לא מעט אנשים בשלבים מסויימים בחיים שלהם מחליטים ללכת וללמוד לימודים גבוהים, או מה שנקרא בפי רוב - לימודים אקדמאים.
בישראל יש לא מעט מוסדות אקדמאים, ורב הנסתר על הגלוי בנושא. לסיבה למה אנשים הולכים ללמוד במקום מסויים ולא במקום אחר, לא תמיד יש קשר רק לציונים, אלא גם סיבות אחרות.
לפני כעשור, מי שהיה רוצה ללכת ללמוד, וללמוד במקום טוב היה הולך רק לאוניברסיטה וגם פה יש דירוג מסויים לאיכות, ודירוג לפי מקצועות מסויימים, אחרי הכל יש מוסדות אקדמאים שעדיף ללמוד בהם מקצועות מסויימים מאשר במקומות אחרים.
היום יש כבר שלל מכללות, שגם הן מטעם המועצה להשכלה גבוהה, שכר הלימוד בחלק ניכר בהן הוא שכר לימוד אקדמאי, והתואר המוענק הוא גם אקדמאי.
פריחת המכללות הביאה למצב שתואר אקדמאי הפך להיות נגיש יותר לחלק ניכר של האוכלוסיה, וזה בעיקר היות ובחלק מהמכללות דרישות הסף נמוכות יותר (שלא לומר הרבה יותר) מדרישות הסף באוניברסיטאות המובילות בישראל.
כסף, זה כבר עניין אחר לגמרי

אז מה הן האופציות שלנו?

בישראל פועלות נכון להיום שמונה אוניברסיטאות - נסקור אותן בקצרה:

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - נוסד בשנת 1924 ונמצא בעיר חיפה. מתמקד בעיקר במקצועות ההנדסה והמדעים. הטכניון הוא המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ ישראל והמוסד הוותיק בישראל בתחום המחקר הטכנולוגי.
בטכניון קיימות 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במסלולים שונים:
הנדסת אווירונאטיקה וחלל, הנדסה אזרחית וסביבתית, ארכיטקטורה ובינוי ערים, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ביולוגיה, הנדסה ביו רפואית, הנדסת חומרים, הנדסת חשמל, כימיה, הנדסה כימית, מדעי המחשב, הנדסת מכונות, מתמטיקה, פיזיקה, רפואה, הנדסת תעשיה וניהול, הוראת הטכנולוגיה והמדעים, לימודים הומניסטיים ואומנויות.

האוניברסיטה העברית בירושלים - נוסדה בשנת 1925 והיא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, והמוסד האקדמי השני שנבנה בה (אחרי הטכניון). נמצאת בעיר ירושלים.
לאוניברסיטה העברית ארבעה קמפוסים: בהר הצופים, בגבעת רם, בעין כרם וברחובות.
בנוסף ישנו בית החולים הוטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
הקמפוס של האוניברסיטה מכיל גם מבנים חשובים אחרים, שלא קשורים לאוניברסיטה, כמו: הספריה הלאומית, האקדמיה ללשון עברית, המרכז הארצי לבחינות והערכה.
לאוניברסיטה העברית קיימות 17 פקולטות ובתי ספר:
מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים וקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, מדיניות ציבורית, חינוך, מנהל עסקים, ביה"ס לתלמידים מחו"ל, מתמטיקה ומדעי הטבע, הנדסה ומדעי המחשב, רפואה, רפואת שיניים, סיעוד, בריאות הציבור, רוקחות, וטרינריה, מדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה.

מכון וייצמן למדע - נוסד בשנת 1949 והוא המוסד האקדמאי השלישי שנוסד במדינת ישראל, נמצא בעיר רחובות.
מכון וייצמן הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה. המכון משמש כאוניברסיטה ומכיל את מדרשת פיינברג המקבלת תלמידים לתארים שני ושלישי.
מכון וייצמן כולל חמש פקולטות: ביולוגיה, ביוכימיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב.

אוניברסיטת בר אילן - נוסדה בשנת 1955, נמצאת בעיר רמת גן.
האוניברסיטה הקומה כדי לקדם את הלימודים של מדעי היהדות והמדעים הכלליים.
באוניברסיטה פועלת הפקולטה ללימודי יהדות הגדולה בעולם, וכן בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל.
לאוניברסיטת בר אילן 10 פקולטות ובתי ספר: לימודי יהדות, משפטים, מדעי החברה, מדעי הרוח, מדעים מדוייקים, מדעי החיים, חינוך, עבודה סוציאלית, הנדסה, מנהל עסקים.
אוניברסיטת בר-אילן פורסת חסות אקדמית על ארבע מכללות: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת והמכללה האקדמית אשקלון.

