הגיעה לאוזני שמועה שהחברה בה עבדתי מתפרקת עוד

האמת שאני צריכה להיות שם בשבוע הבא כדי לקחת את המשכורת שלי

אני באמת באמת מקווה שהם ישלמו לי, אין לי כוח לבירוקרטיה משפטית

והשמועה היא

טל (אותו חבר טוב שלי שסידר לי שם את העבודה מלכתחילה) סיפר לי שהתקשר אליו המנכ"ל של החברה, ואמר לו "אתה חייב לבוא לעבוד פה דחוף"

מסתבר שהבחור החדש שנשאר שם לבד אחרי שאני עזבתי החליט גם לנטוש

ככה שהחברה נשארה בלי אנשי סיסטם בכלל ואין מי שיטפל בכל הלקוחות שלהם

טל, שבכלל עובד במקום אחר, אמר לו את התנאים שלו, ואחד מהם היה שהוא (המנכ"ל) צריך להתחייב בכתב שאם אין לחברה כסף לשלם לו את המשכורת שהוא דורש (5 ספרות) אז הוא (המנכ"ל) יצטרך לשלם לו את המשכורת מכיסו הפרטי

טוב ברור שהוא לא הסכים לזה

אבל הרעיון פה מובן

גם שסיפרתי על זה לאמא שלי, אמרתי לה שגם אם הם היו מבקשים ממני לחזור לא הייתי חוזרת

אמא שלי אמרה לי "מה את דפוקה תהיה לך משכורת"

ואני אמרתי לה, לא יהיה להם איך לשלם לי משכורת, למה ללכת למקום כזה?

אני באמת דואגת לגבי המשכורת שלי על החודש האחרון שעבדתי

אני לא יודעת אם יהיה להם איך לשלם לי אותה (ואני צריכה את הכסף)

זה באמת מטריד הקטע הזה

זה האמת מה שדאגתי לו מההתחלה, זאת אומרת מאותו יום שרציתי להתפטר

אולי ראיתי את הנולד עוד לפני שבאמת קרה משהו

אבל מה שראיתי לעצמי בראש זה בסוף מה שקורה

החברה שהסמכה על לקוחות ושירות מסויים שניתן ללקוחות האלה

הולכת לאבד בעקבות זאת את כל הלקוחות שלה

פשוט בגלל שאין מי שיתן להם שירות

הקטע המצחיק הוא שכשהם פיטרו את השמן ומטריקס הלך בעקבותיו

התזמון שלהם היה גרוע! שבוע אחרי שאני הגעתי

הם  בכל מקרה יצאו קרחים מכאן ומכאן

הם ניסו להראות כאילו השמן ומטריקס עברו על החוק

והאמת, שהם בעצמם עברו על החוק, מטריקס סיפר לי בעצמו, איך פתאום נעלמו לו ימי חופשה (הרי מגיע אחד על כל חודש), ושהוא מצא את המייל של אחד המנהלים שאומר למנהל חשבונות לבצע את הפעולה הזו (להוריד ימי חופשה). או שלא שולמו להם דמי הבראה, וביטוח פנסיה - שזה חוק מדינה חייבים לשלם.

כל הדברים האלה הם עבירות פליליות.

ואמא שלי עוד מתפלאת למה אני לא רוצה לחזור לעבוד (ובכלל למה רציתי לעזוב) בחברה שעושה עבירות על החוק!

*אמא שלי*

הראיון שהיה לי השבוע

אמא שלי אמרה לי שהיא הייתה לוקחת את העבודה בגלל הכסף

היא לא מבינה שלחפש עבודה מבחינתי זה לא לקחת עבודה בכל תחום, אני רוצה לעבוד במקצוע שלי - זה קודם כל

לא לקחת כל מה שמציעים לי, על אחת כמה וכמה משהו שלא קשור בכלל לתחום שלי

משגעת אותי התפיסה שלה

מילא אם היא הייתה מתנהגת באותה צורה לאחי ואחותי

אבל ההתנהגות הזו היא רק אלי

יש לי מקצוע, למה לא לעבוד בו?

למה לקחת את העבודה הראשונה שמציעים לי? (ובכלל לא מתאימה לי או קשורה לתחום שלי)

רק בגלל הכסף? כסף זה לא מה שחשוב פה (לא רק)

השליליות שלה, פשוט משגעת אותי

אין לה שום דבר חיובי להגיד לי

גם לפני שבוע שרק תיאמתי את הראיון הזה היא אמרה לי "למה את הולכת? גם ככה בלי פרוטקציות לא תתקבלי"

כשלרוב העבודות שלי, למעט זו האחרונה בספינה הטובעת, התקבלתי אך ורק בזכות עצמי

*אבא שלי*

ביום של הראיון, אבא שלי לקח אותי

בכלל זה מצחיק לנסוע עם אבא שלי, הוא כזה מעופף

קודם כל הוא מקשיב לדיבורים המטופשים של דידי הררי או ורדה רזיאל ז'יקונט ברדיו במקום להסתכל על הכביש

ככה שקרה לא פעם שעברנו באדום, וכמעט הוא פנה ימינה במקום שאין פניה ימינה

בכלל הוא נורא נלחץ ממקומות שהוא לא מכיר, אין לו שום חוש כיוון

בכל מקרה אחרי הראיון עבודה הוא רצה שנלך לבקש את מי שהיה הבנזוג של סבתא שלי ז"ל (אמא של אבא).

