וזה נאמר בהקשר לפוסט האחרון

אמנם אני מודה בפה מלא, ההתנהגות של אמא שלי אלי מוזרה, תמוהה ובלתי מובנת בעליל

אבל זה לא ש-24/7 זה כל הזמן ככה

אחרי הכל בזכות אמא שלי חזרתי לגור במושב

ויש לי יחידת דיור משלי

זו הייתה הצעה של אמא שלי שאני אחזור לגור במושב, והצעה שלה לבנות את יחידת הדיור הזו

שבימים כתיקונם שאני עובדת אני אפילו משלמת חשמל מים ארנונה (פייר מבחינתי)

(מבחינת אבא שלי היה עדיף שהייתי נשארת בעיר הוא אפילו היה מוכן לשלם לי שכר דירה, רק לא להוציא 100K במכה).

וזה אבא שלי שבא עם הרעיון ההזוי שאני אשלם להם שכר דירה

לא של אמא שלי (ראיתם ילדים משלמים להורים שלהם שכר דירה? מילא התחלקות בהוצאות אבל שכר דירה?)

אני היום חיה על חשבון ההורים שלי, כי אני לא עובדת

ואני לא מוציאה כספים מחסכונות שגם ככה התדלדלו ב5 שנים האחרונות בהן הייתי 3 פעמים מובטלת

כל פעם כ-3 חודשים, ותאמינו לי לשלם 3 חודשים שכר דירה + ארנונה חשמל מים ואוכל בתל אביב זה יקרצח

כשאני נוסעת לראיונות עבודה אמא שלי נותנת לי כסף לנסיעות, לפעמים אפילו מסיעה אותי עד לרכבת

אמא שלי קונה לי דברים שאני צריכה, שמפו, קרם פנים, דברים בסיסיים כאלה

אמא שלי סוף סוף מקפידה להכין אוכל שגם אני יכולה לאכול - nickel free

ודואגת שתהיה עוד שתיה בבית חוץ מקולה לסוגיה השונים ושתיה תוססת - כי אני לא נוגעת בזה

(למרות שאנחנו שותים דברים כאלה רק בסופי שבוע וחגים)

והאמת גם אמא שלי נגררה אחרי השגעון שלי והפסיקה לשתות דברים כאלה

היא גם קונה לי חלב דל לקטוז, כי הרגיל מבלגן לי את הקיבה

וכן היא נוזפת בי אם אני נגררת לא לאכול עוף/בשר/דגים לתקופה של יותר מיום אחד

(חוסר ב-B12 וברזל הולכים חזק אצלי)

אני חושבת שאמא שלי למדה בזכות האלרגיות שלי לאוכל, להבין גם מה בריא ומה לא בריא לאכול

בפסח למשל, הייתה אצלינו חבילה (מאחד מהארגונים שתורמים לעניים) שמישהו שאני מכירה היה צריך לבוא ולקחת ובסוף הוא לא בא, וכשפתחנו אותה (כי חבל על האוכל) היו שם הרבה דברים שאיך נאמר, רעל טהור (כל המיונז [שנראה בכלל כמו דבק מגע] הקטשופ והמיצים שהיו שם הלכו לפח).

מומלץ לכל אחד מאתנו ללמוד לקרוא את מה שכתוב בחלק האחורי של האריזות של מוצרים מסויימים

יש מוצרים שהם כל כך לא בריאים שזה מחריד.

בכללי אנחנו שותים הרבה מים

אצל ההורים שלי יש בר של נביעות

ואצלי יש בר של תמי 4 שקניתי עוד בתקופה שגרתי בתל אביב

אמא שלי מוצאת בי אוזן קשבת

ואוהבת לדבר איתי על כל מיני דברים

אם כי יש דברים שהיא לא מוכנה לשמוע דיעות של אחרים בנושא

כאילו יש רק את האמת שלה וזהו (וזה קצת מעצבן לנהל דיון עם מישהו שלא מוכן לשמוע את הצד שלך).

אני אוטוטו בת 30 ואני חיה על חשבון ההורים שלי (שזה משהו שלא עשיתי מאז שעזבתי את הבית בגיל 22)

וזה לא דבר מובן מאליו מבחינתי, ממש לא

היחסים שלי עם ההורים שלי ידעו עליות ומורדות

מתקופה שהייתי כמעט אוויר בשבילם

לקשר שהוא קצת יותר מלשאול לשלומי

(זה מין תהליך שכזה)

זה לא אומר שאני שוכחת את מה שהיה

רק שהיום הם הרבה יותר הורים מאשר פעם