רוב חיי גדלתי והתחנכתי במושב שיתופי
צורת התיישבות כזו, לא מושב לא קיבוץ
משהו באמצע
עם ערכים משני המקומות
יישוב הארץ + סוציאליזם
זו לא היה בדיוק קומוניזם
מושב שיתופי
לא היה פה חדר אוכל או בית ילדים
אבל היו הרבה דברים שיתופיים
ולא מעט נקודות חפיפה שמזכירות קיבוצים
וגם כאלה שלא
בתחילת שנות ה-90 התחילה פעולת ההפרטה של המושב
המושב, כמו הרבה קיבוצים שהופרטו, היה בחובות כלכליים גדולים
מכל מיני סיבות שונות, אם זה ניהול לקוי, ואם זה תושבים שלא תרמו את חלקם בעבודה
(אחרי הכל כולם קיבלו תקציב, אם עבדתם או לא, זה לא היה משנה)
מאז שהמושב הופרט, הוא התחיל לכסות את חובותיו
ואחרי לא מעט שנים (קצת פחות מעשור) המושב היה ללא חובות
היום המושב (כמו קיבוצים רבים) הפך להיות כמו חברה עם מניות שנסחרות בבורסה
וחברי האגודה (אלה שהיו חברי מושב במקור) הם בעלי מניות ומקבלי ההחלטות בכל הקשור בהתנהלות העסקית של המושב
היום יש גם תושבים חדשים והם גם נמצאים בין מקבלי ההחלטות
אבל הם לא מקבלים מהרווחים של המושב היות והם לא חברי אגודה, והם גם לא יכולים להיות
הם יכולים להשפיע בכל מה שלא קשור לזה
אם זה חינוך, תרבות וכדומה
למעשה היום המושב מנוהל על ידי החברים
יש מרכז משק, שהוא כמו מנכ"ל
יש ועדות שונות
לחלקם רק חברי אגודה יכולים להתנדב (כמו ועד הנהלה)
ולחלקם כל תושב יכול להתנדב (כמו חינוך למשל)
החלטות מתקבלות על ידי התושבים בהתאם למעמדם
יש דברים שנוגעים לכל התושבים, ויש כאלה שרק לחברי אגודה
סוג של דמוקרטיה בזעיר אינפין
מהנקודת מבט שלי
ההפרטה עשתה למושב רק טוב
חברי המושב שישבו בבית כמו פרזיטים ולא עבדו
פתאום הפכו להיות חיות עבודה (כי במציאות החדשה התקציב לא מספיק כדי לחיות, ובשביל משכורת צריך לעבוד)
הושקעו כספים בענפים ריווחים, ונסגרו ענפים פחות ריווחיים
למעשה המושב הפך להיות חברה כלכלית לכל דבר ועניין
והמרוויחים מזה הם בעלי המניות - חברי האגודה.
ממקום שהיה חור שאף אחד לא מכיר (פריפריה קוראים לזה)
זה הפך ליישוב מאוד מבוקש לגור בו
כל הסביבה למעשה התפתחה
כל היישובים בסביבה התפתחו
בעצם תמיד היינו קרובים להכל, רק ש... אז אנשים באו לפה מתוך ערכים
ואנשים היום באים כי זה מקום ששווה לגור פה, והוא קרוב באופן יחסי לכל עיר במרכז
אבל לפני 30 שנה, מי היה בא לגור פה?
רק מי שיש לו ערכים ומוכן לתת מעצמו כדי להוציא מהאדמה החרבה הזו יבולים
והאמת ככה אני חושבת שהמדינה צריכה להתנהל
לא בעל המאה הוא בעל הדיעה
העם צריך להשפיע
העם צריך לקחת חלק בהחלטות שמתקבלות
כמו שאמרו באחד מרבבות הראיונות ששמעתי לאחרונה
שיטת הבחירות בישראל מתאימה לישראל של לפני 60 שנה
לא לישראל של שנות ה-2000
אנחנו "בעלי המניות" של המדינה
כולם מקבלים רווחים שווה בשווה
כולם צריכים לתרום את חלקם בדרך זו או אחרת
אין מי ששווה יותר ואין מי ששווה פחות
כולם שווים
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
