|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
הגיגים של סופ"ש
עבודה יצא לי לחשוב על כל השיחה הזו שהייתה לי ביום חמישי. מצד אחד, לא הורידו לי את השכר השעתי (נשאר אותו הדבר) לא ביקשו ממני לעבוד אותן שעות בשביל פחות כסף מצד שני, כל זה מריח לי מאוד מסריח לא הסכימו שאני אבחר את היום ה"חופשי" שלי וקבעו לי יום באמצע השבוע (וציינו בפני שאין מצב לראשון או חמישי) אין לי חוזה שם, ז"א אף פעם לא חתמתי על אחד (ואני עובדת שם כבר 8 חודשים) הציבו לי אולטימטום, או השינוי בתנאי שכר והעסקה או שאת עוזבת ואני לא אוהבת אולטימטומים גם לא אנשים שמציבים כאלה זה לא מכובד
משפחה ביום שישי הייתה אזכרה של שנה לסבתא שלי (אמא של אבא שלי) זה היה מוזר, אחות של אבא שלי הייתה עסוקה (היא ובעלה נסעו לטיול) ולא באה אבא שלי לקח משמרת כפולה ולא בא ובסוף היינו רק אמא שלי אחותי ואני מה שכן היום אמא שלי אמרה שבשישי הבא כנראה אחות של אבא שלי הבנות שלה והמשפחות יבואו לסוג של אזכרה, אז שבוע אחרי. אבל זה היה מוזר שבתאריך האמיתי כאילו לאף אחד לא היה אכפת
חברים יש חבר טוב שלי, שלפעמים אנחנו מתווכחים/רבים ואני מרגישה איתו כמו זוג נשוי היום בזמן ויכוח כזה (ב-IMS) הוא כתב לי: "לא משנה מה אני אעשה את תתלונני"
ה-X המיתולוגי הנשוי סיפרתי לו על מה שהיה לי בעבודה והוא התחרפן. זה מצחיק אותי הטיפוסים האלה שאיך שעושים משהו לא בסדר למישהו (שזה לא הם כמובן) הם באים אלייך עם היציאה של כמה זה לא בסדר ו/או לא חוקי ושצריך לתבוע. טוב הפעם הוא לא אמר שצריך לתבוע אותם, אבל אמר שיש עילה (שזה כמעט אותו הדבר). ושאל אותי למה אני נאחזת בקרנות המזבח, כאילו שאני אמצא עבודה תוך שתי שניות עם המצב הנוראי של שוק העבודה בארץ. מה שכן הוא קרא למנכ"לית של החברה "נוגשת עבדים" ו"סוחרת עבדים באפריקה" זה מה שגרם לי להבין בעצם את היחס המעליב והמזלזל שקיבלתי, רק אז נפל לי האסימון שמשהו פה לא בסדר
יש מצב שהמנהלת המקצועית שלי בכלל לא יודעת מזה (היא בכלל בחו"ל עכשיו ותחזור עוד שבוע) והיא הייתה זו שתמיד הייתה הגב שלי (בעיקר בגלל שהורדתי ממנה את כל הדאגה והטרחה בכל מה שקשור לתפקיד שלי) והאמת, לא היה לי יותר מדיי מה לעשות, דיי דחקו אותי לפינה וביקשו ממני להחליט כאן ועכשיו וזה נראה דיי נכון לבחור בלעבוד פחות ולהרוויח משכורת כלשהי מאשר שלא תהיה לי הכנסה בכלל אבל היחס, היחס הזה זה מה שפגע בי בעצם
ועכשיו שבוע חדש אני עדיין לא יודעת מה אני אעשה בזמן הפנוי שהתפנה לי פתאום ככה באמצע השבוע חשבתי שאולי אני אלך לחדר כושר בבוקר, נתאמן כמה שעות, לפחות נפתח סוג של שגרה נראה מה יהיה ואיך יהיה
אני מרגישה עכשיו פשוט תלושה מהמציאות
| |
| כינוי:
בת: 43 |