כמובן שלא יכל לעבור שבוע נורמלי בלי מטח ירידות מההורים שלי

מסתבר שהם מדברים עלי מאחורי הגב, כמה כייף!

אז אתמול שמעתי את חוות דעתם מאמא שלי

שאמרה לי שאבא שלי חושב, שזה שחזרתי למושב היה טעות

שהמושב זה כמו ארון קבורה ובגלל זה אני לא מוצאת עבודה

טיפוסי לבן אדם שהאף שלו תקוע בתוך קופסת סיגריות באופן תמידי ולא רואה מטר

איזה מטר, הבאתי פה מחמאה, 10 ס"מ מעבר לקצה האף שלו

לדעתו היה עדיף שהייתי גרה בעיר, מבזבזת את מה שאין לי על שכר דירה, חשמל מים ואוכל

אבל לא פה

כנראה עדיין כואב לו על ה-100 אלף ש"ח שהם השקיעו פה על היחידת דיור

וזה לא שאני הולכת לגור פה כל החיים שלי, הם יוכלו להשכיר את זה יום אחד

אולי לא היום, אולי לא בעוד שבוע, ואולי גם לא בעוד כמה חודשים

אבל אני לא מתכוונת להישאר בצמידות להורים שלי כל החיים.

חודשיים עברו מאז שהפסקתי לעבוד

זה נראה כמו הרבה יותר (גם לי)

ההורים שלי לוחצים עלי להתפשר על משהו

הבעיה שגם עם העבודות הפשוטות,

אלה שלא דורשות ממכשיר טלפון להפוך להיות חלק ממני ל-9 שעות

אלה שלא קשורות למכירות וכדומה

גם בהן דורשים ניסיון - שמין הסתם אין לי

וההורים שלי עוד לא הבינו שצריך קשרים בשביל להתקבל לעבודה שאין לי בה ניסיון בשיט

מה גם שלנסוע רחוק בשביל עבודה סתמית נשמע לי בזבוז זמן משווע (במיוחד כשזה נעשה בתחבורה ציבורית)

למעשה כל מי שאני מכירה מהיישוב שעובד בעבודות פשוטות סוגי פקידות למיניהם

עובדות ביישובים הקרובים (כן עובדות, לא מכירה גברים בתחום הזה).

אתמול הייתי ביריד תעסוקה שהיה באחד היישובים הקרובים

בחיי, מרכז הארץ, 20 דקות מתל אביב, ועדיין מתייחסים פה לאנשים (ונשים במיוחד)

כאילו הם אנשים פשוטים שאין להם שום דבר לעשות מלבד עבודות פשוטות

כמו מלצרות, שטיפת כלים, נגרות, תפירה דיילות וכד'.

והיישוב הזה, ובכלל חלק ניכר מהיישובים בסביבה, יש בהם לא מעט אקדמאים, ואנשים משכילים

והאמת בעיקר מי שהגיע ליריד הזה היו קצת חיילים משוחררים, אנשים מעל גיל 40 שמתקשים למצוא עבודה

ונוער, בני 14 שחושבים שמישהו ייתן להם לעבוד (אבל ההורים שלהם כנראה שכחו שהחוק לא מאפשר זאת).

אז היה שם דוכן של אינטל וגם דוכן של IAI אבל סף הכניסה שלהם הוא שתהיה אקדמאי

וחוץ מזה כל העבודות הפשוטות שציינתי לפני.

הבעיה העיקרית בהורים שלי זה שהם לא רואים מעבר לאף שלהם

התחום בו אני עוסקת נמצא בתרדמה

אין כמעט הצעות עבודה

מעסיקים לוקחים את הזמן שלהם בגיוס עובדים חדשים

למעשה אין היום הרבה חברות שמגייסות בעצמן

כולן עובדות עם חברות השמה ו/או מיקור חוץ

וחברות SMB מקבלות שירותים מחברות שנותנות שירותי תמיכה מרחוק

זה בעצם בעיקר מה שנשאר

ההבדל במשכורת בין לעבוד בחברה לבין לתת את אותם שירותים מרחוק הוא מאוד משמעותי

מדובר על 3-4 אלף ש"ח במשכורת (וכן זה משמעותי).

התפיסה של ההורים שלי אומרת לעבוד, לא משנה במה

לא משנה אם אני אוהבת את זה

רק לקום בבוקר וללכת לעבודה

אין להם שום תפיסה מעבר לזה שבן אדם צריך לקום, ללכת לעבוד ולהביא כסף הבייתה

הם לא רואים מעבר לזה, לא רוצים לראות מעבר לזה, ולא מבינים אנשים שמתנהגים אחרת

בדיוק אתמול אמא שלי אמרה לי את המשפט הקבוע שלה בתקופות שאני לא עובדת

"בחיים לא תמצאי עבודה"

כן, החיים ממש נראים ורודים כשגרים (ו/או מדברים) עם הורים כמו שלי