RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
אופניים 3
בפעם הראשונה שנסעתי באופניים אחרי 10+ שנים שלא נסעתי, זה היה מוזר.
החוסר יציבות הראשוני (עובר), האופניים של היום (הילוכים) וכן הספקתי גם ליפול מהאופניים וקיבלתי מכה בגב, ומאז בעצם לא נסעתי.
עברו 3 שבועות בערך עד שהחלטתי לקחת את האופניים לסיבוב נוסף.
יום שישי בערב, החום והלחות בת"א ירדו לרמה קצת יותר שפויה.
שאלתי חבר טוב מה דעתו, הוא אמר: לכי על זה
למרות שבתל אביב יש שבילי אופניים (בעיקר בצפון תל אביב), הם לא ממש מחוברים עם הרחובות הראשיים של העיר, צריך לנסוע אליהם.
ברמת העקרון ע"פ חוקי התנועה שמצאתי באתר של העיר תל אביב, רוכבי אופניים לא אמורים לנסוע בכלל על המדרכה, מניסיון זה גם לא נוח, לא כל המדרכות מותאמות לירידה של האופניים לכביש במקרה הצורך, המדרכות לא חלקות ונוחות לנסיעה, יש צמחים מתפרעים בדרך, וכן, הולכי רגל - המדרכה היא שלהם.
ובכלל הרבה יותר נוח לנסוע בכביש (צריך לנסוע עם התנועה ולהיצמד לצד הימני של הכביש).
ככה שמצאתי את עצמי בשעה 19:30 מדוושת מהבית שלי (שכונת מונטיפיורי בת"א) לכיוון הירקון שם נמצא אחד משבילי האופניים הארוכים שיש בתל אביב.
15 דקות נסיעה, אחרי היסטריה קלה, בכל זאת יש מכוניות בכביש, ודרך נמיר זה כביש ראשי ועמוס גם בשעות האלה, והגעתי לפארק הירקון. המסלול מתחיל מאיזור רידינג ומגיע עד לכניסה לרמת החייל (האיזור שליד קניון איילון).
להפתעתי הרבה, לא הייתי האדם היחיד שהגיע לשם בשעות אלה. משפחות ישבו עם ילדיהם וחברים ועשו פיקניקים ו-BBQ, אנשים שבאו ללכת או לרוץ בפארק, וכמובן רוכבי אופניים.
כשיורדת החשכה המסלול כולו מואר עם פנסים, אם כי מצאתי איזורים קצת פחות ידידותיים ונטושים (אלה שקרובים לסוף המסלול באיזור רמת החייל). לרוב המסלול מחולק לשניים, צד אחד להולכי רגל צד שני לרוכבי אופניים. רק שיש לא מעט אנשים שסתם מסתובבים בפארק שבכלל לא שמים לב לשילוט שעל השביל (כן, כמעט נכנסתי בכמה אנשים שצעדו על השביל אופניים בעוד שביל הולכי הרגל בצד השני היה פנוי לגמרי).
זה מוזר להיות במקום הזה בחושך כי לא ממש רואים משהו (חוץ מהשביל והסביבה הקרובה), אבל זה הזמן היחידי שאפשר לעשות איזושהי פעילות גופנית בלי למות מחום+לחות
אורך המסלול שעשיתי ארך כשעתיים
המסלול השבילי מאוד נוח רובו מישור (העליות והירידות לא תלולות וכמעט ולא מורגשות), ואפשר להגיע גם עד לרידיניג ולהמשיך לנסוע בטיילת. אני כשהגעתי לשם כאב לי התחת כל כך (כשלא רגילים לנסוע באופניים, לא משנה כמה מרופד יהיה הכיסא, זה מכאיב בשלב מסויים).
למה בכלל אופניים?
כי לעשות את הספורט הזה, זה לעשות ספורט בלי להרגיש שעשית ספורט
לנסוע באופניים זה כייף, לא צריך ללכת למקום מסויים כדי לנסוע באופניים, אפשר להתחיל מהבית.
מה שכן חשוב להביא מים, ואיזה משהו קטן לאכול (במיוחד אם מתכננים רכיבה של יותר משעה)
זה סוג של חוויה כייפית
והיי, אם שורפים קצת קלוריות על הדרך, זה מבורך
להזיע לא ממש מזיעים (אלא אם כן עוצרים באמצע)
רוח נושבת, אנשים, קצת טבע עירוני
והמון שרירים תפוסים...
ככה התחלתי את סוף השבוע שלי
הדבר היחידי שהעיב על העניין היה התנור שהתקלקל. למזלי יש לי בבית טוסטר אובן ענקי שקניתי עוד כשהתנור הקודם התקלקל.
והספקתי לסכם עם בעלת הדירה שלי שתיקון מכשירי חשמל יהיה עקב שימוש לא תקין שלי ולא עקב בעיות חשמל בבניין או כוח עליון (רעידות אדמה, שריפות, ברקים וכו'). ועוד סעיף שראיתי בחוזה שאני רוצה לשנות.
אני ציפיתי שהיא תתנגד, דווקא היא הייתה ממש בסדר איתי
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
