נסיעות לעבודה

טעות הייתה להקשיב להורים שלי ולעבוד קרוב לבית

אני גרה במושב, שתחבורה ציבורית בו היא מושג דיי ערטילאי.

בלי רשיון נהיגה ובלי רכב אי אפשר להגיע לשום מקום.

זה הרבה יותר קל להגיע לתל אביב, פתח תקווה, ירושלים או כל עיר אחרת, מאשר ליישובים הקרובים שבסביבה. מהסיבה הפשוטה, חלק ניכר מהאנשים במושב עובדים שם, וגם אם לא היו אנשים שעובדים שם, יש לשם תחבורה שקל ופשוט להגיע איתה ליעד (אמנם צריך לצאת מוקדם בבוקר מהבית, אבל לפחות יש איך להגיע).

אמא שלי סידרה סוג של קומבינה, שאני אסע עם ההסעות של ילדי בתי הספר ליישוב שאני עובדת בו.

עד פה הכל טוב ויפה, אם יש מקום בהסעה אני עולה, אם אין כמובן שלא.

הנהגים לא מחוייבים לקחת אותי.

בעקרון יש רשימה של ילדים, מי אמור לעלות ומי לא

האיש קשר במועצה אמר שהכניס אותי לרשימה, מסתבר שלא

שבוע שעבר הגיע נהג שהוא לא מהצוות הקבוע, עזבו שהוא היה עצבני, צעק על הילדים, צעק עלי. לא הסכים לחכות 2 דקות לילדים שאיחרו. נסע לשכונה אחרת ביישוב ואז חיכה שם רבע שעה, כי על פרנציפ הוא לא הסכים לחזור לשכונה הקודמת. נסע במהירות מופרזת, עשה עבירות תנועה.

אני התלוננתי עליו והוא התלונן עלי

ואז הסתבר לי שאני בכלל לא נמצאת ברשימת הסעות של המועצה

והנהגים לא מחוייבים לקחת אותי

לנהגים הקבועים - ממש לא אכפת

אבל יש נהגים שיעקמו את הפרצוף, ישאלו שאלות, או לא יסכימו

אז נכון אמא שלי יכולה לקחת אותי, אם הרכב של ההורים בבית, אבל ככה זה דיי תוקע, אין אוטובוס מהמושב שלי ליישוב הזה. וממקומות אחרים לא בשעות שאני צריכה להגיע.

וכן אני יודעת שאני צריכה לעשות רישיון

אגב רישיון, מישהו מכם יכול להגיד לי מה השיטה הכי טובה ללמוד היום לתיאוריה?

יש את הדרך הישנה, ללמוד מהספר - שאגב עולה משהו כמו 120 ש"ח (קצת יקר לא?) וכן זה ספר לא חוברת כמו שהייתה פעם

ויש אתר אינטרנט שהמליצו לי עליו, שעושים עליו מנוי חודשי (20 ש"ח) ודרכו אפשר ללמוד ולתרגל את החומר (יש שם גם מבחנים לדוגמא)

מעניין אותי לדעת מה הדרך הטובה והיעילה יותר ללמוד

עבודה

אני יודעת שבחרתי במודעות לעבוד במקום שאין לי בו יותר מדיי עבודה. זה משעמם, זה מתסכל משהו. הכוונה הייתה שיהיה לי פה מקום וזמן ללמוד. זמן יש, מקום לא ממש. אין לי פה תנאים כדי ללמוד. המחשב שאילתרו לי ישן, ולא עובד עם התוכנות של האוניברסיטה. השולחן מספיק בדיוק למחשב ואין מקום לשים אפילו דפדפת לכתיבה (אני מסכמת את ההרצאות). ככה שבכללי אני עושה שום דבר ומשלמים לי על זה כסף.

כמובן שאם יש תקלות או דברים כאלה אני עושה, אבל זה קורה פעם ב...

בת'כלס אין מי יודע מה עבודה.

המנהל שלי הוא אחלה של בן אדם

האנשים שאני צריכה לעבוד איתם פה לעומת זאת, עניין אחר לגמרי

נזניח את זה שהגעתי לפה העבירו לי חפיפה חפיפניקית למדיי, ומי שהיה פה לפני לא עשה שום דבר by the book כמו שנקרא.

אף אחד לא ממש קיבל אותי לעבודה, מנהלת ביה"ס לא ישבה איתי אף פעם על שיחת היכרות ותיאום ציפיות וכו'.

כשהיא רוצה משהו היא רוצה אותו לאתמול או לעכשיו מייד

וזה לא הולך ככה

הביה"ס צריך לספק לי כלים כדי להתמודד עם תקלות, מנהלת ביה"ס שמה עלי פס, ובכלל לא הזמינה לי מחשב. מבחינתי אם יש תקלה, בעיה שלהם, הגרוטאה שלי איטית ולא עובדת טוב עם הרשת פה. בעצם הדבר היחידי שאפשר לעשות עם המחשב הזה זה לגלוש באינטרנט, גג לכתוב ב-word. אני לא יכולה לטפל בתקלות מורכבות דרך פה.

