אני חייבת לציין שזה משגע אותי
השאננות של המנהלים בעבודה שלי
כבר עבר שבוע, שבוע מאז שפיטרו את הסמנכ"ל
שבוע מאז שמטריקס התפטר
ולא הביאו אף אחד במקומם
אפילו לא מראיינים אנשים שיהוו תחליף כלשהו
ממה שאני רואה את זה, מטריקס יעזוב, ואני אתקע לבד בתפקיד שמיועד לשני אנשים
מטריקס, יש לו ים ידע, אני לא יכולה להתחרות בידע הזה
יש תחומים שהוא יודע ובחיים לא נגעתי בהם
למשל שחזורים של דיסקים שאין סיכוי שבן אדם רגיל יצליח להוציא מהם משהו (נגיד אחרי פירמוט אפילו)
זה לא שאני לא יכולה ללמוד, אבל חודש זה ממש לא מספיק כדי להגיע לרמה נאותה
בנוסף יש שני טכנאים, שאין להם מושג מימינם ושמאלם
אנחנו (מטריקס ואני) מקבלים מהם כל כך הרבה ריג'קטים (זה שתקלה שהם טיפלו בה חזרה)
שזה פשוט מטורף
השבוע אחד מהם עשה דברים שזה א-ב בתחום לא לעשות
מטריקס אמר לי - שהוא יחזור לעבוד על התקלה הזו, אנחנו לא צריכים לטפל בתקלות שהוא יוצר כי הוא מחפש קיצורי דרך, במקום לעשות את הדברים בדרך הנכונה.
השני, בכלל לא מכיר מחשבים כמו שצריך, ומטריקס ישב איתו והתחיל להסביר לו על חלקים במחשב ולמה צריך להגדיר בצורה מסויימת ולא אחרת. איך אפשר להיות טכנאי בלי לדעת את הדברים האלה?
אני תוהה אם ללכת למנכ"ל לשאול אותו אם הם באמת לא מתכוונים לגייס אף אחד במקום מטריקס
אני לא בטוחה שאני אעמוד בעומס
היום בבוקר היה דוגמא טובה לזה
גשם, אני הגעתי בסביבות 9 לעבודה (בשעה הזו אנחנו פותחים)
מבול של שיחות, תקלה קריטית, שאני לבד צריכה לטפל בה
אין מי שיענה לטלפונים חוץ ממני
מטריקס הגיע רק שעתיים אחר כך (תקוע בפקק) המנכ"ל גם הגיע רק שעה וחצי אחרי
ואני הייתי שם לבד בלי אף אחד
אחד הטכנאים, שידיד שלי קרא לו שימפנזה היה שם ולא ידע בכלל מה לעשות וכל טלפון שהוא ענה אליו הוא שלח לי מייל שאני אחזור לאותו בן אדם כי אין לו מושג מה עושים עם זה
אם ככה תראה העבודה שלי ביום שאחרי שמטריקס עוזב זה יהיה סיוט
אני לא אומרת שאני יודעת הכל, אבל את הבסיס אני יודעת
לא צריכים ללמד אותי מאפס
תקלות שאני פותרת נסגרות ולא חוזרות
וזה לא שהם אנשים רעים, הם נחמדים והכל
אבל הם פשוט לא יודעים את העבודה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
