RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
ארוחת שישי
מנהג שנעשה אצלינו זה לבוא לארוחת שישי אצל ההורים
דודה שלי (אחות של אמא) באה ועל הדרך לוקחת אותי
ככה אני לא אגיע אליהם במיוחד
כל שבוע רואים שינויים במבנה
לא תמיד אלה שינויים גדולים במיוחד
השבוע עשו ריצוף ושמו את הבסיס לקירות הפנימיים (עמודים שיחזיקו את הקירות גבס).
ההורים שלי הקטינו את החדר שינה ב30 ס"מ שהלכו לחדר המגורים.
לא נורא, בהתחשב בזה שתיכננתי שהחדר שינה ישמש רק לשינה ולא לדברים אחרים
מה שעיצבן אותי זה שאבא שלי עדיין מתעקש שאני אכניס לשם את המחשב
וזה בלתי אפשרי
בכלל, החלק המעצבן זה שאבא שלי מחליט להתערב באיך אני אסדר את הבית
זה כמו שהוא החלט שהארון בגדים (שהיום סוף סוף הולכים לקחת אותו) יהיה איפה שהדלת נפתחת
ושאמרתי שאני רוצה לשים אותו בקיר אחר הוא התווכח איתי על זה, כאילו שיש חוק שאומר שהארון חייב להיות איפה שהדלת נפתחת
עכשיו בגלל שהם הקטינו את החדר, יש מצב שהדלת לא תיפתח לגמרי אם הארון יהיה שם
לא מפריע לי שהחדר שינה יהיה קטן
אני מלכתחילה לא רציתי אותו גדול
חדר שינה רק לשינה
חדר מגורים לכל היתר
אבל אבא שלי לא חושב כמוני
והוא חושב שהוא צודק
בחדר שינה שלי שיהיה בגודל 3.30 על 2.45 תהיה מיטה זוגית, ארון 4 דלתות וכוננית ספרים עם הספרים שלי והמערכת סטריאו (לפעמים אני שמה מוזיקה כדי להירדם)
לא יהיה מקום לשום דבר חוץ מזה בחדר, בטח לא לשולחן מחשב וכל המערכת מחשוב שלי שתופסת מקום
לא משנה כמה אמרתי לו שהלב של הבית זה איפה שהמחשב נמצא, וזה לא חשוב לי שאני "הורגת" את הסלון כדבריו
היום אני אמנם גרה בחדר יותר גדול, אבל כל החיים שלי בתוך החדר (וגם אין לי מקום לספה גם אם מאוד הייתי רוצה).
אני תוהה איך המעצבים של איקאה מצליחים להכניס עולם שלם בחללים כאלה קטנים
בכלל אבא שלי משגע אותי עם כל העניין של הכסף
מי ישמע הבן אדם הפך להיות עני ואביון
אז נכון, חלק ניכר מהחסכונות שלו הלכו על הפרוייקט הזה
אבל זה לא שלא נשארו לו נכסים, שאם הוא רוצה הוא יכול למכור ואז פתאום יש כסף
אבל לא... הוא לא יסתכל על זה
והוא יזכיר לי בכל רגע נתון שהוא יכל להשכיר את היחידת דיור הזו ב3000+ ש"ח (אלה המחירים שמשכירים ביישוב יחידות דיור בגודל הזה)
ושאני צריכה לשמוח שאני אשלם לו רק 1000 ש"ח וארנונה ומיסים וחשמל ומים.
תגידו, אתם מכירים הורים שרוצים לחתום על חוזה עם הילדים שלהם, כדי שישלמו להם שכר דירה?
אז כן, בחוץ הייתי משלמת יותר, אבל כל העניין הזה נעשה הזוי מרגע לרגע
ואבא שלי כאילו מאשים אותי בכל ההוצאות שלו
אני לא ביקשתי ממנו לבנות לי את היחידת דיור, זה היה רעיון של אמא שלי
ואני לא ביקשתי לעשות שינויים בתוכנית המקורית, להגדיל את החלונות, להוסיף דלת רשת וכו'.
ובכלל מה הוא מתערב לי באיך אני אסדר את הדירה מבפנים כשאני אגור בה
זה יהיה הבית שלי! בעיה שלי איך שאני אסדר שם בפנים
כשישבנו בארוחת ערב, דיברתי על זה שאני צריכה מקרר, ושיהיה לי מקום לתנור וכו'.
ואז הגענו למסקנה שיש לי טוסטר אובן ענקי (בנפח דיי קרוב לתנור) ככה שאפשר פשוט לקנות כיריים (2 להבות, גם ככה אני לא משתמשת ביתר) ולחסוך כסף. ושאני חייבת מקרר, כי זה לא הגיוני שבשביל לשתות כוס קפה אני אצטרך ללכת לבית של ההורים שלי בשביל החלב.
ואח שלי לא הבין את זה, דודה שלי אמרה לו בשניה "מה אתה רוצה? היא רוצה פרטיות"
גם אני לא ארגיש בנוח להתנחל אצל ההורים שלי
במיוחד אם אבא שלי ימשיך במסכת ההצקות שלו.