אוניברסיטת תל אביב - נוסדה בשנת 1956, נמצאת בעיר תל אביב.
אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל.
לאוניברסיטת תל אביב 9 פקולטות: מדעים מדוייקים, הנדסה, מדעי החיים, רפואה, מדעי החברה, ניהול, מדעי הרוח, משפטים, אומנויות
וכן 24 בתי ספר שהבולטים בהם הם: לימודי סביבה, עבודה סוציאלית, חינוך, רפואת שיניים, מוזיקה, אדריכלות, היסטוריה, מדעי התרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות, ממשל ומדיניות, כלכלה, מקצועות הבריאות.

אוניברסיטת חיפה - נוסדה בשנת 1963. נמצאת בעיר חיפה.
זוהי האוניברסיטה הקטנה ביותר בישראל.
לאוניברסיטה 6 פקולטות: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעים והוראתם, משפטים, מדעי הרווחה והבריאות, חינוך
כמו כן פועלים במקום 6 בתי ספר: מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, היסטוריה, בריאות הציבור, מדעי המדינה, מדעי החיים.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב - נוסדה בשנת 1969, נמצאת בעיר באר שבע.
נכון להיום היא האוניברסיטה היחידה באיזור הנגב.
לאוניברסיטה 5 פקולטות:
הפקולטה למדעי הטבע - המכילה את המחלקות למדעי הגאולוגיה והסביבה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה וביולוגיה.
הפקולטה למדעי ההנדסה - המכילה את המחלקות להנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה גרעינית, הנדסה ביורפואית, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת בניין.
הפקולטה למדעי הרוח והחברה - המכילה מחלקות שונות כגון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה, חינוך ופוליטיקה וממשל (מדעי החברה); בלשנות, לשון עברית, היסטוריה (כולל החטיבות ללימודי עם ישראל, ללימודי מדינת ישראל וללימודי צבא וביטחון), פילוסופיה, סיפרות (מדעי הרוח).
הפקולטה למדעי הבריאות - המכילה את בית הספר לרפואה ולרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים המכיל את המחלקות לסיעוד, פיזיותרפיה, רפואת חירום ומעבדנות רפואית ובית הספר לרוקחות.
הפקולטה לניהול - המכיל את המחלקות ניהול, ניהול תיירות ומלונאות, ניהול מערכות בריאות, מנהל עסקים (לתואר שני ושלישי בלבד), מנהל ומדיניות ציבורית- גם כן לתואר שני ושלישי בלבד.
בנוסף לאוניברסיטה יש קמפוס שנמצא באילת, וכן מכון מחקר בשדה בוקר.

האוניברסיטה הפתוחה - נוסדה בשנת 1976, בעלת כ70 קמפוסים ברחבי הארץ, כאשר הקמפוס הראשי נמצא ברעננה.
ייחודה של האוניברסיטה הפתוחה בקבלה ללימודים של כל אדם ללא בחינות קבלה וללא הצגת תעודות על לימודים קודמים ובקיום לימודים בשיטה של אוניברסיטה פתוחה (למידה מרחוק).
האוניברסיטה הפתוחה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה, מסיבות של זמן (אנשים עובדים), או חוסר תעודת בגרות. כך יכולים ללמוד בה גם תלמידי תיכון, במקביל ללימודיהם בבית-הספר וחיילים, במקביל לשירותם הצבאי.
בנוסף לעיקרון הקבלה הפתוחה הייחוד של האוניברסיטה הפתוחה הוא שהלימודים בעיקרם מתקיימים בכתב, והתלמיד יכול ללמוד בביתו, בזמנו החופשי ובקצב האישי שלו, בלי להיות כבול למערכת שעות נוקשה.
לאוניברסיטה הפתוחה 4 פקולטות:
מדעי הרוח - אמנויות, היסטוריה, היסטוריה של המזרח התיכון ותרבויותיו, לימודי המזרח התיכון, מדעי היהדות, מדעי הקוגניציה, מוסיקה, מקרא ועולמו, ספרות, פילוסופיה, קולנוע.
מדעי החברה - חינוך, חינוך - לקויי למידה, חינוך - תכניות לימודים ושיטות הוראה, חשבונאות, יחסי עבודה, יחסים בין-לאומיים, כלכלה, לוגיסטיקה, מדע המדינה, מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, מדעי ההתנהגות, מדעי הקוגניציה, מינהל ומדיניות ציבורית, משפט עסקי, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, תקשורת.
מדעים - ביוטכנולוגיה, כימיה, לימודי שדה, מדעי החיים, מדעי הטבע, מדעי המחשב, מדעי המחשב - מערכות ויישומים, מדעי הקוגניציה, מתמטיקה, פיסיקה.
הנדסה - הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול.
בנוסף קיימים באוניברסיטה מסלולי לימודי המשך הנלמדים בבתי הספר הבאים:
אסכולות - בית הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת.
דיאלוג - בית הספר לשפות.
דיפלומה - בית הספר ללימודי תעודה והסמכה.
חשיפה - בית הספר לאומנויות התקשורת, הטלוויזיה והמולטימדיה.
מירב - בית הספר לרפואה משלימה.
תפנית - בית ספר למנהלים ולפיננסים.
תפניטק - בית ספר למחשבים.
סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה יכולים להתקבל לאוניברסיטאות רבות בארץ על ידי השלמת אפיק מעבר (קריטריונים ספציפיים המאפשרים המשך לימודים באחת האוניברסיטאות שהוזכרו קודם).

