RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
יומן מובטל 01
עוד מעט ועבר לו חודש מאז ש"בישרו" לי את הבשורה שמעכשיו אני לא עובדת יותר.
לא יודעת מה איתכם, אבל יש אנשים שחיים בלה לה לנד, שחושבים שעם המצב בשוק התעסוקה היום קל למצוא עבודה, או כמו שאמרו לי מספר אנשים "עם היכולות והכישורים שלך תמצאי עבודה בצ'יק צ'ק"
צר לי לבשר לכם, שוק התעסוקה הוא מאוד קשה, ובמיוחד במקצוע שלי ספציפית.
רבים מכם לא יודעים במה בדיוק אני עובדת, אני לא חושבת שאי פעם פירטתי פה, וגם ככה מי שלא מבין בתחום לא יבין יותר מדיי. אני אגיד שאני עובדת בתחום המחשבים, בתחום הטכנולוגי שלו, אני לא מתכנתת. למעשה, אני עושה עבודה של גברים, או לפחות כאן בארץ העבודה מוגדרת גברית.
יצא לי לא מעט ללכת לכנסים של מייקרוסופט בתחום שלי, לרוב הייתי האישה היחידה במקום. שיש לזה שתי תגובות מהצד הגברי
או יותר נכון לומר מה עובר להם בראש
השוביניסטי - מה לכל הרוחות את עושה פה? ומתעלם מעצם קיומי. פוף! הפכתי לאוויר, או מינימום דנידין הרואה ואינו נראה
המודרניסטי - פפשששש שווה! סוג של יראת כבוד. אישה שווה בין גברים
לצערי הרב היות והמדינה הקטנטונת שלנו לוקה בשוביניזם, האופציה הראשונה היא זו שקיימת יותר
אני גם שמה לב לזה בראיונות עבודה
יש ראיונות שיש לאנשים דרך "יפה" להגיד לי "שמעי את לא מתאימה לתפקיד למרות שאת עונה על הקריטריונים שלנו"
הדרך שלהם היא להגיד לי שאני נראית: עדינה, קטנה ושברירית (או משהו דומה לזה)
זה כמובן בתנאי שהם לא עושים לי חקירה שלא הייתה מבישה את השב"כ על מה אני יודעת ולא יודעת בתחום
וכמובן יש הבדל במשכורות בין נשים וגברים
לרוב המשכורת של אישה (שעושה אותו תפקיד שגבר עושה) תהיה פחותה מזה שיקבל גבר באותו המקצוע
אבל הכי הורג אותי זה הזמן תגובה
אמרתם שתתקשרו אחרי X זמן להגיד אם כן או לא
ברור לי שאם התשובה הייתה כן, הייתי מקבלת אותה מהר, תוך כמה ימים נגיד
אבל אם התשובה לא, אז הבן אדם הופך להיות לא קיים, וצריך לנחש אם כן או לא
אחד הדברים שהכי מפריעים לי, זה שאנשים שלא מבינים בכלל בתחום, או לא מבינים מה זה אומר להיות מובטל באים ומשיאים לי עצות מטומטמות למשל:
>> סבתא שלי אמרה לי ללכת לעבוד בטלפנות, המחשבה שעברה לי בראש זה WTF?!?!?!
אמרתי לה שהדמי אבטלה שאני אקבל יהיו יותר גבוהים מה"משכורת" שאני אקבל מעבודה כזו
חוץ מזה שאני והטלפון לא חברים כל כך טובים שאני רוצה להיות מחוברת לאחד כזה 9 שעות ביום
>> אבא שלי, שחושב שצריך לצלצל לחברות (לרוב חברות השמה) שהייתי איתן בקשר כל יום כדי להציק להם
לא מקצועי בעליל לעשות דבר כזה! (פעם בשבוע מספיק)
>> אמא שלי שחושבת שאפשר לחפש באינטרנט עבודה ב"שחור"
או שהמשכורת שאני מבקשת היא גבוהה מדיי, אמא שלי, זו שהרוויחה משכורת מינימום כל החיים שלה, ובכל פעם שאני מבקשת סכום X ומקבלת היא נכנסת לשוק (אבל היא באמת הבן אדם היחידי שחושב שמה שאני מבקשת מוגזם)
>> אלה שאומרים לי שהקורות חיים שלי יותר מדיי ארוכים
שאני מסבירה להם שאחרי 10 שנים שבן אדם עובד בתחום אין מצב שהקורות חיים שלנו ייכנסו בצורה קומפקטית ומסודרת לעמוד אחד. אחרי הכל אי אפשר להגדיר תפקיד מסויים בשורה אחת, צריך לפרט: ידע מקצועי, כישורים, אופי התפקיד וכו'.
חלק מהעניין של להיות מובטל זה גם סוג של חופש, שלא מקבלים אותו ברגיל כשעובדים, לנקות את הראש מעבודה הקודמת, משהו כמו shift+delete כדי להתחיל את העבודה הבאה בראש נקי. הבעיה זה שאחרי חודש זה כבר מתחיל להיות על סף המשעמם.
בנוסף אני לא יכולה לתרכז ממש בשום דבר אחר, עבודה זה כסף, כסף זה סלע קיומנו (לצערי) ובלי כסף בעולם שלנו קשה להתקיים.
וקשה להתרכז בדברים אחרים, נעימים יותר או פחות, כאשר מתעסקים כל הזמן בבעיות קיומיות מהסוג הזה (לשלם שכר דירה, לשלם ארנונה, לשלם חשמל, לקנות אוכל, לשלם חשבון טלפון, לשלם לכבלים, והרשימה ארוכה)
בתור אחת ששוכרת דירה בתל אביב, ורוב חיי מאז שיצאתי מהבית לא לקחתי מההורים שלי שקל, המצב הזה לא נוח בכלל.
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
