בדרך כלל כשאני חולה אני נוטה ללכת לעבודה

זה כמובן אם יש תנאים להיות בעבודה כשחולים

משרד מסודר ומחומם כיסא נוח לשבת עליו

בעבודה הנוכחית זה לא ככה

במיוחד הקטע של החימום

היות ומי שמנהל את המקום החליט שאם יש יום נעים בחוץ (קרי 15-20 מעלות) אז לא צריך להפעיל את המזגנים (בחדרים יש בדר"כ 3-5 מעלות פחות ומה לעשות במשרד לא זזים אז קר).

החלטתי להישמע להיגיון ולחום ולהישאר בבית

זה אחרי שבסוף השבוע ניסיתי להטביע את החיידקים בתה חם, שוקו חם ומרק עוף

ובסוף הלכתי לרופא שלי שנתן לי אנטיביוטיקה (כן כן, דלקת גרון, קבועה פעם-פעמיים-שלוש בשנה)

הפעם אחת כזו שעוד לא לקחתי אף פעם בחיים

בפעם הקודמת, קיבלתי אלרגיה לאנטי' הרגילה שאני לוקחת

אמא שלי טוענת שאני בן אדם הפוך

כשאני חולה יש לי חום בבוקר ודווקא בלילה אני מרגישה טוב

החלק שאני הכי לא אוהבת כשאני חולה זה החום ומה שנלווה אליו

אני ישנה כמו חתול פרסי, קמה כאילו מישהו שפך עלי דלי מים (אבל זה בסדר כי שמעתי שזה אומר שככה הגוף מתמודד עם החיידקים). אין לי תיאבון (שזה נהדר אם אני אוריד עוד כמה קילו) אבל אני חייבת לאכול (בגלל האנטיביוטיקה הזו).

בכלל אנטיביוטיקה זה דבר נורא זול, החלק היקר בטיפול הזה הם הכדורים הפרוביוטיים

ולא אל תגידו לי שיש מספיק חיידקים פרוביוטיים בדברי חלב וכו' זה לא עובד ככה.

אז הכדורים האלה עולים לא מעט (במיוחד כשקונים את אלה של החברות הטובות כמו סולגאר או אלטמן)

והם נועדו למנוע מזה שהאנטיביוטיקה לא תהרוג את החיידקים הטובים במקומות שהם צריכים להיות (כי האנטיביוטיקה לא מבדילה בין החיידקים הטובים לרעים היא הורגת את כ-ו-ל-ם, בערך).

כל אישה יודעת מה זה, גברים - מכם נחסך ה"תענוג"

אז אני בבית

חצי מתפקדת

יותר עייפה מעירנית

חסרת תאבון

ואין לי כוח ו/או חשק לעשות יותר מדיי

שונאת להיות חולה