מלבד האוניברסיטאות, בישראל פועלות היום 28 מכללות אקדמאיות, לא נפרט את כולן, אלא כמה מהבולטות והמוכרות שבהן:

אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב - הוקמה בשנת 1996, נמצאת בתל אביב.
מכללת אפקה היא מכללה אקדמית המכשירה מהנדסים לתואר ראשון (BSc) באישור המועצה להשכלה גבוהה.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת תעשיה וניהול, הנדסה רפואית, הנדסת מערכות.

בצלאל - אקדמיה לאומנות ועיצוב, הנמצאת בירושלים. נוסדה בשנת 1906 בסופיה, עברה לירושלים ישראל וקיבלה מעמד של מוסד אקדמי בשנת 1955.
אקדמיית "בצלאל" הינה בעלת שם-עולמי בכל הנוגע לאמנות רב-תחומית.
ניתן ללמוד בבצלאל לתארים בתחומים הבאים:
בוגר באמנות (בצילום, בצורפות, באומנות ובעיצוב קרמי). בוגר בעיצוב (בעיצוב גרפי ובעיצוב תעשייתי). בוגר בארכיטקטורה.

המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה - הוקמה בשנת 1988, נמצאת בכרמיאל.
המכללה הוקמה במטרה לפתח מרכז אקדמי ייחודי בתחומי ההנדסה, הפועל תוך כדי טיפוח קשרי גומלין עם התעשייה ויצירת מודעות ומעורבות חברתית.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
בוגר במדעים במגמות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה, הנדסה אופטית ומתמטיקה שימושית.
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שני בתחומים:
הנדסת מערכות, ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה.

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון - הוקמה בשנת 1995, למכללה שני קמפוסים - בבאר שבע ובאשדוד
מכללת סמי שמעון הינה המכללה האקדמית להנדסה הגדולה בישראל. המכללה מקיימת לימודים לתואר ראשון B.Sc באישור המועצה להשכלה גבוהה.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
מדעים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסת בניין והנדסת מכונות.

המכללה האקדמית ספיר - הוקמה בשנת 1963, נמצאת בשער הנגב (בנגב הצפוני סמוך לשדרות).
המכללה האקדמית ספיר היא מוסד אקדמי מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. חלק מתכניות הלימוד מתקיימות בשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטת בן-גוריון.
שכר הלימוד במכללה זהה לזה שבאוניברסיטאות.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
תקשורת יצירה וביקורת, מינהל ומדיניות ציבורית, ניהול תעשייתי, מערכות תוכנה, לוגיסטיקה, שיווק טכנולוגי, לימודים כלליים במדעי הרוח והחברה, מערכות תכנה, ניהול משאבי אנוש, כלכלה וניהול, אומנות הקולנוע והטלוויזיה.

