RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
לטיול יצאנו
המקום עבודה שלי הוציא אותנו לטיול גיבוש השבוע
היה נחמד, באמת אבל לא מלהיב מדיי
כולנו חיכינו לטיול הזה, שנה לא היה טיול וכולם חיכו לטיול שיהיה לפחות כמו הטיול הקודם
אבל הפעם קיבלנו טיול לגיל הזהב, ותאמינו לי למרות שיש בחברה לא מעט אנשים מבוגרים, ושאני מתכוונת מבוגרים אני מתכוונת למבוגרים ממני (35-50) לא למבוגרים באמת שלא יכולים ללכת.
אני לא יודעת מה המארגן של הטיול חשב לעצמו שהוא לקח אותנו עד לקצה השני של הארץ כדי לעשות משהו שהיינו יכולים לעשות גם יותר קרוב.
בשביל לצאת בזמן לטיול רובינו השכמנו קום וקמנו ב5 בבוקר, שעה שרובינו לא מתעוררים בה, נסענו לעבודה, רק כדי לחכות לאנשים שלא טרחו לקום מוקדם מספיק ולכן נתקעו בפקקים של יום ראשון בבוקר.
בכלל, אני לא מבינה את הקטע של לארגן טיול ביום ראשון, זה היום הכי לא מתאים לצאת לטיול, אם כבר יום חמישי, ככה לא משנה מתי חוזרים, בשישי גם ככה לא עובדים.
בכל מקרה בחצי שעה איחור שמנו פעמינו צפונה
עצירה ראשונה בזכרון יעקב, ארוחת בוקר, שכמובן הנציגה של החברת טיולים הקימה אותנו אחרי 40 דקות כי היינו באיחור. האוכל היה מעולה, אבל זה בהחלט היה מציק שהקימו אותנו עוד לפני שאנשים שתו את הקפה של הבוקר
משם נסענו עוד יותר צפונה, עד מרום גולן כדי לעשות טיול ריינג'רים+טומקארים+טרקטורונים
מה שהיה אמור להיות החוויה הכי מדהימה של הטיול (בטיול בשנה שעברה זה היה wow) הפך להיות סוג של נסיעה מנהלתית. לנסוע בכביש או שביל עפר מסודר ועוד במהירות שלא עולה על 10 קמ"ש. זה לא בדיוק כייף.
אז ירדנו מהאוטובוס, נסענו בריינג'רים למבנה שצופה על הגבול, קפאנו שם מקור חצי שעה בזמן שהסבירו לנו על מצב הגבול עם סוריה (לא כ"כ רע כמו שאפשר לחשוב) ועל זה שרוב האנשים לא חיים באשליה שרמת הגולן תישאר שלנו לנצח (כבשנו אותה במקרה לא התכוונו, ככה אמר המדריך). ומשם חזרנו קפואים חזרה לאוטובוס, ומשם נסענו למפעל שוקולד לסיור של חצי שעה וליקב פרטי לחצי שעה של טעימות + הסברים
לא ממש הלכנו ברגל, הטיול ריינג'רים היה אנמי לחלוטין
גם לא היה לנו מדריך באוטובוס, ככה שעברנו ליד מלא מקומות ולא קיבלנו הסברים על המקום.
האוטובוס, שהיה אמור להיות אוטובוס מפואר, היה לא נוח לנסיעה בעליל, נשבעת לכם שהכיסאות הקשים באוטובוסים של דן (הבינעירוניים) יותר נוחים מהכיסאות שישבנו בהם. חלונות מלוכלכים (איך אפשר לראות את הנוף ככה? אמרה המנכ"לית של החברה) ומערכת שמע מקרטעת (לא שומעים מאחורה)
גם האוכל שהיה לנו בחוות הבוקרים, ארוחת הצהרים, שהפכה להיות בעצם ארוחת ערב (כי הגענו לשם רק בשעה 18:00) לא הייתה מלהיבה במיוחד, ונראה כאילו הבשר נעשה בתנור ולא בגריל. היה בסדר לא יותר מזה
בנוסף לכל זה בדרך חזרה הנהג טעה בדרך
הגענו הבייתה רק ב12 בלילה
כשיום אחר כך צריך לקום לעבודה
כשעוד לא התארגנו על עצמינו
ומי שיש לו ילדים אני בכלל לא מקנאה בו
יום אחר כך אנשים הגיעו לעבודה מסטולים מעייפות
והיום חצי מהאנשים לא באו כי הם התפרקו לגמרי
כמובן שהיו כמה אנשים שלא באו לטיול (תמיד יש את אלה)
ואני שבחרתי לשבת מאחור, כי בפעם הקודמת כל האקשן היה מקדימה
היה לי רעש בלתי פוסק של הבעלים של החברה (בחיים שלי לא שמעתי אותם מדברים כ"כ הרבה) שבחרו לשבת גם מאחורה
אבל היה נחמד, זה נחמד לפעמים לראות את הצד האחר של המנהלים הגדולים בחברה, ולדעת שיש את זה שבעבודה ומנהל ויש את זה שנמצא בחופש ולא מתעסק בעבודה.
גם בדרך הארוכה חזרה למרכז, הנהג שם קריוקי, ובגלל שהוא היה כ"כ מאוהב בעצמו, הוא בקושי נתן לאנשים לשיר והשתלט על השירים.
זה אגב היה החלק הכי מעניין ומצחיק בטיול, הקריוקי בדרך חזרה
היום אגב, גיליתי שאותו אחד ששיחק איתי בגנון עוזב את החברה
לא ממש שמעתי פרטים, הבנתי שזה לא בכאסח או משהו
סתם הופתעתי, סמנכ"ל בחברה עוזב פתאום (פתאום למי שלא ידע מזה מסתבר)
בהחלט לא משהו שגרתי
הוא בא היום להגיד שלום לכולם, ואמר שעכשיו כשהוא עוזב הוא לא יטריד אותי יותר עם תקלות במחשב
איחלתי לו בהצלחה
אחד האנשים היותר מעניינים בחברה, אבל מאותגר טכנולוגית ברמות על (הוא היה ממש מציק לי עם התקלות שלו)
מה שכן, הטיול למרות שלא היה משהו (לדעת רוב האנשים האמת) היה מאוד מגבש וניקה לנו את הראש קצת מעבודה
גם המנכ"לים אמרו, שצריך לעשות דברים כאלה יותר, ולא בהכרח בקצה השני של המדינה
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
