טוב, זה לא סוד שעכשיו (כשאני לא עובדת) אני לא לומדת

האמת, לא הייתה לי הצלחה גדולה בלימודים מאז שהתחלתי

הראש שלי ממש לא בזה לצערי

זה לא שהחומר לא מעניין

זה פשוט החיים, וכל מה שקשור בהם שגורם לי לעשות דברים אחרים במקום לשבת על הלימודים

ובחיי שהלימודים האלה דורשים הרבה תשומת לב

אני לומדת מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה

אחד המקצועות היותר קשים שקיימים באקדמיה

וכן דורשים המון המון תשומת לב

כי הלימודים לא רק שהם קשים, כמות החומר שנלמדת עצומה, גם צריך לתרגל את מה שלומדים

אי אפשר לדעת מתמטיקה רק תיאוריטית ולעבור ככה מבחן

אי אפשר לדעת תיכנות רק ברמה התיאורטית ולעבור ככה מבחן

חייבים לדעת לעשות תרגילים, חייבים לדעת לתכנת ולכתוב שורות קוד בפועל

אני לא מצליחה לקחת יותר מקורס אחד בסימסטר

מה שאומר שאני אסיים את התואר שאני אהיה בת 40 בערך

וזו לא הייתה כוונת המשורר

האמת, שהגעתי למסקנה שאני לא חייבת ללמוד לתואר אקדמי כדי לדעת תיכנות

אפשר גם אחרת

וגם לא מעט מחברי הרימו גבה כשאמרתי להם שאני הולכת ללמוד מדעי המחשב בגילי המופלג (עוד חודש 30)

למה לך להתאמץ כל כך? למה לא ללכת ללמוד משהו ניהולי? יש לך כבר מקצוע!

וזה נכון, אני כן רוצה לדעת תיכנות, אבל יש המון דרכים לדעת תיכנות בלי לקרוע את התחת בתואר אקדמי

והאמת, רוב התוכניתנים שאני מכירה, הם כאלה שלמדו קורס בתיכנות, אם דרך הצבא (ממר"מ) ואם בקורס שנרשמו אליו באופן פרטי באחד מבתי הספר שמלמדים את רזי מקצועות המחשב, וכמה בודדים שלמדו לבד.

אף אחד מהם אגב, לא עשה אחר כך תואר אקדמי במדעי המחשב!

כולם עשו תארים אחרים: ניהול (כי לא יעזור לכם, אין דבר כזה מנהל עסקים לתואר ראשון), ניהול + מקצוע נוסף (תואר דו חוגי), כלכלה ו/או כלכלה וחשבונאות, ועוד כהנה וכהנה נושאים.

מה לעשות שבתעשייה מגיע שלב מסויים שבו תואר הופך להיות דבר נדרש.

אם פעם הייתם חייבים תעודת בגרות כדי להגיע לאנשהו, היום זה תואר אקדמי.

לא משנה במה, העיקר שיהיה קשור איכשהו למה שאתה עושה (זאת אומרת תואר בספרות לא ממש יעזור לרוב האנשים, אבל כלכלה כן).

ככה שלא מעט אנשים עושים תואר פשוט כדי שיהיה להם אחד כזה.

גם אחי (שחושב על לימודים) ורבים מחבריו לומדים תארים שהם לא מדעיים

מעטים הולכים לכיוון הזה (מפתיע, לא?) כי התארים המדעיים הרבה יותר קשים מאלה שלא

תחשבו לכם שהיום חלק ניכר מהסטודנטים הם אנשים עובדים

אין להם דרך לממן לעצמם לימודים ללא עבודה

לימודים אקדמים בישראל הם נטל לא קטן

זה לא זול להיות סטודנט, בכלל לא

ומשפחות רבות לא יכולות לעמוד בנטל הכלכלי של להחזיק סטודנט חופשי בבית

לא מעט אנשים צריכים את התואר כי זה פותח להם את הדלת

גם אם זה לא בהכרח נותן להם מקצוע ספציפי

מקדם בעבודה

אני לא רוצה לקבל את התואר שלי רק עוד 10 שנים

וזה מה שיהיה בקצב הנוכחי

כי גם אם אני אעבוד במשרה מלאה + נסיעות זה לא משאיר לי הרבה זמן ללמוד

במקצוע מדעי יש לימוד של החומר (זמן) + הבנה של החומר (זמן) + תרגול של החומר (זמן) + הגשת עבודות

במקצוע לא מדעי זמן הלימוד אולי אותו הדבר (אולי אפילו קצר יותר), אבל ההבנה מתקצרת (לא צריך לתרגל כדי להבין), הדברים יותר פשוטים, ולא צריך לתרגל את החומר (ברוב המקצועות לפחות), צריך לזכור ולהבין

אני לא אומרת שתואר זה או אחר הוא קל יותר

בכולם יש דרישות מאוד גבוהות

אבל מדעי המחשב נחשב לאחד מהתארים הקשים באקדמיה

ואם אני לא יכולה לתת מעצמי מספיק כדי ללמוד אותו

100% אני לא יכולה, וגם לא 50% ככה שזה בעייתי

ובל נשכח את זה שאיך נאמר, המוח שלי דיי חלוד

זה לא כמו שהייתי בת 22 ונוסחאות במתמטיקה רצו לי בראש באופן חופשי

היום אני ממש צריכה להתאמץ כדי להיכנס לזה

וביני לבין עצמי (ואתם) זה עושה לי כאב ראש אחרי שעה וחצי-שעתיים

אז נכון שמתרגלים לזה

אבל תארו לעצמכם עבודה במשרה מלאה (9 שעות) + 2-3 שעות נסיעות ביום

ואז אני אמורה לשבת על הלימודים

אני חושבת שכל בן אדם לא היה מסוגל לשבת וללמוד משהו שקשה וצריך להשקיע בו זמן ומאמץ כדי להבין

