RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
רציתי לכתוב על משהו אחר
אבל אמא שלי עצבנה אותי
זו בעיה הורים
אני חושבת שאם מישהו היה רוצה לכתוב ספר על איך לא להיות הורים, אני יכולה לתת כמה דוגמאות טובות מההורים שלי
יצא לי אפילו לדבר על זה עם דודה שלי (אחות של אמא), בעיקר על כל מה שקורה בבית, על זה שההורים שלי רבים כמו שני ילדים קטנים ובאים אחד לשניה בהאשמות כאלה ואחרות, מאיימים לעזוב את הכל וללכת (לא שהם יעשו את זה לדעתי). ועל כמה שאבא שלי הפך להיות בן אדם נורמלי, מקשיב, מבין, עוזר, ואמא שלי הפכה להיות בדיוק ההיפך מזה.
אמא שלי שאומרת לי שהיא רוצה שקט מכל ההמולה שיש לה תמיד בבית, ואני לא מאחלת לאף אחד לחזור לבית ריק, לבשל רק לעצמך (באמת מתישהו כבר אין כוח או חשק להשקיע רק בשביל בן אדם אחד), לאכול לבד, ללכת לישון לבד, הכל לבד.
אני חושבת שאנשים לא יודעת להעריך את מה שיש להם עד שהם מאבדים אותו.
זה כולל גם משפחה.
למרות שהלבד שלי הוא מבחירה.
לאמא שלי יש נטייה להתקשר אלי עם בעיות כאלה ואחרות במחשב.
לא תגידו תקלות רציניות, סתם כל מיני הודעות שהיא אפילו לא טורחת לקרוא ו/או להבין מה הן רוצות.
לא מספיק שיש לי את זה על הראש כל הזמן בעבודה, וניסיתי לקחת חופש בחוהמ"פ, מה שלא כ"כ קרה כי חצי מהזמן הייתי טרודה בזה שהמקרר שלי התקלקל, בזה שהטכנאי יגיע בזמן, שיצליח לתקן את המקרר (הלך המנוע, היה צריך לקנות חדש) בזה שאני צריכה לקנות אוכל בכלום זמן שהכל יקר (בכ"ז חוהמ"פ) ולהביא אותו הבייתה כדי שיהיה לי משהו לאכול, כי במשך 4 ימים לא היה, פשוט כי לא היה איפה לשים אותו.
אפילו כשביקשתי מאמא שלי עזרה (צידנית עם קרח) לקח לה 24 שעות למצוא זמן כדי להביא לי את זה (וביקשתי ממנה כי אבא שלי היה בעבודה שלו).
הרבה חברים שלי אמרו לי לא לטפל בבעיות מחשוב שיש למשפחה שלי, להורים שלי בפרט
כל הבקשות, טענות מענות שלהם אכן משגעות אותי
יש דברים בסיסיים במחשב, שצריך ללמוד
בדיוק כמו שאנחנו קמים בבוקר ומצחצחים שיניים
תחזוקה של מחשב זה משהו בסיסי
לא ביקשתי התקנות, דברים מסובכים, להכיר כמה דברים מאוד בסיסיים שעוזרים למחשב לעבוד
כמו למשל האנטיוירוס, שבדר"כ ההודעות שלו ממש פשוטות, ומאוד קל לטפל בהן. וממש כדאי להכיר קצת את התוכנה הזו שמותקנת במחשב, זה הרי מה שמגן עליו.
לפני כמה חודשים זה היה המסך של המחשב שנכבה להם כל הזמן, אמרתי לאמא שלי שהמסך בדרך להיות ז"ל, והיא פשוט סירבה להאמין, ובמשך כל יום במשך כמה חודשים הטרידה אותי בשאלת "למה המסך נכבה באמצע שעובדים על המחשב" הרי כבר עניתי לה על השאלה הזו.
זה הרגיש לי כמו לדבר אל הקיר.
גם כשהייתה להם בעיה במחשב, במקום לקרוא לטכנאי שאני מכירה וסומכת עליו הם קראו לטכנאי אחר שחירב להם את המחשב.
והיום, היום אמא שלי דיברה איתי, ובגלל שהיא לא קיבלה את התשובה שהיא רוצה (לא אין לי כוח ו/או חשק ו/או זמן להגיע אליהם בשביל לתקן להם שטויות במחשב, אני בחופש! אני לא רוצה להתעסק עם תקלות של אחרים מספיק יש לי את זה בעבודה), היא פשוט ניתקה לי את השיחה באמצע. ולא רק זה, אח"כ היא סיננה אותי ולא ענתה לי לטלפון.
ואני, אני יודעת גם לשחק במשחקים המגעילים האלה
אז ניתקתי את כל הטלפונים שלי
היום יש ארוחת חג אצל סבתא שלי, והייתי אמורה לבוא
בדר"כ אין לי בעיה לעשות את זה, אבל הפעם ממש לא בא לי
קודם כל כי זה אחה"צ, שנית חם בחוץ באופן שלא מזמין לצאת בכלל (אני בלי רכב)
ושלישית, ממש לא מתחשק לי כרגע לראות את המשפחה שלי, במיוחד לא את אמא שלי
וזו הסיבה העיקרית לזה שאני לא הולכת
שיקפצו לי, אני לא רוצה לדבר או לראות אף אחד
אמא שלי לא יודעת להתנצל על ההתנהגות המגעילה שלה
אבל יודעת טוב מאוד לנצל את זה שאני יודעת להקשיב ולתת לה עצות בקשר לכל מיני דברים בחיים שלה
והאמת מתחיל להימאס לי קצת, אני מרגישה סוג של ניצול מהצד שלה
כאילו אני כל הזמן נותנת, אבל מקבלת ממנה רק כשזה נוח ומתאים לה
זה לא הולך ככה
זה מעצבן
ובעיקר, זה מכאיב
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