המכללה האקדמית תל אביב-יפו - הוקמה בשנת 1994, נמצאת בתל אביב.
מכללה ללימודים אקדמיים המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומוסמכת להעניק תואר ראשון (B.A,B.Sc) לבוגריה.
"מכללה ציבורית", ושכר הלימוד בה זהה לזה שבאוניברסיטאות.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
מדעי המחשב, כלכלה וניהול, מערכות מידע, מדעי ההתנהגות, חברה ופוליטיקה.
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שני בתחומים:
מדעי המחשב, פסיכולוגיה

המכללה האקדמית תל-חי - מכללה אקדמית הממוקמת באצבע הגליל, צפונית לקריית שמונה, במקום שבו שכן בעבר היישוב תל-חי.
המכללה הוקמה בשנת 1957 והחלה לפעול כמוסד אקדמי בשנת 1993.
המכללה מוכרת על ידי המל"ג כמוסד עצמאי להשכלה גבוהה.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
ביוטכונולגיה, מדעי הסביבה, מדעי המחשב, מדעי המזון, מדעי התזונה, חינוך, כלכלה וניהול, לימודים רב תחומיים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, שירותי אנוש, לימודי מזרח אסיה.
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שני בתחומים:
ביוטכנולוגיה, עבודה סוציאלית.

המסלול האקדמי המכללה למנהל - נמצאת בראשון לציון.
מכללה פרטית, ושכר הלימוד בה גבוה מהשכר האוניברסיטאי.
מאפשרים לימודים לתואר במסלולי בוקר וערב.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
מנהל עסקים, משפטים, תקשורת, כלכלה, מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב, עיצוב פנים, פסיכולוגיה.
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שני בתחומים:
מנהל עסקים, משפטים, לימודי משפחה, ייעוץ ופיתוח ארגוני.

המרכז האקדמי רופין - מכללה באיזור עמק חפר, סמוך לכפר מונש. הוקם בשנת 1949.
בנוסף קיים קמפוס נוסף במכמורת.
ניתן ללמוד בה לתארים בתחומים הבאים:
כלכלה וניהול, כלכלה וחשבונאות, מדעי ההתנהגות, מנהל עסקים, הנדסת תעשיה וניהול, הנדסת מחשבים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה רפואית, מדעי הים והסביבה הימית, ביוטכנולוגיה ימית.
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שני בתחומים:
מנהל עסקים, הגירה ושילוב חברתי, פסיכולוגיה קלינית.

המרכז הבינתחומי הרצליה - מכללה פרטית שהיא מלכ"ר, נמצאת בהרצליה. נוסדה בשנת 1994.
שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד ועומד על כ-32,000 ש"ח בשנה.
במרכז ניתן ללמוד לתארים בתחומים הבאים:
משפט ועסקים, משפט וממשל, משפטים, מנהל עסקים, מדעי המחשב, ממשל, תקשורת, פסיכולוגיה, כלכלה.
כמו כן ניתן ללמוד בו לתואר שני בתחומים:
מנהל עסקים, התנהגות ופיתוח אירגונים, מדעי המחשב, ממשל.
המכללה גם מאפשרת לימודים לתארים ספציפיים באנגלית (לסטודנטים מחו"ל)

H.I.T  המכון הטכנולוגי חולון - נוסד ב- 1969 והפך ב- 1999 למוסד אקדמי עצמאי להשכלה גבוהה, המוסמך על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). המכון מתמקד בהוראת מדעים, הנדסה וטכנולוגיה, ניהול טכנולוגיה ועיצוב, ועוסק במחקר עיוני ויישומי. נמצא בעיר חולון.
ניתן ללמוד בו לתארים בתחומים הבאים:
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, עיצוב תקשורת חזותית, מתמטיקה שימושית, מדעי המחשב, ניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למערכות למידה.
כמו כן ניתן ללמוד בו לתואר שני בתחומים:
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ניהול טכנולוגיה.

שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב - נוסד בשנת 1970, נמצא ברמת גן.
מכללה אקדמית המיועדת להכשרת כוח אדם אקדמי בתחום ההנדסה והעיצוב, וכן למתן שירותים לתעשיות מתקדמות בפיתוח ובמחקר.
שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי.
בשנקר ניתן ללמוד לתואר ראשון בתחומים הבאים:
עיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, עיצוב פנים, עיצוב תכשיטים, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת פלסטיקה, הנדסת תעשיה וניהול, הנדסה כימית, אומנות רב תחומית.

