RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
יומן מובטל 07 - דילמות
היום סוף סוף יצא לי להיפגש עם ה-X המיתולוגי הנשוי
קודם כל הייתה לנו שיחה על כל ההתייחסות שלו אלי
אמרתי לו שלא מתאים לי הקטעים האלה, הוא אמר, מה רק חיבוק
אמרתי לו שאני לא אוהבת את זה
שאחרי פגישות שלנו, אם הוא חיבק אותי או נישק אותי (על הלחי, על הצוואר אף פעם לא בפה), שזה עושה לי לא טוב, שאני נגעלת מעצמי אחר כך.
הוא אמר לי שהוא רואה אותי נעשה לו חם בכל הגוף, ויש לו דפיקות לב ותמיד הוא הולך עם הרגשה יותר טובה אחרי שהוא ראה אותי.
אמרתי לו, שתמיד ידעתי שיש לו פטיש אלי, קשה לו לעמוד בפני מאיזושהי סיבה לא ברורה, אבל חשבתי שזה יעבור לו מתישהו (בכל זאת נפרדנו לפני כמעט עשור, היו לו עוד נשים אחרי, הוא התחתן).
הוא אמר, כשנפרדנו, נפרדתי ממך והתנתקתי כדי להתנתק זה לא באמת הצליח
אמרתי, סבבה, לי לקח כמה שנים טובות להתנתק מאיך שהרגשתי, אבל אחרי שהתנתקתי לא חזרתי לזה
(בכל זאת הוא תמיד נשאר בסביבה, תמיד מסר לי ד"שים וכו')
ובנוסף אמרתי, לא מתאים לי לצאת עם אף אחד כרגע, לא כל שכן עם גבר נשוי
יצא לי לצאת עם גברים בשנים האחרונות, יש מחסור חמור בגברים נורמליים (או לפחות כאלה שימצאו בי עניין וגם אני אמצא בהם עניין)
הוא אמר לי, ואני נורמלי?
אמרתי, לו, מה שהתאים לי לפני 10 שנים לא בהכרח מתאים לי היום
הוא אמר, ואם המצב שלי ישתנה?
אמרתי לו, זה לא ישתנה, אתה נשוי, קניתם בית יחד, קנית חנות, יש לך ילד וילד נוסף עוד שניה
הוא אמר לי, רק שתדעי off the record אבל on the record יש לנו כבר הסכם חתום (הסכם שלום בית + הסכם גירושין)
הייתי בשוק
לא שזה משנה לי
אבל לא חשבתי שהיחסים שלו עם אשתו הגיעו למקום הזה
הרי עוד חודש וחצי יהיה להם הילד השני,
לפני שבועיים או שלושה הם היו שבוע בנופש יחד
ככה לא נראה זוג שהולך להתגרש
הוא אמר שאשתו יזמה את התהליך
זה יכול להיות הגיוני בהתחשב בזה שהוא העביר את כל החיים שלו צפונה בשבילה
הוא אמר שהיא צודקת, שהוא היה בלתי נסבל
שהם רבו כל הזמן, ואף אחד לא היה מוכן לוותר על הצד שלו
ועולה בי ספק כמה זה נכון הסיפור הזה שהוא סיפר לי
כי הרבה דברים לא מסתדרים לי
אמרתי לו בצחוק, כן אם יש לכם הסכם חתום אתם יכולים לחכות עוד 20 שנה שהילדים יגדלו ואז להתגרש
אחר כך דיברנו על דברים רציניים אחרים
זוכרים שהוא הציע לי לעבוד אצלו?
זה דבר שמציב אותי בדילמה
קודם כל נשים כמה דברים על השולחן:
א. אני חוזרת לגור אצל ההורים שלי, ביחידת דיור נפרדת, וזה הולך להיות ככה
בשנים הקרובות, כשהמטרה היא בעצם לחסוך כסף ולקדם את עצמי מבחינה מקצועית.