הוא גר בדירה שלה, שהיום היא של אבא שלי ואחותו.

האמת שלא הייתי בבית הזה מאז השבעה. וזה עוד מעט 3 שנים

הוא נורא שמח לראות אותנו

אפילו שלא היינו שם הרבה זמן, אולי שעה

מה שגרם לי לחשוב על אורח החיים של אנשים מבוגרים בגיל הזה (הוא בן 86 בערך)

שאין להם עבודה, ולמעשה טכנית אין להם סיבה לקום בבוקר ולעשות משהו

הוא אמר לנו שהוא קם בבוקר, מאכיל את הדגים, מסתכל על הדגים

קורא ספרים, יש לו מרפסת ויש שם תמונות של המשפחה

תמונה שלי מגיל 3 - הוא אמר לי שהוא מסתכל עלי כל יום

באמת עצוב לחשוב שלבן אדם הזה אין משפחה משלו

זאת אומרת אין לו ילדים, ומי שדואג לו זה הבת של אח שלו

מה שכן, הבית נקי, מסודר, מאוורר

הבן אדם דואג לעצמו

מטפל בכל מה שצריך

ענייני בריאות והכל

זה בניגוד לסבא שלי (אבא של אמא) שמזניח את עצמו

*המשפחה שלי 1*

מסתבר שלבת דודה שלי יש סרטן השד

זאת אומרת זה עדיין לא ממש סרטן

יש לה את הגן (תורשתי) והיא כל שנה עוברת בדיקות

אז גילו לה משהו והמליצו על כריתה מלאה של שני השדיים

אני רק חושבת כמה קשה זה לאישה שמורידים לה את אחד האיברים הכי נשיים שיש

נכון שהיום אפשר לעשות שיקום והכל

אבל עדיין

יש לה שני ילדים מקסימים, את שניהם היא הניקה

אם היא תרצה שלישי, לא תהיה האופציה הזו

והיא בכלל חשבה שהסרטן יבוא כשהיא תהיה בגיל שזה יצא לסבתא שלה (80 ומשהו) ולא בגיל כל כך צעיר (30 ומשהו)

*ליל הסדר*

המיקום השתנה שוב

בסוף זה יהיה בבית שלנו

אחות של אבא שלי אולי תבוא

המשפחה הנוצרית של אבא שלי כנראה תהיה

אבל אמא שלי מוכנה לארח אותם, אז מי אני שאגיד משהו

הטענה שלה שהם המשפחה היחידה שנשארה לאבא שלי

אני מצטערת בן של בן דוד של אבא שלי שלא מרים טלפון אף פעם זה לא משפחה מבחינתי

ובכלל החגים היהודיים לא אומרים להם כלום

זאת אומרת הם חוגגים קריסטמס ואת כל החגים הנוצריים

הם בקושי מדברים מילה בעברית (מסתבר שאפשר להסתדר בלי לדעת עברית אם יודעים רוסית בישראל)

והם האנשים הכי לא קשורים שיכולים להיות בחג הזה

מבחינתי עדיף להזמין זר גמור מהרחוב, אבל שהחג הזה יש לו משמעות עבורו

ולא סתם ארוחת ערב משפחתית

*המשפחה שלי 2*

ואם כבר הזכרנו תלונות על משפחה

משגע אותי התלונות של אבא שלי על המשפחה של אמא שלי

נכון הם לא מושלמים ויש להם את השגעונות שלהם

אבל מה בדיוק יש לך?

אין לך הורים, אחותך נדיר שהיא מגיעה לבקר (אז אתם מדברים בטלפון)

ואף אחד מהמשפחה הרחוקה יותר לא טורח בשבילך יותר מדיי

לפחות המשפחה של אמא שלי פה, נמצאים קיימים

ולא רק בטלפון או מייל או פייסבוק

אני למדתי שהאנשים שאתה באמת חשוב להם, ימצאו זמן גם כדי להיפגש איתך

אחד החסרונות של הטכנולוגיה שאנחנו כל כך עסוקים בהרבה דברים שאנחנו לא מוצאים זמן לדברים שפעם היו הכי טבעיים ונכונים לנו -להיפגש עם אנשים בשר ודם.

חוץ מזה שהמשפחה מהצד של אמא שלי תמיד קיבלה אותנו, תמיד הזמינו אותנו

המשפחה מהצד של אבא שלי היו הצד הקר, שבקושי שמענו מהם (חוץ מהמשפחה הקרובה).

אף אחד מאתנו לא מושלם, אפשר להבין את החסרונות של האחר, אבל כמה אפשר לחפור בזה

יש  אנשים שטוב להם עם המגרעות שלהם או שהם לא מודעים להן, והם לא ישתנו

אבל הקוטריות הזו של אבא שלי לפעמים עוברת כל גבול

כמה פעמים אפשר לחזור על אותו הדבר?