אחרי שחזרתי מהמילואים החלטתי להגיע לעבודה כל יום מוקדם בבוקר

מכמה סיבות:

אם אני מגיעה מוקדם אני מסיימת מוקדם יותר

אם אני יוצאת מוקדם מהבית זה פחות זמן על הכביש (הבדל של 15 דקות בין אוטובוס לאוטובוס זה הבדל בין חצי שעה נסיעה לשעה נסיעה לעבודה)

למנהלת הישירה שלי לא הייתה בעיה עם זה, למנכ"לית דווקא כן.

"אני רוצה שתהיי פה כשאני פה"

וואלה, אין לי מושג מתי היא באה או הולכת ולמה לכל הרוחות אני צריכה להיות תלויה בה

 ו"אני רוצה שתהיי פה כשיש אנשים"

כן, חבל שלא בדקת טוב אבל אנשים מתחילים להגיע לפה מ6:30 בבוקר (לפעמים גם מוקדם יותר) ובדר"כ יש לפחות 10 כבר בשעה המוקדמת שאני מגיעה, רחמנא ליצלן 7:30 בבוקר, ומשום מה תמיד יש להם איזו בעיה במחשב (שאם הייתי מגיעה מאוחר יותר לא הייתי שומעת עליה בכלל)

מפריעה לי ההתנהגות הזו שלה

היא מרשה לעצמה לצעוק עלי

מרגישה שאם היא משלמת לי משכורת היא יכולה להגיד לי לעשות ככל שעולה על רוחה בעבודה

שבוע שעבר למשל היא החליטה שאני צריכה לסדר את החדר של הבת שלה, המנהלת שלי ושיגעה אותי בדברים שלא הבנתי למה היא הגדירה אותם ASAP (להדביק מדבקות עם שמות העובדים על המחשבים)

ובכלל זו הייתה סוג של אפיזודה מעליבה ומשפילה

המנהלת שלי (וגם אנשים אחרים בעבודה) אמרה לי לעשות פשוט מה שהיא אומרת בלי לשאול שאלות מיותרות

זה בערך מה שעשיתי, אבל זה עדיין לא שינה את ההרגשה שלי

אחד החסרונות בלעבוד בחברה קטנה

ולא פעם ראשונה שאני נתקלת ביחס הזה

ואה, כן עדיין לא מוכנים להחזיר אותי ל-50% משרה שעבדתי קודם

וחשבון הבנק שלי ממש ממש לא אוהב את זה

אני מאוד מאוכזבת מהמקום עבודה שלי

ברמות שאני לא יכולה לתאר בכלל

הניצול של המצב כדי להחזיק אותי על אש קטנה משגע אותי

אז כן אני מחפשת עבודה או עבודה נוספת

האופציה השניה קצת בעייתית

בדר"כ בעבודות של חצי משרה בתחום שלי רוצים בן אדם לשעות הבוקר, לא לשעות אחה"צ

ובשעות הבוקר אני תפוסה

מה גם כשאני חוזרת מהעבודה שלי שמשעממת אותי ברמות שלא חשבתי שעבודה יכולה לשעמם ככה, המוח שלי לא מאופס, אבל זה עוד זניח, שעה מנוחה ואני בסדר.

ולא אל תציעו לי ללכת לשירות לקוחות למיניהם, בשביל זה אפילו לא שווה לי לצאת מהבית לא כל שכן לעשות את תיאומי המס על משכורת רעב נוספת כלשהי (מה גם שאין לי שום כוונות לעבוד בלילה או ביום שישי או שבת שזה משהו שהמקומות האלה מחייבים)

איך אמר לי מישהו שפגשתי במילואים, בשביל המשכורת שאת מקבלת על 1/3 משרה אצלי תצטרכי לעבוד 9 שעות ביום 6 ימים בשבוע (מוקד תמיכה ללקוחות פנים ארגוניים)

אז זו הפרספקטיבה

וכן השוק עדיין במצב קטסטרופלי, למרות שקיימת התעוררות קלה (קלה כמעט אפסית)

מצד שני ההורים שלי החליטו לעזור לי עם המצב הכלכלי

דבר מאוד מפתיע

ההצעה דווקא הגיעה מאמא שלי

זה אחרי שסיפרתי להם בחודש האחרון שהורידו לי את המשכורת (מה שקרה לפני 9 חודשים כבר).

ההצעה היא למעשה שהם יקנו לי אוכל ולמעשה את כל הקניות הגדולות שעושים בסופר כדי שאני אצמצם כמה שיותר את הקניות שלי של הדברים האלה.

אחד החסרונות של לגור בת"א זה שהמחייה פה מאוד יקרה, קניה בסופר זה לפחות 300 ש"ח בשבוע (בתנאי שאני לא קונה עוף דגים ובשר), וזה עוד לא כולל השלמות במכולת השכונתית או כל מיני בלת"מים למיניהם.

אני צריכה כמה שנים של שקט מכל הרעישות אדמה הכלכליות האלה