מחר, יום ראשון, ההורים שלי נוסעים לחופשה בטבריה

שנים הם לא היו בחופש כמה ימים יחד

וגם השנה אני מניחה שהם לא היו יוצאים אלמלא אבא שלי היה מקבל את זה בחינם ממשרד הבטחון

אבא שלי נכה צה"ל ומגיע לו שבועיים בשנה חופשה במלונות (ספציפיים) בחינם כולל טיפולים (מסאז'ים וכד')

מי שמצטרף אליו, משלם מחיר מגוחך על השהייה במלון (פנסיון מלא), אבל על טיפולים צריך לשלם תשלום מלא

לפני חצי שנה אבא שלי נסע לשבוע לים המלח עם חבר טוב שלו מהעבודה

אמא שלי אמרה שלים המלח היא לא נוסעת כי אין מה לעשות שם מחוץ לבית מלון ולים

וגם אז הם עזבו ביום הרביעי או החמישי כי כבר שיעמם להם

הפעם היא בחרה את טבריה בתור יעד, אבל היא מוכנה לנסוע רק ל-3 ימים

ואמרה לאבא שלי להזמין את אותו חבר שהוא נסע איתו בפעם הקודמת ל-3 הימים הנותרים

מפה התחילו הקיטורים - לא שלי, של אבא שלי

למה רק 3 ימים

שהוא מרגיש כאילו הוא פה רק כדי לפרנס

בשביל מה הוא צריך לצאת לבית מלון עם חבר ולא איתה

שהיא לא אומרת לו שלום כשהוא נכנס הבייתה והיא מול ה-TV או עושה משהו באחד החדרים

(האמת שהיא ככה לכולנו, אז אני לא ממש מתרגשת מזה)

שהוא רוצה להתגרש

(והוא אומר את זה לי)

אמרתי לו שאני לא מתרגשת מזה, ושהאמת זה לא ממש מעניין אותי (העניין של הגירושין)

ת'כלס אבא שלי הוא לא בן אדם שמבצע דברים לבד ואמא שלי היא זו שקובעת ואומרת את המילה האחרונה

גם הוא בעצמו אמר שהוא לא יהיה מסוגל לגור בבית לבד, לחיות לבד, להיות לגמרי לבד

האמת שבחודש האחרון הבוס של אמא שלי היה בחו"ל והיא החליפה אותו

זאת אומרת שהיא עשתה עבודה של שני אנשים

לא שזה הרבה כל כך, זה הרבה לבן אדם שלא רגיל לעשות כל כך הרבה עבודה ולקחת את האחריות הזו

מה שאומר שב-3 שבועות האחרונים אמא שלי לא נחה

ומזל שהיו חגים בהם היא יכלה לנוח קצת

זה לא סוד שההורים שלי לא מסתדרים

זאת אומרת, זה לא שהם רבים או משהו כזה

אבל כבר שנים הם ישנים בחדרים נפרדים

ואין ביניהם יותר מדיי מהמשותף היום

האמת שאמא שלי הפסיקה לעשן, ומאז היא לא ישנה עם אבא שלי באותו החדר

גם כי הוא נוחר ונחנק תוך כדי שינה וממש אי אפשר לישון ככה ברצף

וגם בגלל שהוא נורא מסריח מהסיגריות שהוא מעשן, וזה מאוד מפריע לבן אדם שלא מעשן הריח הזה

מתישהו נוצר נתק, אני לא ממש יודעת מתי

אני פשוט רואה את התוצאות

ואני לא ממש חושבת שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה

ולתקן... בשביל זה צריך רצון של שני הצדדים + טיפול זוגי

ואני לא רואה את ההורים שלי הולכים לטיפול זוגי

במיוחד לא את אבא שלי - שהוא זה שמתלונן, כי הוא לא חושב שהוא צריך

הצחיק אותי שאבא שלי בא ונתן לי דוגמאות קיצון של זוגות שיש להם לפי דעתו חיים טובים

ביננו, אף אחד לא יודע מה באמת קורה בין בני זוג חוץ מבני הזוג עצמם

הרי אפשר לעשות הצגה נפלאה של זוגיות מדהימה, וקשר נפלא

כשבפועל זה ממש לא ככה

אני לא אומרת שאצל כולם זה ככה, אבל יש לא מעט אנשים שאצלם זה ככה

למשל, אבא שלי נתן לי דוגמא של זוג

שהאישה בגילו של אבא שלי (59) שיש להם מערכת יחסים נפלאה

קודם כל הוא לא יודע מה באמת קורה ביניהם, הרי בכל מערכת יחסים יש עליות ומורדות

שנית, הם הכירו אחד את השניה בגיל 40+ והתחתנו אחר כך

זה שונה מאשר שאנשים מכירים בגיל 20+ ומתחתנים אחר כך

הרי יש שינויים גדולים בין התקופה של גיל 20 ל-30 וגם בין גיל 30 ל-40

זוג כזה, שהכיר על רקע פעילות משותפת שהם עשו, ויש להם המון דברים שמשותפים להם

ריקודים, הצגות, טיולים, מסיבות וכד'

אבל זו באמת לא דוגמא סטנדרטית

רוב ההורים של החבר'ה בגילי גרושים, או שלכל אחד יש את החיים משלו

והם חיים יחד ונשואים מכוח הרגל, כי הם לא רוצים לחפש משהו אחר, כי נוח להם

הם לא חיים כמו זוג מאוהב שכל הזמן יוצא ומבלה ועושה דברים יחד.

