שהמחאה החברתית לא בדיוק מדירה שינה מעיני

התופעה הבטחונית החדשה קצת יותר

(בכל זאת אחרי שנתיים שגרתי בב"ש יש חברים שם)

אבל הכי מטריד אותי המצב הכלכלי שלי

והאין עבודה רצינית בינתיים

אני עושה כל מיני דברים קטנים

אבל בהחלט אי אפשר לחיות מזה

שלא לדבר על לשלם חשבונות כמו שצריך

ההורים שלי (בעיקר אמא שלי) שאמורים להכיר את השטח בסביבה בכלל לא מועילים

זאת אומרת רק בסופ"ש האחרון שמעתי שיש עבודות שמתאימות לי במושב הקרוב (מרחק הליכה)

והם מעולם לא חשבו להציע לי את זה - בתור משהו זמני רק שייכנס לי כסף לבנק

והם כל הזמן ידעו

בחיי שאני לא מבינה מה עובר להם בראש

הרי שאלתי אותם שוב ושוב אם הם מכירים במקום קרוב

אחרי הכל המטרה של עבודה זמנית זה שזה יהיה קרוב כדי לא לבזבז יותר מדיי זמן בנסיעות

ושזה יאפשר לי למצוא עבודה בתחום שלי

זה כמו שהם אומרים שבערי הסביבה הקרובות אין עבודה

אז הם אומרים לי לנסוע לירושלים (שזה יבזבז לי 5-6 שעות נסיעה ביום)

כאילו אין הגיון בראש???

היום כל העבודות, אפילו הפשוטות ביותר עוברות דרך חברות כח אדם

רק מי שיש לו קשרים מגיע לשם בדרכים אחרות

הורגות אותי החברות שמחזירות לי אחרי חודשיים שלושה מייל עם הודעה שלא התקבלתי

כאילו באמת, תודה רבה שנזכרתם!

או החברות שאומרות שתשובה כלשהי תשלח בכל מקרה אחרי X ימים

ובסוף לא שולחים שום דבר

אני חושבת שאחד הדברים היותר מתסכלים בחיפוש עבודה, לפחות בתחום שלי

זו ההישארות באוויר

בחודשים יוני-יולי עשיתי כל שבוע 5 ראיונות ויותר (לפעמים עשיתי שניים ביום)

רוצים לדעת כמה חזרו אלי? עם איזושהי תשובה?

אפשר לספור את זה על פחות מיד אחת

אני לא מבינה מה הבעיה בלהחזיר תשובה, גם אם היא שלילית

אחרי הכל אם התשובה שלילית יודעים דיי מהר

לא צריך למשוך לבן אדם זמן

או פתאום לשלוח לו תשובה שלילית 3 חודשים אחרי

שאני מנסה להיזכר בכלל במה מדובר

ניסיתי לחפש עבודות פשוטות, בחנויות בקניון הקרוב

אבל מסתבר שפה זו פלצניה - ומעסיקים רק בנות כוסיות

(נשבעת לכם שלא ראיתי בחורה שלא נראית כמו כוסית בחנויות בגדים בקניון הקרוב, רק בחנויות של המידות הגדולות).

ועזבו את המראה החיצוני, ברגע ששומעים את הגיל (30) זה הופך להיות לסוג של לא רלוונטי

רובן הגדול של המוכרות הן בין גיל 20 ל-25 אולי המנהלת משמרת בת 27 אבל זהו

בזה זה נגמר

אחותי הקטנה התחילה לעבוד באחת מחנויות הבגדים של רשת מאוד מוכרת

יש לה חוזה מאוד מעניין

בעקרון משלמים לפי שעה, 18 ש"ח לשעה + בונוסים על מכירות - מה שאמור לגרום למשכורת להיות קצת יותר כמו משכורת מינימום

וצריך לעבוד גם בשישי (עד 14 אחה"צ) ובמוצאי שבת

ואגב, ככה זה בכל החברות, עושים את זה כדי לעודד מכירות

אם זה חוקי או לא, אני לא בטוחה שזה ממש מעניין אותם

(זה אגב מסביר לכם למה תמיד קופצות עליכם מוכרות איך שאתם נכנסים לחנות בגדים)

ואגב, מי שחושב שמצב התעסוקה טוב, טועה בגדול

שכנים מהמושב בעלי עסק חיפשו מנהל/ת חשבונות

הם קיבלו תוך 24 שעות יותר מ500 קו"ח של אנשים

עם ניסיון עם תארים (גם עם תואר שני) שביקשו לעבוד בזה

יש בעיה נוספת בתחום התעסוקה

שלכל תחום (למעט שירות לקוחות) דורשים ניסיון קודם

ואני מדברת על תחומים פשוטים, פקידות וכדומה

לא על תחומים שצריך להם מי ישמע איזו השכלה מיוחדת

היום כבר למזכירות צריך להיות תואר (אמא שלי כמעט התפלצה שאמרתי לה את זה)

גם הפקידות בחברות כ"א הן בעלות תואר כלשהו

זה הפך להיות דבר מנדטורי

אם פעם לכל דבר היית צריך תעודה שסיימת 12 שנות לימוד או תעודת בגרות

היום צריך תואר אקדמי!

ועם כל הכבוד תואר זה לא בדיוק דבר זול

שנת לימוד באוניברסיטה בישראל עולה בערך 9500 ש"ח

אבל זה לא כולל ספרים ותשלומים נוספים לאוניברסיטה

ככה שבסופו של דבר יוצא שאנשים משלמים 12 אלף ש"ח בשנה על לימודים

36 אלף ש"ח ל-3 שנים בהנחה שמסיימים את התואר באמת אחרי 3 שנים ולא מושכים עוד קצת

ואה, גם זה שיש לכם תואר לא מבטיח עבודה

אחרי הכל אין לכם ניסיון במה שלמדתם

בעיה

אגב, אחד מהדברים החיוביים שגיליתי בהגיעי לגיל 30, זה שאם אני רוצה ללמוד באוניברסיטה רגילה

אני לא צריכה פסיכומטרי יותר (ייפייי!) רק לעבור מבחן אמיר (המבחן באנגלית)

לא שאני רואה את זה קורה, לפחות לא בעתיד הקרוב

הלימודים שלי נמצאים בהקפאה עמוקה עקב מצבי הכלכלי

שלא משתפר היות ואין לי עבודה של ממש

חבר טוב שלי סיפר לי השבוע שהוא התפטר מהעבודה שלו

הוא באמת סבל שם קשות (מנהלים שעשו לו את המוות לא מהעבודה עצמה)

אבל להתפטר כשהמצב בחוץ כל כך רע? ואין שום הבטחה שימצא עבודה

אחרי הכל אחרי אוגוסט מגיע ספטמבר ואחריו חגי תשרי

וזה לא להיט בכלל לחפש עבודה בחגים

אוף! באמת שכבר נמאס לי