המרכז האוניברסיטאי אריאל - מוסד ציבורי ישראלי להשכלה גבוהה השוכן באריאל. נוסד בשנת 1982.
המכללה מתפקדת הלכה למעשה כאוניברסיטה לכל דבר, פרט לכך שאינה מסמיכה לתוארי דוקטור.
במוסד 26 מחלקות ללימודי תואר ראשון ושני.
במכללה ניתן ללמוד לתארים בתחומים הבאים:
הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסה כימית, הנדסת מכונות ומכטרוניקה, הנדסת תעשיה וניהול, ביולוגיה מולקולרית, כימיה ביולוגית, מדעי המחשב ומתמטיקה, פיזיקה, פיזיקה רפואית, מנהל מערכות בריאות, פיזיותרפיה, מדעי התזונה, הפרעות בתקשורת, מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה, קרמינולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים, כלכלה, עבודה סוציאלית, רב תחומי במדעי החברה והרוח, לימודי ישראל והמזרח התיכון, מורשת ישראל, מדעי המדינהץ
כמו כן ניתן ללמוד בה לתואר שנים בתחומים:
הנדסה כימית, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, מורשת ישראל.
כמו כן המכללה מאפשרת לימודים אקדמאים בשילוב לימודים תורניים.


קבלה לרוב האוניברסיטאות והמכללות תלויה בציוני בגרות ומבחן פסיכומטרי (מה שנקרא סכם)

בכל המקצועות, למעט הנדסה, הסכם נקבע על פי שכלול של ציוני הבגרות והציון הסופי של המבחן הפסיכומטרי.

במקצועות ההנדסה הסכם נקבע על פי שכלול של ציון הפסיכומטרי וציוני הבגרויות הריאליות בלבד, שמתוכם חובה שיהיו ציונים במתמטיקה ופיזיקה (ברמה של 4-5 יחידות), תוספת של ציונים ריאליים אחרים (כגון: מחשבים, ביולוגיה, כימיה וכו') גם ייחשבו בשכלול הכולל אם עשיתם בגרויות במקצועות הנ"ל.

ישנם מוסדות אקדמים שבהם ניתן להתקבל (למסלולי לימוד מסויימים) על סמך ציוני בגרות בלבד.

אבל בכל מקרה יש דרישה לעבור מבחן אמיר (כמו החלק של האנגלית בפסיכומטרי) לקביעת רמת האנגלית - זו דרישת חובה בכל המוסדות האקדמים בישראל. ולזה הסבר פשוט, השפה הנחשבת היום כשפה הבינלאומית היא אנגלית, רוב המאמרים והספרים הרלוונטיים ביותר כתובים באנגלית, לא הכל מתורגם לעברית, לכן רצוי וצריך לדעת אנגלית ברמה גבוהה.

מי שלא קיבל פטור באנגלית בפסיכומטרי או מבחן אמיר, יאלץ לעשות קורסים באנגלית על מנת לקבל פטור. בלי הפטור לרוב לא ניתן ללמוד קורסים מתקדמים בתואר וכן לא ניתן לקבל תואר.

המוסד האקדמי היחידי שלא מחייב פסיכומטרי או ציוני בגרות הוא האוניברסיטה הפתוחה. אבל הוא כן מחייב מבחן אמיר (או אמיר"ם).

האוניברסיטה הפתוחה לא מתאימה לכל בן אדם, היות ובשונה ממוסדות אקדמים רגילים, פה רוב הלימוד נעשה לבד ובבית.

למרות שהאוניברסיטה מספקת את כל הכלים ללמוד מהבית, זה לא מתאים לכל בן אדם.

מאידך, ישנה אופצייה של מעבר מהפתוחה לאוניברסיטאות רגילות (כמובן שזה תלוי בציוני הקורסים שנעשו בפתוחה).

ככה שהלכה למעשה, מי שציוני הבגרות שלו לא בשמים, ורוצה ללמוד מקצוע נחשב, והוא למשל בגילי (29), יכול לעשות מבחן אמיר, ללמוד כמה קורסים בפתוחה, ואז לעשות מעבר לאוניברסיטה רגילה.

לימודים באוניברסיטה הפתוחה עולים כמו לימודים בכל אוניברסיטה אחרת, אין שום הבדל בשכר לימוד הסופי. ויש פה אפילו יתרון - מקבלים את כל הספרים הבייתה בדואר (וסתם כדי לסבר את האוזן ספרים שקונים לצרכי לימודים באוניברסיטאות מחירם נע בדרך כלל בין 100 ל-200 ש"ח).

מה שכן, היות והאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לימוד בבית בזמן הפנוי של כל אחד ואחת מאתנו, האופציה הזו מתאימה ללא מעט אנשים שעובדים.

