ערקתי שוב לבית של ההורים שלי ביום חמישי

משום מה לאחרונה יוצא לי להיות שם ממש הרבה (כבר 3 פעמים בחודש דצמבר).

הייתי אמורה לצאת בסילווסטר עם טל, החבר הכי טוב שלי. בהתחלה הייתי בטוחה שנצא, אבל אח"כ זה כבר לא היה דבר כל כך בטוח כי ממש לא היה לי איך לחזור למושב של ההורים שלי (להלן סוף העולם ימינה וישר עד הסוף). וטל המקסים החליט שאני באה בכל מחיר ואי לכך ובהתאם לזאת הוא מסדר לי הסעה חזרה ואני לא מתווכחת (וקצת קשה להתווכח איתו, במיוחד שהוא צודק שאני צריכה לצאת).

אז ברגע האחרון הודעתי לאמא שלי שאני כן יוצאת, והיא לחוצה, למה הדרכים לת"א עמוסות במכוניות, כולם פניהם לת"א, עיר האורות והבילויים.

יצאנו למועדון התיאטרון בת"א, עדיין יש שם צינור ענקי שמקומו ממש לא שם, כרגיל הכניסה עם הנחה, נכנסנו דרך הכניסת VIP, טל ועוד חבר שלו הם הצלמים הרשמיים של המועדון, או יותר נכון של הליין שנקרא Pop Ring (מה שמזכיר לי שאני צריכה לחפש תמונות שלי באתר שלו). ובכלל בעלי התיאטרון הם חברים טובים של טל.

כניסה מגיל 18 ומעלה, וממני מבקשים תעודת זהות (אני לא נראית בגיל שי מסתבר).

שכחתי שצריך לבוא למועדונים עם חולצה קצרה, היה חום איימים בפנים, חשבתי שאני נצלית למוות. אומנם לא באתי עם סריג, אבל גם חולצה ארוכה דקה הייתה מטרד קטן. מזל שהייתה שם שמירת חפצים, שם שמתי את המעיל שלי.

רקדנו ורקדנו עד שכאבו לנו הרגליים, שתינו שמפניה (משהו כמו 1/2 בקבוק כל אחד (אחרי שמתחילים אי אפשר להפסיק, כי אז נעשים עייפים משהו), אכלנו שוקולדים וקרמבו וכל מיני שטויות שחילקו שם (בחינם).

הייתה שם גם הופעה של אמיר פיי גוטמן, לקח לי כמה דקות להיזכר מאיפה השם הזה מוכר לי (היי פייב למי שלא ניחש). מי בכלל זוכר אותו? מסתבר שהרבה בנות זוכרות. כמעט וקיבלתי התחרשות מהצרחות "אמיר! אמיר!" שהיו שם. ואני חשבתי לתומי שאחרי גיל 18 (הכניסה הייתה מגיל 18 ומעלה) כבר עוברים את תקופת הצרחות אחרי סלבריטים (בעבר ובהווה). מסתבר שלא כולם חושבים כמוני.

בכל מקרה הרגשתי כמו סרדין בחלק הקדמי של הבמה.

יצאנו משם בסביבות 4 בבוקר, טל היה חולה, הוא מטורף, הוא לעולם לא יפסיד מסיבה של הPop Ring הוא יגיע לשם גם חצי גוסס אבל הוא יגיע.

נסענו לבית של טל ומשם אני נסעתי הבייתה במונית, הוא התעקש לשלם, טען שזו הלוואה (כדי להרגיע אותי, כי אני לא מוכנה שהוא ישלם עלי).

הגעתי לבית של ההורים שלי בסביבות 5 התקלחתי והלכתי לישון בערך ב6 בבוקר.

ב-10 בבוקר כבר הייתי שוב על הרגליים בדרך לת"א לבקר את דודה שלי ובעלה ברמא"ג. יש להם בית דיי גדול עם נוף מדהים שמשקיף לים (ולהרצליה). היה נחמד, אבל קצר, בגלל שהייתי חייבת לחזור לב"ש, עבודה, אתם יודעים.

בעצם רק היום הצלחתי להשלים סוף סוף את השעות שינה שלי (כי רק היום עבדתי ערב).

שתהיה לכולנו שנה אזרחית מדהימה!

עם המון אהבה ((: