|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
ואולי אני מגזימה?
כבר כמה חודשים מקננת בי המחשבה שאני צריכה לעבור דירה.
אמנם אני משלמת שכר דירה מגוחך יחסית למה שיש בתל אביב.
אבל בעלת הדירה שלי עולה לי על העצבים.
מכירים את זה שמצטברים לכם בזיכרון הרבה דברים קטנים שמגיעים בשלב מסויים למשהו אחד גדול?
ברגיל, בעלת הדירה שלי לא עושה לי את המוות
כן, זה מפריע לי שכל חודש אני צריכה לבוא אליה ולתת לה שיק עם השכר דירה והיא אף פעם לא בבית ואף פעם אין לה זמן להיפגש איתי רק בשביל שאני אביא לה את הנייר המסכן הזה. זה תמיד היה ככה. או זה שהדירה מחולקת, אבל לא בטאבו ובעצם יש לנו חשבון חשמל, ומים+ארנונה משותף (אני משלמת רק שליש, אבל עדיין).
בעצם מה שהעלה לי את כל הרעיון הזה זה הסחבת עם החוזה האחרון וזה שהיא שינתה סעיף בחוזה. למעשה עד היום עוד לא חתמנו עליו (והוא נגמר ב15 באוגוסט). כשבדר"כ אנחנו סוגרות את החוזה החדש חודש לפני.
בעצם הסעיף שהיא שינתה או יותר נכון הוסיפה בחוזה, זה סעיף שלפיו אני צריכה לשלם על תיקון של מכשירי חשמל שלה שנמצאים בדירה. שזה היה נחמד אילולא הם היו מתקלקלים כל הזמן. אני חושבת שבשנה האחרונה כל מכשירי החשמל בבית כמעט התקלקלו.
אפילו התנור החדש שהיא קנתה לפני חצי שנה הספיק להתקלקל אחרי 3 חודשים (מה היא לא יכלה לקנות משהו זול אבל של חברה אמינה ונורמלית?)
ויש גם את העניין הזה עם המים, חוק המים הדרקוני החדש שגם איך נגיד, לא בא לי לשנות את הכתובת שלי לת"א. יש לי המון דואר תלוי כתובת, ולא מתאים לי שהוא יגיע לפה.
אבל יש עוד מלא דברים קטנים
כמו בעיות חוזרות ונשנות במערכת החשמל (שוב יש)
הבעיות שהיו בעבר שהרסו לי את המחשב הקודם שלי (בשנה הראשונה שגרתי פה). לקח לה אגב שנה וחצי להביא חשמלאי שאמר לה ש"כן אחד הפקקים נשרף ולכן מקצר" לא לפני שהיא האשימה את כל המכשירים החשמליים בבית שלי והביאה טכנאי שיבדוק את כולם. ואני הייתי צריכה לקנות מחשב ומסך חדשים (כי נפילות המתח הרגו את הקודמים)
דליפת גז שהייתה במשך שנתיים, שלא משנה מה אמרתי לה היא לא האמינה שיש דליפת גז, ועד שחברת הגז לא באו וסגרו את הברז הראשי (בלי שנדע איך לפתוח אותו) היא לא הזמינה בודק שיבדוק את העניין. מה שאומר שבערך שנתיים נשמתי גז (מזל שאני תמיד משאירה חלונות פתוחים). ומזל ששום דבר לא התפוצץ!
היא לא תיקנה ו/או החליפה לי את התנור שהתקלקל במשך שנה וחצי (התנור אפייה)
כשהמקרר התחיל להשמיע חירחורים והודעתי לה על זה היא לא הזמינה טכנאי בזמן והוא שבק חיים בערב פסח (האחרון) וכל מה שהיה בפנים (והיה לא מעט) נזרק לפח. ובמשך כמעט שבוע הייתי צריכה לחיות בלי מקרר (ועם הריח הנוראי של מקרר מת). ותאמינו לי שזה קשה מאוד לחיות בלי מקרר.
והכי הכי שבגללה פרצו לי לדירה.
באותה שנה המזגן התקלקל, והיא הזמינה טכנאי שהיא מכירה לתקן אותו. בגלל שאני עבדתי באותה תקופה 12 שעות ביום ולה לא היה זמן לפגוש את הטכנאי היא השאירה לו מפתח על המשקוף שמעל הדלת. אבל מישהו אחר מצא אותו לפני הטכנאי ונכנס אלי הבייתה ועשה מה שגנבים עושים כשהם נכנסים לבית של מישהו. ואפילו במשטרה אמרו לי שאין מה לעשות, כי הבן אדם נכנס עם מפתח. ואני תהיתי באיזה להלה לנד האישה הזו חיה, שהיא גרה שנים בעיר, והיא משאירה מפתחות בחוץ בצורה כזו.
והיא ידעה שמשהו לא בסדר, כי הטכנאי אמר לה שהוא לא מצא את המפתח, ורק כשהגעתי אחרי 12 שעות של עבודה בסביבות 8 בערב הגעתי לבית שאי אפשר לפתוח אותו (הגנבים השאירו את המפתח בתוך הדלת וטרקו אותה) והיא לא עשתה כלום. חוץ מלהתחנן בפני שאני לא אמסור את המידע הזה למשטרה (וכאן לא מסרתי).
הנזק שהיה לי היה בשווי של 20 אלף ש"ח, אולי לא סוף העולם, אבל סכום לא קטן בשבילי.
וההרגשה הנוראית שהייתה אחר כך, של להיכנס לבית שלך, למקום הפרטי שלך אחרי שמישהו היה שם ונגע לך בדברים הכי אישיים שלך.
בשנה שעברה היא העלתה לי את השכר דירה
ונכון, הדירה נמצאת במקום מעולה, קרובה לכל מקום, קרובה לתחבורה ציבורית לאן שאני רק ארצה.
אבל המחיר בהחלט לא מצדיק יותר מזה
ואני בהחלט לא מבינה למה לכל הרוחות אני צריכה לשלם על תיקוני מכשירי החשמל שלה
ונמאס לי מהסחבת הזו
ואני יודעת, יודעת שהרעיונות האלה מגיעים מחבר טוב שלה ולא ממנה עצמה, כי היא כבר סבלה לא מעט מדיירים שהיו לפני ופשוט נעלמו.
אבל האמת, כל מה שהזכרתי למעלה, פשוט מעצבן אותי, וגורם לי שיימאס לי מהמקום.
יהיה לי חבל לעזוב את תל אביב
אני אוהבת לגור פה
אני אוהבת שהכל קרוב וזמין
אבל אין מצב שאני אמצא דירה בשכר דירה כמו שאני משלמת היום במיקום נורמלי, בגודל סביר
ובכלל נורא יקר לחיות פה, אבל עד עכשיו זה איכשהו היה נסבל
כשיותר מדיי דברים מצטברים, כשהחסרונות מתחילים לעלות על היתרונות, כנראה שהגיע הזמן לשינוי
אני לא יודעת
אולי אני באמת מגזימה באיך שאני מרגישה?
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