אני אמנם מקבלת היום דמי אבטלה, וזה בסדר מבחינתי
אבל אני צריכה לעבוד במשהו, אחרת אני אאבד את השפיות שלי
בחודשיים הראשונים הצלחתי להעסיק את עצמי נהדר
אבל עכשיו, כבר נעשה מורכב יותר
חוץ מזה שבלי עבודה אני לא אוכל לקנות דברים לדירה
ואני חייבת ריהוט, כי בשורה התחתונה אין לי כמעט כלום
מצב התעסוקה בכי רע
הפך להיות קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה במקצוע שלי
הדרישות לתפקיד הולכות ועולות, עד שלפעמים זה נראה מגוחך הדרישות המוגזמות האלה של מקומות עבודה
גם פה אבא שלי לא מבין, שאני לא מוכנה לחזור לעבודה שמחייבת/דורשת שעות נוספות
גם כי הבטחתי לעצמי שאני לא אחזור למצב כזה שאני נמצאת בעבודה יותר מאשר בבית
וגם בגלל שאני רוצה ללמוד, ואי אפשר ללמוד אם נמצאים 12 שעות במקום עבודה + נסיעות לשם ובחזרה
לא ביקשתי מההורים שלי שיממנו לי את הלימודים
האמת, אני מעדיפה שלא, זה נותן להם לגיטימציה להתערב לי בזה, וזה משהו שאני ממש לא רוצה
שתבינו, אבא שלי עד היום מזכיר לי את זה שלא סיימתי את המכינה שעשיתי בב"ש
עזבו שקיבלתי מילגה מלאה על הלימודים שם וזה לא הוא ששילם על זה
מה לכל הרוחות מה שהיה לפני 7 שנים רלוונטי להיום?
על הקורס של סימסטר חורף כבר שילמתי גם ככה
האמת שהשבוע יצא לי לתהות לגבי הלימודים שלי
אחד מהאנשים שבאו לראות את הדירה פה, יצא לנו לדבר איזה שעה על לימודים (רצינית הוא נתקע אצלי פה איזה שעה בבית), ילד בן 27 שבדיוק סיים את התואר שלו בהנדסת תעשיה וניהול, תוך שנייה מצא עבודה (כי יש לו תואר) בכלל לא במשהו בתחום של הנדסת תעו"נ, אלא בתחום של מחשבים. אבל לקחו אותו כי יש לו תואר וגישה למחשבים. הגישה שלו אמרה, שחברות מציינות תואר בתור דרישה, בגלל שבן אדם שאין לו תואר יבוא לעבוד שנה שנתיים ויעזוב (עזבו שבדר"כ בתחום המחשוב אנשים נוטים לנדוד בין חברות כל 3-4 שנים בממוצע, אבל עדיין יש הבדל בין 3-4 שנים לבין שנתיים). ושתואר הפך להיות דרישה לגיטימית למעסיקים שלא רוצים תחלופה גבוהה של עובדים מקצועיים.
האמת, יש בזה משהו, וזה גורם לחשוב, למה ללמוד תואר שהוא כל כך קשה בגילי (29)
מצד שני, אני זוכרת שכשהסתכלתי על נושאי הלימוד של תעשיה וניהול, אמרתי לעצמי ש-75% מהתואר לא ממש מעניין אותי לדעת באופן כללי
הקטע המצחיק הוא שאם נגיד לפני 15 שנים+ אנשים שלא ידעו מה הם רוצים ללמוד הלכו לעשות BA כללי, היום הם הולכים לעשות הנדסת תעשיה וניהול.
גם אותו בחור שהיה אצלי אמר שהנדסת תעשיה וניהול נמצא במקום האחרון אחרי מקצועות ההנדסה והמדעים המדוייקים אבל מקום ראשון אחרי המקצועות ששיכים לתחום מדעי הרוח. ואם תסתכלו פעם על נושאי הלימוד של תעו"נ תראו שזה מאוד דומה בקונספט לBA כללי אבל משודרג!
נושאים רלוונטיים לחיים של היום, קצת מכל דבר, קצת ניהול, קצת כלכלה, קצת מתמטיקה, קצת תיכנות
והאנשים שמסיימים את התואר הזה משתלבים במגוון עצום של תפקידים בשוק, מהר ובקלות יחסית
זה אכן גרם לי לתהות לגבי הלימודים שלי
אני עושה תואר במקצוע שמעניין אותי באופן אישי, ולא יהיה קורס שלא יעניין אותי מבחינה רעיונית לפחות, ואני לא מדברת על הקושי וכו' שיבואו עם זה, כי אני מודעת לזה שמדעי המחשב זה לא תואר קל בכלל, והוא מוגדר בין הקשים באקדמיה.
ומצד שני זה גרם לי לחשוב, היי, אני יכולה לעשות תואר יותר קל, אמנם הוא לא יהיה מעניין במיוחד, אבל אני אצא עם תואר נחשב שחוטפים אנשים שיש להם תואר כזה בשוק.
לי אישית יש בעיה ללמוד דברים שלא מעניינים אותי, זו איזו שריטה כזו מאז אחרי הצבא (כי בתיכון ברור שרוב הדברים לא עניינו אותי ובכל זאת למדתי)
אבל זה אכן גורם לי לחשוב, האם להקל על עצמי ולעשות תואר שהוא קל יותר (בהגדרה של 50% יותר קל)? אפילו שהדרך תהיה ארוכה יותר? (תואר בהנדסה מצריך יותר קורסים) האם ללכת בדרך שרציתי מלכתחילה? אפילו שהיא הדרך הקשה יותר?
ובכלל, כנראה שהדירה לא תהיה מוכנה בסוף השבוע שאני עוברת אליה
אתמול אבא שלי אמר שייקח גג שבועיים עד שיסיימו עם הכל
מה שאומר שאני אהיה בבית של ההורים שלי עד אז
מה שכן, למזלי, אחותי הקטנה נמצאת באבט"ש באותו שבוע, ככה שיהיה לי פחות או יותר חדר לבד (לא שמפריע לי להיות עם אחותי באותו חדר)
נחמה קטנה
בשבוע אני יכולה לעמוד (אם אבא שלי לא יוציא אותי משפיות דעתי)
יום שבת עוד שבוע בדיוק אני עוברת דירה
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
