RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
יומן מובטל 08 - האם זה נכון לשים משהו בעדיפות עליונה?
בחיים הבוגרים שלנו, בואו נודה, התעסוקה של רובינו היא עבודה. עבודה מביאה הבייתה כסף, כסף הוא מה שמסובב את העולם. היום בלי כסף אי אפשר לחיות עם כסף קונים אוכל, משלמים עבור המים שאנחנו שותים, משלמים מיסים למדינה שאנחנו חיים בה, קונים בגדים, מוצרי חשמל, הגיינה וכו'. המחשבה על לא לעבוד, או להרוויח פחות גורמת לרוב האנשים חלחלה ואכן להרבה מאוד אנשים קשה להתמודד עם המצב שנקרא מובטלות (כמו ההורים שלי למשל שנכנסים להיסטריה)
לכן, אצל רוב האנשים, העבודה באה במקום ראשון לפני הכל. אפילו לפני המשפחה, ברור שהמשפחה קודמת לכל במקרים חריגים, הילד חולה, מרגיש לא טוב, קרה למישהו משהו. ברגיל, אנחנו כל יום קמים בבוקר והולכים לעבודה ואם הילד בוכה שהוא רוצה את אמא, סביר להניח שאמא לא תיעדר מהעבודה רק כי הילד רוצה (סביר להניח שבעבודה לא יקבלו את זה בסבר פנים יפות). אנשים לא מותחים את הגבול יותר מדיי בעבודה, אף אחד לא חסין מפיטורים למעט מקרים חריגים, כולם הולכים לעבודה ולא נכנעים לבקשות כאלה ואחרות של הילדים ההורים לעבודה, הילדים לגן או לביה"ס עולם כמנהגו נוהג
ועכשיו אחרי שנים שאני נמצאת במצב בו העבודה באה לפני הכל אני תוהה, האם זה נכון לשים את העבודה במקום השני ושהלימודים יתפסו את המקום הראשון
איך זה אמור להתבטא עבודה יותר קלה עבודה שלא מטרידה את הראש יותר מדיי עבודה כשמסיימים אותה, היא לא הולכת איתך הבייתה אחרי שעות העבודה באת, עבדת את ה-X שעות ומחר יום חדש
הדברים האלה אמורים לאפשר לי ללמוד בראש שקט
לכן בעצם רוב הסטודנטים עובדים בעבודות כאלה עבודות במשמרות, שבחלקן אפילו מאפשרים להם ללמוד תוך כדי עבודה אמנם זו לא משכורת מדהימה, אבל מה שחשוב להם עכשיו זה ללמוד לא לעבוד
אני יכולה להמשיך לחפש עבודה רגילה, 9 שעות ביום, משכורת נורמלית אם המצב של שוק התעסוקה לא היה כל כך גרוע, ואל תאמינו לכל העיתונים האלה שמספרים לכם שהמצב טוב, הוא לא! אולי הייתי חושבת להתאמץ ולהמשיך לחפש אבל העובדות הן, שכבר שנה אני מחפשת עבודה ובחודשיים שלושה האחרונים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ואני יכולה להגיד לכם שלא הייתי ביותר מ-10 ראיונות בחודשיים האחרונים שבתקופות אחרות שחיפשתי עבודה, הייתי מגיעה ל2-3 ראיונות בשבוע פק"ל
יש לי חברים בתחום המקצועי שאני שייכת אליו, שגם לא מוצאים עבודה הרבה זמן והם גברים, שזה זה עניין מאוד חשוב פה, כי התחום שאני שייכת אליו נחשב תחום גברי, אין הרבה נשים שעוסקות בתחום ורוב המעסיקים יעדיפו להעסיק גבר ולא אישה (גם אם הם לא אומרים את זה בקול רם).
זו בעצם אחת הסיבות שהחלטתי ללמוד לתואר סוג של הסבה מקצועית אבל מדעי המחשב לא נחשב תואר קל יש כאלה שאפילו יגידו שהוא מהקשים שיש באקדמיה ובן אדם כמוני שלא למד כמעט עשור, והמוח שלי בהחלט חלוד בכל מה שקשור לחשיבה מתמטית, אחרי הכל זה לא משהו שאני עושה ברגיל, אני לא פותרת תרגילים במתמטיקה להנאתי (למרות שאני אוהבת מתמטיקה, אבל כשלא עוסקים בזה שוכחים). אני לא יכולה להשקיע רק 15%-25% או פחות מהזמן שלי בלימודים זה לא אפקטיבי, זה לא יקדם אותי בקצב סביר בעצם בחרתי בתחום הריאלי כי הוא התחום שבו אני אצטרך ממש להתאמץ, התחום ההומני בא לי בקלות תמיד, וכדי להינות ממש מהלימודים (וכדאי שגם יהיו פרקטיים) אני צריכה משהו יותר מאתגר, משהו שאני באמת רוצה ללמוד, משהו שבאמת מעניין אותי.
מתמטיקה זה כמו ספורט למוח הלימודים שבאמת מעניינים אותי זה הלימודים של החלק בתואר שנקרא מדעי המחשב
כתבתי אתמול פוסט וקראתי דיעות של אנשים שמכירים אותי דרך פה לא מעט שנים דיברתי עם כמה חברים שלי על זה גם דיברתי על זה עם ההורים שלי, יותר עם אמא שלי אבא שלי לא ממש אהב את הרעיון האמת שלא לא לעבוד בעבודה עם משכורת נורמלית גם האקס שלי, זה שהציע לי את העבודה בעצם, שאל למה
הלימודים בעדיפות ראשונה כן זה בהחלט זכה ברוב הקולות ירידה למען עליה בעתיד
אבל האם זה נכון, האם זה נכון לוותר על הכנסה כלכלית עבור לימודים (שייקח לי 4-5 שנים לסיים אותם) יש המון אנשים שרק לומדים נטו, אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי ,זה בטוח מצד שני, אני לא יכולה להתפרס על יותר מדיי תחומים בו זמנית אם אני צריכה להשקיע במשהו את רוב מאמצי והזמן שלי לימודים דורשים זמן השקעה ומאמץ
אני יודעת שלימודים זה מה שאני רוצה ועבודה, פה באה ההתפשרות שלגביה אני עדיין לא כל כך בטוחה
| |
| כינוי:
בת: 44 |