אז אמרתי לעצמי שאם מנהלת ביה"ס מתייחסת אלי ככה, אני פשוט אתייחס לבקשות שלה באותה מידת דחיפות, היא לוקחת אותי באיזי, אני אקח אותה באיזי, שום דבר לא בוער.

זה לא שאני לא מטפלת בתקלות, אבל אם יש דברים שהיא רוצה ולא תלויים בי, אני לא מתאמצת לנדנד לאנשים אחרים כדי לזרז את העניינים. טלפון אחד פעם ביום זה מה שאני עושה לא מעבר.

בכלל, מנהלת הביה"ס מאוד אכפת לה מהחינוך של התלמידים, וזה בראש מעייניה

חבל שלא אכפת לה מהמורים ומהצוות בכלל בביה"ס (יש פה עוד אנשים שהם לא מורים והם חלק מצוות ביה"ס), ואיך הם מרגישים וכדומה.

בחודש הראשון שלי פה הייתי נכנסת לחדר מורים בהפסקות, רק כדי לראות איזה גן חיות זה, האינטריגות בין המורים, התחרות, מי שונא את מי, מי בקבוצה של מי. וזה עוד נחשב בית ספר טוב, בהתחלה קיבלתי רושם מאוד חיובי על המקום.

כשהבנתי שרוב המורים כל כך לא מרוצים, מהיחס שהם מקבלים, מהתנאים, עזבו את המשכורת, זה שייך למשרד החינוך. זה המכלול הכללי של ללמד בבית הספר הזה. שמבטיחים X ומקבלים Y ומה שמקבלים בכלל לא קרוב למה שהובטח במקור.

בת'כלס אני יכולה להגיד לכם שהמורים פה עובדים בתנאים לא תנאים (מבחינת תנאי עבודה)

יש דרישות מסויימות, ולא נותנים להם את הכלים למלא את הדרישות, הם צריכים לאלתר או להשתמש במה שיש.

אז זה יפה מאוד שמנהלת ביה"ס מקדישה את זמנה ומרצה לחינוך, אבל צריך גם להקדיש זמן בשביל הצוות שאת מנהלת, וזה אני לא ממש רואה שקורה. ותסלחו לי לעשות כל מיני ערבי צוות לא גורם לצוות להתגבש או לאהוב אחד את השני.

אגב, אני הופתעתי לגלות שאחת המורות בביה"ס היא בכלל ד"ר

מה שגרם לי לתהות מה היא עושה פה, ז"א למה היא בחרה ללמד בביה"ס ולא לעסוק במחקר או להרצות במוסד אקדמי כלשהו.

לא שיש לי מושג איך היא הספיקה לעשות דוקטורט בכלל, היא נראית דיי צעירה, לא הייתי נותנת לה יותר מ34-35

חיפוש עבודה

טוב, זה שהשוק מת זה לא חדש

מאז אוקטובר בקושי התקשרו אלי שלא לדבר על ראיונות עבודה

אגב, אני לא מבינה את הקטע הזה של אנשים שמנסים לקבוע איתי ראיונות עבודה מהיום להיום

קודם כל אני עובדת, וגם אם לא הייתי עובדת, יש לי (כמו לכל בן אדם) עיסוקים, מחוייבויות. האמת שאני לא נואשת למצוא עבודה אחרת, אבל זה יהיה נחמד מאוד למצוא משהו שתהיה לי בו קצת יותר התעסקות מקצועית, וקצת הרבה יותר משכורת (בהתחשב בזה שהעבודה פה בכלל לא עונה על הצרכים שלי, אבל עדיף זה על לא כלום).

אני גם חושבת שזה לא לעניין, לא מכובד להזמין מישהו מהיום להיום. מה, קשה לפתוח יומן ולתאם זמן מראש?

בכל זאת, אנשים לא יושבים רגל על רגל בבית ומחכים לטלפון

או אלה שחושבים שאני אגיע לראיון עבודה ביום שישי, שזה אחד הימים הכי עמוסים אצלי בשבוע (והאמת אני חושבת שאצל רוב האנשים ימי שישי עמוסים כי ביום הפנוי שלנו אנחנו מנסים להספיק כל מה שלא הספקנו ביתר השבוע). כי אני אישית לומדת, ויש לי מלא סידורים וכו'.

איזה מין קטע חוצפתי זה בכלל לשאול את זה.

ועוד לתמוהה שבן אדם אומר שאין לו זמן.

משפחה

לפני חודשיים וחצי אחי עזב את הבית, הלך לגור בדירה עם שתי שותפות בת"א.

עכשיו, עכשיו הוא רוצה לחזור לגור אצל ההורים שלי.

האמת, אני לא חשבתי שהוא צריך לצאת מהבית כל כך מוקדם, בסך הכל חודשיים אחרי שהוא התחיל לעבוד בעבודה הרצינית הראשונה שלו. אבל היה עם מי לדבר? הוא החליט שהוא עוזב ואף אחד לא יעצור אותו.

אז הוא הלך לראות דירות בתל אביב (השד יודע למה דווקא שם) ובחר בדירה עם עוד 2 שותפות במיקום מעולה.

