייחסתי אותם לאנשי הבילויים מבחוץ
והלכתי לישון (בערך ב4 בבוקר).
כשקמתי בבוקר (צהריים כמעט, היה 11:00) הרעשים מהלילה המשיכו, עקבתי אחריהם והגעתי למקרר.
יש לי בדירה מקרר ישן, מאלה שיש מלא מלא מקום בהם (כבר לא מייצרים כאלה היום) והוא של בעלת הדירה.
כשפתחתי את המקרר, או יותר נכון את הפריזר, הוא היה בהפשרה, המקרר קירר (פחות או יותר) אבל המקפיא היה רחוק מלהקפיא משהו.
הודעתי לבעלת הדירה שלי, שאמרה שעכשיו ערב חג ואין יותר מדיי מה לעשות עם זה (הסתבר לי אח"כ כבולשיט, כי היה עדיין מוקדם, החג עוד לא נכנס, וטכנאי מקררים היה יכול להגיע). השארתי את כל האוכל במקרר, ונסעתי צפונה לחגוג את החג עם המשפחה שלי
בדר"כ את ליל הסדר אנחנו תמיד עושים אצל ההורים שלי בחברת המשפחה המצומצמת. ואם לא המשפחה המצומצמת, תמיד המשפחה מהצד של אמא שלי (הצד הלא אשכנזי של המשפחה). בנוסח המצומצם היינו קוראים את ההגדה עד האוכל וזונחים אותה לאחר מכן.
הפעם הוזמנו לדודה שלי (אחות של אבא) והיינו 25 אנשים.
קודם כל זה נחמד, כי אנחנו לא נפגשים הרבה (הם גרים בצפון, שעה נסיעה ואנחנו במרכז) הילדים (קרי אנחנו) כבר גדלנו, ולחלק יש ילדים משלהם (וזה מדהים לראות את הקטנטנים האלה גדלים) מה שעשה את הכל הרבה יותר שמח. ותמיד נחמד להיפגש עם המשפחה. אוכל טוב, יין, צחוקים, ילדים משתוללים. וכן קראנו את ההגדה עד הסוף.
דודה שלי הזמינה גם את המשפחה של אמא שלי, סבא וסבתא שלי, שהחליטו שהם לא נוסעים לשם ונשארו לבד בבית, ודודה שלי והבת הקטנה שלה.
אחרי הסדר, אבא שלי אחי ואחותי חזרו הבייתה, אמא שלי ואני נשארנו לישון אצל אחותה.
אתמול בערב כשהגעתי הבייתה, המקרר כבר היה מת, הוא למעשה קיצר את כל החשמל בבית.
בעלת הדירה שלי הציעה את המקרר שלה כדי לשמור על הדברים שלי שצריכים קירור/הקפאה והזמנו טכנאי להיום.
דו"ח הטכנאי היה שהמנוע של המקרר מת, מת, מת באמת
רק מה, היום יום שישי והכל סגור, ולהביא מנוע חדש אפשר יהיה רק ביום ראשון 
מה שמשאיר אותי בלי מקרר כל הסופ"ש
מנוע חדש עולה 1200 ש"ח 
אבל המקרר הזה, זה מהסוג שלא מת (למעט חלקי חילוף) להורים שלי יש כזה והוא בערך בגיל שלי.
אז הוחלט על תיקון, אני אשלם, ובעלת הדירה תתקזז איתי בשכ"ד.
אבל בינתיים סופ"ש בלי מקרר
הדברים שלי במקרר של בעלת הדירה (גרה דירה לידי, כי זו דירה מחולקת) שאמרה שאין לה בעיה אם אני אצטרך משהו שאני אדפוק על הדלת.
אבל גם התקשרתי להורים שלי שיציידו אותי בציידניות עם קרח.
בכל זאת קשה לחיות בלי מקרר.
היו כל כך הרבה תקלות בדירה הזו מאז שאני גרה פה
הבניין ישן, המערכת חשמל זוועתית (יש פה נפילות מתח כל הזמן)
הייתה לי דליפת גז שבשל כך הוחלף לי התנור בתנור חדש
ועכשיו המקרר
אני מניחה שזה לא כל כך נורא
כי זה בא נקודתי, ובדר"כ מטופל גם מאוד מהר
לא כמו בדירה שגרתי בה לפני כמה שנים שנשארתי בלי חשמל שבוע וחצי
אבל עדיין, תקלות כאלה גורמות לי לשבור את הראש באיך לאלתר בינתיים משהו בשביל חיים נורמליים
מזל שיש לי חופש בחוהמ"פ וביום ראשון יגיע טכנאי להחליף את המנוע במנוע חדש.
לפחות עכשיו אני אוכל לנקות את המקרר 
שבת שלום!
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