אני למשל לא רואה את עצמי עוצרת את החיים שלי ל-4 שנים ורק לומדת. בלתי אפשרי מבחינתי, בעיקר מסיבות כלכליות.

בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות יש מסלולי ערב המתאימים לאנשים עובדים.

אלה עדיין לימודים מאוד טובעניים, כי לרוב מסיימים את התואר באותו זמן כמו תואר שלומדים בשעות הבוקר-צהריים.

עדיין, יש אנשים שזה מתאים להם, ולכן המסלולים האלה מוצעים

כמובן לא ניתן למצוא את כל המקצועות בלימודי ערב, אלה מקצועות מאוד ספציפיים שפתחו ללימודי ערב, ולרוב מותנים במספר נרשמים מינימלי.

כל מי שרוצה ללמוד מקצוע אקדמי, יכול למצוא אותו באחת האוניברסיטאות או המכללות בישראל.

רמת הלימוד שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, וממקצוע למקצוע.

זה ידוע שיש מקומות מסויימים שמתמחים בתחום מסויים יותר ממקומות אחרים.

למשל הטכניון הוא שם למי שרוצה ללמוד את מקצועות ההנדסה או האוניברסיטה העברית ברפואה.

אבל איך בוחרים מוסד לימוד?

זה תלוי בכמה קריטריונים, וזה משתנה מבן אדם לבן אדם.

יש את אלה שהולכים עם כל החבר'ה. כל החבר'ה הולכים ללמוד במקום מסויים אז כולם רוצים להתקבל לשם (בדר"כ אוניברסיטאות).

יש את אלה שחשוב להם להגיע למקום עם הדירוג הכי גבוה במקצוע שהם רוצים ללמוד, והם יגישו בקשות קבלה למוסדות המובילים בתחום הספציפי הזה.

יש את אלה שלא רוצים להתאמץ יותר מדיי, והם ילכו ללמוד למוסד שיקבל אותם, בלי תמיד להתחשב ברמת לימוד שלו, או באיזה אנשים לומדים בו. וסוג האוכלוסייה במוסד האקדמי מאוד משפיע על צורת הלימוד ורמת הלימוד של החומר.

היום, תואר אקדמי הפך להיות סוג של חובה (כמו שפעם הייתה תעודת בגרות)

ולכן, לא מעט אנשים, הולכים ועושים תואר אקדמי, כדי שיהיה, סוג של כרטיס ביקור.

תואר אקדמי נותן לנו לא מעט דברים.

קודם כל ידע, וידע זה כוח

שנית, חלק מהתארים נותנים מקצוע לחיים

לא מעט אנשים שאין להם מקצוע, הולכים ללמוד לתואר אקדמי כדי שיהיה להם מקצוע כלשהו, שהם יוכלו לעבוד בו.

שלישית, תואר נותן לנו גם תוספת במשכורת, מי שיש לו תואר ראשון בדרך כלל ירוויח יותר ממי שאין לו תואר, מי שיש לו תואר שני לרוב יקבל תוספת לשכר וכך הלאה.

ועדיין, תואר אקדמי הוא לא חובה

כל אחד יכול לבחור אם הוא רוצה או לא רוצה ללמוד

יש לא מעט אנשים בישראל שהגיעו למקומות מכובדים ללא תואר אקדמי. ולא מעט אנשים שמתפרנסים יפים ללא תואר אקדמי.

התואר, הוא פשוט סוג של בונוס, מקדם, אחרי הכל בחברה המערבית מעריכים את מי שלומד ומשקיע.

וישנן אפילו חברות בישראל (ובעולם) שלא מקבלות עובדים ללא תואר אקדמי.

בסופו של דבר תואר הוא עניין של בחירה, היום זה פשוט נגיש ליותר אנשים מאשר בעבר.

שכר הלימוד אמנם לא זול, אבל ניתן לעמוד בו (ויש מלגות)

יש מבחר הרבה יותר גדול  של מוסדות אקדמים שאפשר להתקבל אליהם.

הרבה יותר אפשרויות

הרבה יותר מקצועות לימודים (בהתאם להתקדמות הטכנולוגית בעולם)

כל אחד יכול למצוא את מקומו באקדמיה, לא כל אחד רוצה (גם לא כל אחד חייב).

בסופו של דבר כל אחד צריך לעשות חושבים עם עצמו. לדעת מה הוא רוצה ללמוד ולהתכוונן לשם.