לפעמים מפליא אותי שאנשים מבוגרים מתנהגים בעבודה כאילו הם ילדים בני 3 בגן.
לפני כמה ימים, אחד העובדים במקום עבודה שלי, בדרגת סמנכ"ל ביקש ממני להחליף לו את הדיו במדפסת עכשיו ומייד. היות והייתי חולה שבוע, וזה היה היום הראשון אחרי זה, טיפלתי בתקלות שהשביתו מחלקה שלמה בעבודה שלי, ואמרתי לו שכרגע אני לא יכולה כי אני באמצע משהו, ושאני אגיע אליו כשאני אסיים. בדר"כ כשאני מגיעה אליו לבעיה קטנה שאמורה לקחת מספר דקות אני תמיד נתקעת שם שעתיים. בכל מקרה, כנראה שהעניין עיצבן אותו, אז הוא הלך ובכה לאבא ואמא, אקא שני המנכ"לים של החברה אחת התקשרה אלי טלפונית וצרחה עלי בטלפון (כן זה מוזר לחלוטין הקטע הזה של מנהלים בכירים שצורחים שם על עובדים שלהם). והשני קרא לי לשיחה רצינית אצלו במשרד עם הנוף לים (אבל הוא לפחות לא צרח עלי).
אז כן, חזרנו לתקופת הגן ילד (בן אדם מבוגר מעל גיל 50) שלא מקבל בדיוק ברגע שהוא רוצה את מה שהוא רוצה הולך לבכות לאמא ואבא
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