ב. אני רוצה לעבור מהתחום שלי לתחום אחר במקצוע הרחב הזה שנקרא מחשבים,
בגלל זה התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה
זה לא שאני לא אוהבת את התחום המקצועי שלי, רק שיש יותר אנשים שמחפשים
עבודה בתחום ואין מספיק הצעות עבודה
ב-4 השנים האחרונות בכל פעם שיצא לי לחפש עבודה זה היה קשה, מתיש, מעייף,
מתסכל
זה עולם של גברים התחום הזה, אין הרבה נשים שם, מה שהופך את זה עבורי ליותר
קשה
וגם, אני חייבת להודות שנמאס לי מתחלופת העבודה הגבוהה במקצוע, גם חברים
אחרים שלי בתחום הספציפי מחליפים עבודה כל שנתיים שלוש. דיי, התבגרתי, לא
בא לי כל הזמן להחליף עבודות.
אני הגעתי למסקנה הזו עוד בשנה שעברה בתקופה שעבדתי, רק שאז הורידו לי את
המשכורת, אז החלטתי לדחות את הלימודים קצת.
מה שה-X שלי מציע, זו לא עבודה מורכבת, גם לא בדיוק בתחום שלי אבל,
עבודה מהבית - שזה יתרון גדול לא לבזבז את הזמן בנסיעות
העבודה לא אינטנסיבית - מה שאומר שיש לי אופציה לעשות עוד דברים תוך כדי
(כמו לימודים למשל)
אמנם המשכורת תהיה נמוכה (דיברנו על משהו כמו משכורת מינימום)
שיש לזה יתרונות (לא יורדים מיסים וכו')
היות ואני אגור אצל ההורים שלי, שכר דירה, והוצאות על כלכלה יורדות לי
מהראש
מה שמשכיר לי חשמל מים, הוצאות שוטפות ומה שאני אוציא עליו את הכסף שלי
(סביר להניח לימודים ואולי גם רישיון נהיגה)
אין נסיעות, אין כאבי ראש של נסיעה באוטובוס סגור עם עוד מלא אנשים, אין
לעמוד בפקקים
עבודה בבית, בנוחות שלי בשעות קבועות
ואחרי העבודה יש לי ישר זמן פנוי לעשות מה שאני רוצה
אני אוכל לקדם את עצמי, מבחינת הלימודים
בלי הצורך לשרת כל יום ויום את אותם אנשים, והדרישות שלהם והנידנודים שלהם,
והבקשות שלהם, והבכיות שלהם, ולהיות כל הזמן עם יד על הדופק, ולשמוע מה
מרכלים עלי מאחורי הגב, ומי מלכלך על מי, ומי הלך ובכה לבוס על... וכל
הדברים האלה שקורים במקומות עבודה גדולים, בינוניים וקטנים.
בעצם לא להגיע הבייתה מותשת נפשית בעיקר מהעבודה
יש יום עבודה, נגמר היום עבודה, לא צריך להתמודד עם אותם אנשים כל יום
הכי הרבה עם ה-X שלי
שלא אמור להיות יותר מדיי מעורב בחלק שלי
והאמת, איתו אני מסוגלת להתמודד
תמיד הסתדרנו יחד, ותמיד היינו צוות מנצח כשעבדנו יחד (ככה בכלל הכרנו)
האם להמשיך בחיפושים אחרי עבודה בתחום שלי, עם משכורת טובה יותר, אבל להיות משועבדת למקום עבודה, להיות בנסיעות, לחזור עייפה ו/או בלי חשק ו/או כוח לעשות משהו עם עצמי?
או לכופף קצת את הראש, להרוויח פחות כסף, אבל אני דיי אדון לעצמי, בלי נסיעות, בלי לחץ ובוסים על הראש, עם אופציה של זמן פנוי שאני יכולה להקדיש לדברים אחרים שחשוב לי לעשות (כמו לימודים למשל), ובעצם לקדם את עצמי למקום שאני רוצה עם הרבה פחות כאב ראש?
| |
|  כינוי:
בת: 44 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
