RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
אחותי
אחותי הקטנה
כבר לא כל כך קטנה
בת 19 וחצי (צעירה ממני ב9.5 שנים)
אוטוטו שנה בצבא
בשנתיים האחרונות משגעת את ההורים שלי
זה התחיל מזה שמי שהיה חבר שלה, נפרד ממנה
ואז היא נכנסה לדאון, שאמא שלי הפכה עולמות כדי שתצא ממנו ומהר
בתקופה הזו היא התחילה לצאת המון
ולהסתובב עם חבר'ה רדודים כמו שלולית
זה משהו שאיכשהו נדבק בה גם היום
הסיום של י"ב הסתיים בקול ענות חלושה
כי הילדה לא ממש ישבה ללמוד על הבגרויות כמו שצריך
למזלה חלק ניכר מהן היה בי"א, אבל עדיין הציונים הסופיים לא משהו
והצבא, היא רצתה להיות מש"קית ת"ש
למרות שאמרו לה, שזה תפקיד קשה ותובעני
היא התקבלה לקורס, עברה אותו, הייתה מאושרת
ואז הגיעה לבסיס הכי לא נכון בצה"ל
שם הייתה לה מפקדת, סוג של מפלץ אדם שגרמה ל לראות שהצבא זה לא מה שהיא חשבה עליו. אפילו אחי וההורים שלי שלא האמינו לי בתקופתי שיש דברים כאלה, כבר יצאו מגדרם, והפכו עולמות כדי להוציא אותה משם.
מסתבר שאחותי כבר ויתרה שם על התפקיד שלה.
אבל מצאו לה מקום ואותו תפקיד בבסיס אחר, והיה לה שם טוב
רק שבתפקיד שלה, היא ממש לא טובה
היא הלכה לעשות פסילת מקצוע וכנראה שהיא תעבור עוד בסיס (כל זה קורה תוך פחות משנה מאז שהיא התגייסה), למזלה יש לנו קצת קשרים במשפחה, כי אחרת לא נראה לי שכל זה היה קורה.
לא סתם אומרים שבדרך כלל בני זקונים קצת מפונקים
ההורים שלי לא חשבו את זה על אחותי עד שהיא התגייסה לצבא, שם בעצם זה יצא יותר
אבל היא לא עושה שום דבר שהוא לא בשביל עצמה, ולפעמים היא גם לא טורחת בשביל עצמה.
סתם לצורך ההשוואה
אני מגיל 15 הייתי מחליפה לעצמי מצעים ומסדרת את החדר לבד
פה, אמא שלי עושה את זה בשבילה
היא לא דואגת לעצמה שיהיו לה מספיק גלולות (אלה נגד הריון), וגם החליטה שהיא לא הולכת לרופא נשים צבאי, כי בצבא נותנים רק סוג מסויים אחד (הצבא מסבסד רק סוג מסויים, אבל מרשם פרטי יתנו לך לכל סוג). והיא רוצה עכשיו לקחת משלי (כי אנחנו משתמשות באותו סוג).
בגדים שלה מפוזרים תמידית בכל החדר, היא לא מסדרת לבד, רק אמא שלי מסדרת אחריה.
השבוע היא חולה, ומתלוננת כל הזמן, אבל היא לא יוצאת מהחדר שלה, שאמא שלי אמרה לי שנראה כמו סדום ועמורה, והחלונות סגורים, לא תקום לאכול מרק עוף שאמא שלי הכינה במיוחד בשבילה, לא תטפל בעצמה, רק תגרום לכולם לרוץ סביבה.
וכבר לפני כמה ימים היא הרגישה לא טוב, ההורים שלי אמרו לה להישאר בבית ולנוח קצת, נראה לכם שזה מה שקרה? ברור שלא, היא יצאה לבלות גם בחמישי בערב, גם בשישי בערב. בשבת בצהריים כשבאנו לאסוף אותה לארוחה משפחתית היא כבר הייתה גמורה לגמרי, אכלה משהו קטן ועפה לישון בחדר שלה.
היא אף פעם לא עבדה בצורה מסודרת כמו שאחי ואני (ועוד אנשים מהמושב) עבדנו כשהיינו בתיכון (היא עשתה בעיקר בייביסיטר)
ואין לה משמעת עבודה, והצבא זה כמו סוג של עבודה, אתה קם בבוקר, נוסע לבסיס (או מתעורר בבסיס) מגיע, ועושה את המוטל עלייך לאותו היום.
ואחותי, קשה לה, מעיק לה, לא מתאים לה העבודה הזו
היא לא מבינה שבשום מקום לא יושבים רגל על רגל, לא עושים כלום ומקבלים על זה כסף
הדבר שהכי משגע את ההורים שלי, זה שהיא מתחצפת אליהם
באמת שיש לה ביצים בקטע הזה, אני לא זוכרת את עצמי מדברת להורים שלי ככה
היא רגילה לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלה
היא לא אוהבת לשמוע שאומרים לה את האמת, הלא ממש נעימה בפרצוף
גם לא מאחי או ממני ככה שהיחס הזה לא מגיע רק מההורים שלנו
אבל את ההורים שלי זה משגע
ההורים שלי נותנים לה הרבה, חדר משלה עם טלפון בחדר שלה, מחשב בחדר שלה, משלמים לה על בנייה לציפורניים, צבע+גוונים בשיער, הסרת שיער בלייזר/אינפרא.
ואז מקבלים ממנה יחס כזה
אמא שלי אמרה לי שהיא כבר אמרה לה לא פעם אחת שאם לא נאה לה לגור בבית שלהם היא יכולה לקחת את הדברים וללכת.
ואחותי
כל מה שמעניין אותה זה לאן ועם מי היא תצא בסופ"ש
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
