RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
סוף סוף נגמר החופש הגדול
ומלבד ההורים המאושרים שילדיהם חזרו לספסל הלימודים, אני חושבת שמרבית מתושבי תל אביב נושמים סוף סוף לרווחה.
שלא תבינו אותי לא נכון, הילדים בהחלט צריכים חופש (לא כל כך ארוך כמו שהוא היום). אבל בתקופת החופש הזו, החיים בעיר הופכים להיות סוג של משהו כמעט בלתי נסבל.
תל אביב הפכה להיות מעוז הבילויים של בני הנוער בישראל, ואני לא מדברת על המועדונים (זה דווקא ממש לא מפריע לי), אני מדברת על בכלל. ללכת לקניון ולמצוא אותו הומה אדם (בני נוער) או הורים שבאים לשם עם הילדים שלהם והילדים עושים מה שבא להם. ללכת לקנות בסופר, גם אותו הדבר. ללכת לפארק, או לים, או סתם להסתובב בעיר הפך להיות סוג של סיוט עלי אדמות, שלא לדבר על לנסוע באוטובוסים (שמלאים עד אפס מקום ב... כן בני נוער) ופקקים אינסופיים.
תל אביב הייתה בהפסקה במשך חודשיים, חודשיים כמעט ולא נשמנו, ועכשיו, אפשר סוף סוף לנשום.
המון דובר על עניין האורך של החופש הגדול
בהחלט ארוך מדיי, גם בתור תלמידה אני זוכרת שחשבנו שהחופש ארוך מדיי, למרות שמי אנחנו שנתלונן (ללכת לביה"ס בכל זאת לא היה ה-דבר שרצינו לעשות בבוקר). במיוחד השבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, שלדעתי האישית יכולים לעבור אחר כבוד למתישהו בחורף ולהצטרף לחופש חנוכה שבא אחרי כמעט חודשיים ללא חופש.
האמת זה יכול להיות נחמד חופש ארוך באמצע החורף.
שמתם לב שהחופשים האמיתיים הם רק בתקופות של קיץ?
בפסח לרוב חם, בחופש הגדול לוהט, וסוכות גם נמצא בטווח הזמן החם (בשנים האחרונות בכל אופן)
אבל בחורף אין אף חופש רציני, כזה שהיה מאפשר לכם לקחת גם נשימה מהעבודה ולבלות עם הילדים באיזו פעילות חורפית, במקום לנסות לדחוק את זה בחופש חנוכה הקצר, או בשבתות שבהן לך תדע עם יהיה גשם או לא.
ואנחנו רגילים לקיץ, שבשנים האחרונות קנה לו אחיזה חזקה בארצינו הקטנטונת ובקושי מרגישים חורף של ממש.
קראתי לאחרונה גם המון כתבות בנושא החינוך בישראל
התנגדויות לבתי ספר פרטיים
פרשת האתיופים (שזו בושה לעם היהודי)
בכלל החינוך בשנים האחרונות נעשה מגוחך
מאוד קל לי לעשות את ההשוואה היות ואחי ואחותי למדו בדיוק באותו ביה"ס בו אני למדתי
ואחותי, שסיימה תיכון 10 שנים אחרי, כשראיתי מה הם לומדים חשכו עיני
היום לא מלמדים אותך לחשוב, תלמד בע"פ כמו תוכי, אל תפתח חשיבה, רק תעבור את הבגרויות
ואפילו מקלים עליהם, את כל הבגרויות פיצלו ליחידות, חס וחלילה שיצטרכו להתאמץ ולעשות מבחן במשך 5 שעות
ועדיין, ציוני הבגרות היום לא מתקרבים לאלה שהיו לפני 10 שנים
הביה"ס שלמדתי בו היה נחשב סוג של ביה"ס פרטי, לא כל אחד היה מתקבל אליו. היום זה השתנה וכל אחד יכול.
אני לא אשכח כמה התרגשנו לקראת המבחני כניסה לביה"ס שכמה שנים לאחר מכן פשוט נעלמו, אבל גם רמתו של הביה"ס נעלמה כלא הייתה.
בתקופה שלי אם היו לך 3 נכשלים בתעודה היית עף מביה"ס, זו לא הייתה שאלה בכלל, 10 שנים אח"כ, למי אכפת?
היינו יוצאים לטיול שנתי נודד של 5 ימים!!! שהיום התקצר ליומיים וחצי.
היינו הולכים לראות הצגות מביה"ס, מוזיאונים, היו חוגים אחה"צ (כלול במחיר), הרצאות, סדנאות שונות
היום כל זה נעלם
הדברים שמעניינים את הנוער היום, רוב הנוער, הם דברים שלרוב שטחיים ולא יובילו אותם לשום מקום.
וזה הנוער של היום, שעוד כמה שנים יגיע לאונברסיטאות.
אני כבר היום יכולה להגיד לכם ללא ספק שרף הקבלה לאוניברסיטאות ירד פלאים מהתקופה בה אני רציתי ללמוד (5 שנים) בצורה כ"כ דראסטית שלרוב המקצועות שרציתי להתקבל אני יכולה להתקבל היום בלי כל בעיה (אני בעצמי הייתי בהלם טוטאלי שגיליתי את זה).
השאיפה למצויינות פשוט נעלמה.
וזה עצוב, מאוד עצוב שככה המציאות של החינוך בישראל נראית
במקום להוביל בחינוך אנחנו הולכים אחורה
חבר טוב שלי שהוא מורה אמר לי לא מזמן שבתי הספר של היום הם לא מה שהיו פעם
כבר לא כייף ללמד
אני חושבת שבמשפט הזה הוא אמר הכל
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