כל הדברים שאמרתי לו לפני כן על לגור עם שותפים הוא עכשיו מצדיק אותי.

אמרתי לו שצריך חדר גדול כי בסופו של דבר אתה נמצא רוב הזמן בחדר שלך ואתה צריך מקום לא רק לישון, אלא גם למחשב ואולי גם לארח אנשים.

אמרתי לו שבדירה בלי סלון, לא כל כך נוח לחיות, ובאמת כשבאים אליו חברים הם יושבים במטבח או במרפסת שאפילו אחי טען שקר ולא נעים לשבת שם (והוא גבר הוא לא אמור לסבול מקור).

אמרתי לו שלגור עם עוד 2 שותפים זה ממש לא להיט ועדיף עם עוד שותף אחד בלבד.

הוא התעקש, בחר מה שבחר ועבר.

אני אישית חושבת שזה טיפשי עכשיו לחזור

מה הקטע? אם אתה חוזר אחרי חודשיים וחצי בשביל מה בכלל יצאת?

היית צריך שקט? בשביל זה הופכים עולמות?

שתבינו, אני לא גרתי בבית של ההורים שלי 8 שנים, ומעולם לא שיניתי כתובת.

אחי בשניה שהוא יצא, החליף את הכתובת שלו לתל אביב.

כאילו לתת גושפנקא לזה שהוא עבר דירה.

אחי גם אף פעם לא הבין אותי כשאמרתי לו שלרוב החברים שלי אין זמן להיפגש פנים מול פנים

רוב חברי עובדים בעבודות מחייבות, חלקם גם לומדים, חלקם יש להם משפחה

ומה לעשות בסדר עדיפויות קשה למצוא זמן פנוי לפגישות, בילויים ויציאות כל שבוע.

גם כשגרתי בת"א, אם היינו נפגשים זה לצהריים, או בבתים אחד של השני.

ופתאום הוא רואה שגם לחברים שלו אין ממש זמן לפגישות ובילויים כי הם עובדים בעבודות מחייבות, כי הם לומדים (ובינתיים הם עוד צעירים מדיי בשביל שיהיו להם משפחות).

פתאום לגור בתל אביב זה להיות יותר לבד מאשר יחד עם החברים שלו.

לאף אחד אין יותר מדיי זמן, לכולם יש מחוייבויות, עבודה, לימודים או שניהם יחד.

ולמה אחי רוצה לחזור, בגלל הקטע הכלכלי - כי הוא רוצה לחסוך ללימודים

ובאותה נשימה הוא אמר שעוד חודש חודשיים דעתו יכולה להשתנות ולא בטוח שהוא ירצה ללמוד בשנה הבאה

שני ההורים שלי טוענים שזה לא משנה אם הוא יגור בבית או בת"א, הוא עדיין יוציא אותו הדבר ולא יצליח לחסוך כמה שהוא רוצה

כשאחי גר אצל ההורים שלי היה הולך לו בערך 2000 ש"ח על נסיעות (לת"א בעיקר) בלי להכליל את הכסף שהוא היה מוציא על בילויים וכו'. היום זה מה שהוא משלם שכר דירה מים חשמל וארנונה.

לאכול הוא לרוב אוכל בעבודה, הוא גם לוקח (לפחות פעם בשבוע) אוכל שאמא שלי מכינה לו, והוא לא קונה כ"כ הרבה אוכל לבית (לא דברים כבדים כלכלית בכל אופן).

אמרתי לו שאני אישית לא אוהבת את החוסר יציבות הזה, אבל אלה החיים שלו שיעשה מה שהוא רוצה.

אמרתי לאמא שלי

אם היו נותנים לך שתי אופציות

אחת את דואגת לעצמך, משלמת שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה קונה אוכל, מבשלת, מנקה אחרייך מסדרת אחרייך

או

לא משלמת שום דבר והכל עושים בשבילך

מה היית בוחרת?

ברור שיותר קל לבחור באופציה השניה

שזה מה שאחי רוצה

אחי הוא נורא טיפוס של בית, והוא מאוד אוהב שעושים בשבילו דברים ומפנקים אותו

עכשיו כשהוא לא גר בבית זה לא קורה כל כך הרבה

מבחינת ההורים שלי זה שאחי יחזור לגור בבית זו תהיה חתיכת מכה כלכלית

כשאחי עזב את הבית ההוצאות של ההורים שלי על אוכל ירדו בכ-700 ש"ח

אחי אוכל המון, ודרש פעמיים ביום מנת בשר/עוף (וזה ביננו, לא זול במיוחד).

עזבו את זה שהבן אדם הפעיל את המזגן בלי חשבון (טוב כשאתה לא משלם וזה על חשבון הברון, מה אכפת לך?).

ההורים שלי לא יגידו לאחי לא לחזור לגור בבית, אבל שניהם לא מרוצים במיוחד מהעניין

ואני, אני בכלל לא חשבתי שהוא היה צריך לעזוב מלכתחילה

ואני לא מבינה עכשיו את הזיגזגיות הזו

3 חודשים בת"א, כמה חודשים אצל ההורים, אחר כך שוב פעם לעבור

מה הקטע? בשביל מה זה טוב?