יש מעט מאוד זוגות בגיל של ההורים שלי שאני מכירה שחיים ככה.

אני חושבת שנישואים הם דבר שדורש תחזוקה

וברגע שלא מתחזקים ומזניחים - קורים דברים שלפעמים אי אפשר לתקן

כל קשר הוא דבר שצריך לתחזק, אין מה לעשות

או למשל הוא התלונן שפתאום אמא שלי נוסעת הרבה להורים שלה

לסבא שלי היה אירוע מוחי קל לפני כחצי שנה, ומאז אמא שלי מבקרת שם הרבה

פעם בשבוע, בדרך כלל ביום שבת

זה מפריע לו! מפריע לו החוצפן!

שאמא שלו, עם אלצהיימר ובעיות בריאותיות, והוא ואחותו בקושי טרחו להגיע לבקר אותה פעם בחודש אולי

שעברו 10 שנים לפחות עד שדאגו לה למטפלת, וגם אז לולא אמא שלי זה לא היה קורה

ואם לסבתא שלי לא היה חבר, שהיה דואג לה לדברים הבסיסים, היא הייתה מתפגרת מזמן לבד

(סבא שלי, אבא של אבא שלי, נפטר לפני 25 שנה).

יש אנשים שאכפת להם מההורים שלהם

והם לא באים לבקר רק פעם בחודש

ושלא תגידו שאמא של אבא שלי גרה רחוק - היא גרה בדיוק באותה עיר כמו הוריה של אמא שלי (20 דקות נסיעה מפה)

אפילו אפשר ללכת בין הבתים שלהם ברגל (פחות מ-10 דקות הליכה)

אני מודה שלפני שלסבא שלי התחילו הבעיות הבריאותיות, הם בקושי היו רואים את אמא שלי

אולי פעם בחודש

אבל זה שונה, עכשיו יש צורך

עכשיו יש צורך ביותר תשומת לב

ואבא שלי מתלונן על זה???

אם אבא שלי היה טורח לבקר את אמא שלו פעם בשבוע

היא לא הייתה מתה מסיבוך של דלקת ראות

היא בכלל לא הייתה מגיעה למצב שיש לה דלקת ריאות

האמת, לצאת לחופש בבית מלון ליותר מ-3 ימים זה מיותר לחלוטין

אבא שלי לא יכול לפצל את החופשה שלו ליותר מפעמיים

לכן בכל פעם זה יוצא שבוע

ואישית, להיות תקועה עם הבן אדם הזה 3 ימים במקום אחד

הייתי משתגעת מזה

הבן אדם עסוק כל הזמן רק בדברים שליליים

מדבר על אנשים מתים או חולים או צמחים

וחושב תמיד שהדשא של השכן ירוק יותר

הוא מעשן בכמויות מסחריות (יותר מ2 קופסאות ביום)

חושב שהוא חכם יותר מכולם

(התחיל להתווכח איתי על זה שאני משאירה את הפלורסנט דולק בבית - כשהוא ישן בלילה עם הTV דולקת זה צורך יותר חשמל ממה שהפלורסנט הזה צורך בשנה!)

הוא אובססיבי בטירוף לגבי המשקל שלו

הוא לא אנורקטי, עדיין לא, אבל זה איזה סוג של הפרעה

הוא לא אוכל כמעט שום דבר במשך היום, וחיי בעיקר על סיגריות

כשאנשים מעירים לו שהוא רזה מדיי, שהוא נראה אנורקטי, או שהוא נראה כמו ניצול שואה

הוא מתמוגג מזה, ממש!

בכלל הוא לא בן אדם שאפשר לפתח איתו שיחה על דברים מעניינים

העולם שלו מאוד צר, והוא לא מנסה להרחיב אותו

הוא לא רואה מטר מתחת לאף שלו

אמא שלי אמנם לקחה חופש מהעבודה שלה לכל השבוע

מגיע לה אחרי 3 שבועות בהם בקושי הייתה לה מנוחה

אבל יש לה עוד דברים לעשות

יש לה חיים משלה ודברים משלה

והיא רוצה שקט

שיגע אותי אבא שלי עם התלונות והטירוניות שלו

הרי אם הוא לא היה מקבל בחינם את החופשה הזו - הוא לא היה יוצא אליה מיוזמתו

ובכל הפעמים כשהורי היו צעירים והם כן נסעו לחופשות יחד, זה מעולם לא היה ליותר מ-3 ימים

אבל אבא שלי רק את הצד השלילי רואה

מי ישמע הוא יפסיד כסף אם הוא יסיים את החופשה מוקדם יותר (גם ככה הוא לא משלם על זה)

וגם בחופשה הקודמת, כשהוא יצא עם חבר הם חזרו לפני הזמן (בבוקר של היום החמישי)

ולא נשארו עד סוף החופשה

לא מבינה למה הוא מתלונן כל כך הרבה

למה תמיד הוא לא רואה שלא מעט אנשים חיים כמו שהוא ואמא שלי חיים

לכל אחד יש את החיים שלו, ויש גם את החיים המשותפים

ולא חייבת להיות בהכרח חפיפה בין החיים האישיים לחיים המשותפים

מה לעשות, קורה שככה זה כשאין תחומים משותפים

כשמתרחקים אחרי יותר מ30 שנות נישואין

אני לא מכירה הרבה זוגות נשואים שאפשר לומר עליהם חיים באושר