RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2010
לחזור אחורה - שנה ראשונה בצבא - חלק 1
התחלתי בשירות הצבאי, ביחידה קטנה שישבה בירושלים
סיוט היה לנסוע לירושלים כל יום, ועוד מהיישוב של ההורים שלי שבכלל בקושי יש שם תחבורה ציבורית.
ביחידה זה היה רק אני ועוד חייל, נקרא לו גיא, שנינו הוגדרנו כאחראי מחשוב של היחידה
בעוד יתר היחידה היו מהנדסים, אבל החלק הארי היו פקידים ופקידות משועממים שישבו בחוץ, עישנו שיחקו שש בש וריכלו על כל העולם ואחותו.
וכן זה היה בסיס של ג'ובניקים, מהר מאוד לימדו אותי שכדאי מאוד להוציא פטורים לדברים שלא כל כך נעים לעשות, ולימדו אותי איך. גם לימדו אותי איך להוציא גימלים.
היו לי פטורים מדברים שהיו משגעים את אבא שלי.
בכל מקרה, כמו שאמרתי קודם היינו אני ועוד חייל, בלי מפקיד מוגדר כי אף אחד שם לא הבין במחשבים.
ואז יום אחד הגיע מהמפקדה האם קצין חדש ליחידה, לא סתם קצין, קצין מהמתלהבים האלה, שכל כפתור במקום כל סיכה במקום והכל אצלו (ואצל כולם) צריך להיות טיפטופ. אני זוכרת שראיתי אותו הולך למשרד של מפקד היחידה, ואחד החיילים אמר לי, תתחדשי, זה המפקד החדש שלך!
המפקד החדש שלי, הקצין המתלהב ההוא שסיפרתי עליו קודם, חשב שהוא מינימום אלוהים.
הוא מהאנשים האלה שמגיל אפס נשמו ואכלו צבא, וצה"ל היה בשבילו הכל! מילדות הוא חלם לשרת בצבא ולסיים את השירות הצבאי שלו ולצאת לפנסיה צבאית בדיוק כמו אבא שלו.
ההתנהגות של המפקד החדש שלי הייתה בלתי נסבלת, הוא קנה לו לא מעט שונאים, והוא בכלל לא שם לב, ההתנהגות שלו, שהייתה מקובלת מאוד במרכז, בתל אביב, הייתה הכי לא מקובלת בירושלים, כאילו הוא פיל שנכנס לחנות חרסינה ונתקל בכל הכלים היפים שיש שם במין צורה מגושמת כזו.
גיא לא סבל אותו, בלשון המעטה, הוא דאג להתחמק ממנו בכל הזדמנות שהוא יכל.
אני מודה, הבן אדם היה מעצבן ברמות, מושך צומת לב, מושך אש
אף אחד לא הכיר אותו, ככה הוא התנהג ביחידה הקודמת שם היה לו את השם שלו והכל
אבל פה הוא היה קצין מתלהב ומעצבן
אני בכלל לא שמתי עליו, אפילו כשהייתי במשרד והוא היה מדבר אלי מנסה למשוך תשומת לב, הייתי ממשיכה בעבודה שלי כאילו כלום (מה אני עובדת והוא סתם מדבר איתי על דברים).
אני הייתי עדיין עם א', גיא השותף שלי למשרד הכיר לי את החבר'ה שלו והיינו יוצאים יחד לבאולינג או יושבים בבית של אחד מהם לראות יחד אלי מקביל (זה היה ה-דבר באותה תקופה) או איזה סרט. הם היו חבר'ה שקיבלו הכל מההורים שלהם, רכב, כסף, הכמויות שהם היו מוציאים בערב היו מרשימות. אבל אף אחד לא ממש שם לב לזה, יצאנו לבלות יחד. זה מצחיק אני לא זוכרת מזה הרבה כל כך למרות שהיינו ביחד המון.
מתישהו החליטו להוציא אותנו לטיול יחידה
אחד הדברים הכי מוזרים שאפשר לעשות ביחידה כזו שם האנשים לא מחוברים אחד לשני, אבל בכל זאת זה מה שהיה, גיא ואני לא הצלחנו להוציא פטור מזה, ונסענו לטבריה. אני ממש לא זוכרת הרבה מהטיול הזה, רק שביום הראשון היה מסלול הליכה והיה חם נורא. אני לא זוכרת איפה ישנו (ביה"ס שדה טבריה אולי?) ובערב הייתה לנו מין מסיבה באחד החופים וכולם הרגישו לא שייכים לשום דבר, וכל הקצינים הלכו לרקוד וכולם צחקו עליהם.
ביום השני היינו בפארק מים עם מגלשות ואבובים.
אני לא זוכרת אם נתקלתי במפקד שלי המתלהב כשאני ועוד מישהי חיכינו בתור לאבובים, אני כן זוכרת שהוא התיישב לידי בדרך חזרה מטבריה, ודיברנו כל הדרך חזרה למרכז. אני לא זוכרת על מה דיברנו רק שדיברנו כל הדרך, ושהוא הציע שהוא ייקח אותי הבייתה אחרי שהאוטובוס מגיע לצריפין (כי לא היה לי איך לחזור).
כשהגענו לבית של ההורים שלי, ההורים שלי אירחו אותו עם קפה ועוגת גבינה פירורים (העוגה האהובה עליו)
ובזמן שליוויתי אותו לרכב שלו (הצבאי כמובן) אבא שלי אמר לאמא שלי "זה הולך להיות החבר הבא של הדר"
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