(ביננו המתמטיקה זה החלק היותר קשה בלימודים)

ואחר כך גם לתרגל את זה

שהמוח עדיין עסוק בענייני עבודה, טרדות היומיום ועניינים אחרים שמטרידים את המוח

כבר הרבה זמן אני חושבת ביני לבין עצמי שאולי בחרתי לא נכון

אולי הייתי צריכה לקחת מקצוע אחר

כי תיכנות אני יכולה ללמוד גם בלי תואר אקדמי

ובגלל שאני צריכה תואר, כי זה כבר נעשה כמעט "דרישה" של מעסיקים

(ואם הם לא דורשים הם שואלים למה אין לי, או למה לא עשיתי תואר כי זה לגיטימי שלכולם יש)

גם עכשיו אין לי כל כך הרבה נקודות זכות ככה שאין לי בעיה לעבור לתחום אחר

שאולי יהיה לי יותר קל (ביננו כל מה שלא מדעי הרבה יותר קל לי) אבל אולי יותר משעמם

כי לא משנה על איזה קורסים עברתי, לא מצאתי דברים שעניינו אותי יותר מדיי

וזה בעצם מזכיר לי את התיכון, שלמדתי 2 מקצועות מורחבים שבחרתי, וחוץ מזה יתר הדברים לא ממש היו שיא העניין. זאת אומרת את מי עניין ללמוד היסטוריה, ספרות, מתמטיקה וכו'? אבל זה היה משהו שהוא חובה, חלק מהתהליך.

היום תואר אקדמי הוא כמו מה שהיה בעבר תעודת בגרות

זה נראה שכל אחד (או כמעט כל אחד) צריך להחזיק אחד כזה (לפחות)

ובאמת בישראל לא רואים כל כך הרבה אנשים עם תארים שניים, שלא לדבר על דוקטורנטים

(כן אני בטוחה שתמצאו דוקטורים באקדמיה ובמעבדות מחקר וכדומה אבל לא במקומות הרגילים).

אם ניקח את את בני גילי מהמושב, 12 במספר

אחת יש לה תואר בעיצוב מבצלאל (אין לי מושג מה היא עושה עם זה היא לא עובדת בזה, אבל היא תמיד הייתה מוכשרת בטירוף)

אחת יש לה תואר בניהול מ"דרבי" (או איך שלא קוראים להם היום) והיא בתפקיד ניהולי בחברת נעלי סקופ

אחת יש לה תואר בפסיכולוגיה והיא עובדת בגיוס עובדים (באינטל אם אני לא טועה)

אחד יש לו תואר במערכות מידע מאת"א, והוא גם עובד כתוכניתן (גיק מחשבים מגיל צעיר ויוצא ממר"מ)

אחד יש לו תואר בכלכלה וחשבונאות מאת"א, והוא בכלל תוכניתן (יוצא ממר"מ), ועכשיו הוא עושה תואר שני במנע"ס בבר אילן

אחת יש לה תואר ראשון במשפטים המרכז האקדמי למשפטים רמת גן, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת מיאמי (ארה"ב) ותואר שני נוסף ביחסים בינלאומיים מUCL (בריטניה)

כל היתר נטולי תואר אקדמי - כולל אותי

יש מביניהם שבכלל לא חושבים או חולמים לעשות תואר

כי החלום הגדול שלהם (ביננו שלהן) היה להחתן ולהביא ילדים

או שהם חושבים שהם לא מסוגלים לזה

או שהם חיים בעולם של צריך לעבוד - לימודים זה לא כל כך חשוב העיקר שיש אוכל על השולחן בבית

אגב, כל מי שציינתי שעשה תואר ראשון עשה אותו שניה אחרי שהשתחרר מהצבא ולרובם ההורים מימנו את כל התואר או את רובו.

מה שכן, רואים בברור שלא כולם עובדים במה שהם למדו

אני רואה חברים של אחי (סביבות גיל 25-26) שלומדים היום במקומות שונים מקצועות שונים

אף אחד מהם לא פנה לכיוון מדעי, וזה לא שאין להם יכולות לזה

חלק ניכר מהם היו מאלה שמתמטיקה ופיזיקה היו החברות הכי טובות שלהם בתיכון

רק שהיום, למי יש כוח להתאמץ, הם צריכים את התואר וזהו

לא משנה לאן הם יתבגרו טוב שיהיה להם תואר אקדמי

טוב אף אחד מהם לא לומד ספרות הוא היסטוריה או משהו רוחני כזה

אלא מקצועות שיש להם נגיעה לחיים לעתיד, אבל הם לא מקצועות מדעיים ו/או ריאליים

וכולם ללא יוצא מן הכלל עובדים כדי לממן את עצמם

אני באמת חושבת לעצמי, למה לקרוע את התחת כדי להשיג תואר

אם אני יכולה לעשות את זה בדרך אחרת

תיכנות אני אוכל ללמוד מתי שאני רוצה

אני לא צריכה תואר בשביל זה

ותואר הוא בעצם מה שאני צריכה היום

אז למה לא לבחור משהו שיהיה לי קל יותר, ונעים יותר ללמוד

אולי לא בהכרח הכי מעניין שבעולם

אבל זה כמו בביה"ס לומדים כי צריך, לא בהכרח כי מעניין

כדי לקבל את התעודה הזו שתפתח לי עוד דלת בעולם