בקושי יש לי זמן לנשום
מאז שהתחלתי לעבוד וכן אני לא עובדת במשרה מלאה
כך שאמור להיות לי זמן, אבל הכל מלא כל כך בדברים פתאום
נפלה לידי הזדמנות מעניינת להגיע למקום שנמצא במצב מקרטע ולהפוך אותו למשהו יותר טוב
המון עבודה, אני לא זוכרת שיצא לי ממש לנוח בשבועיים - שלושה האחרונים
7 שעות על הרגליים כל יום
בשבוע שעשינו את ההעברה זה היה 9-10 שעות על הרגליים
וכן יש לזה יתרונות חיוביים (המכנסיים פתאום יותר משוחררים)
אבל מעייף
קניתי נעליים חדשות כדי שלא יכאבו לי הרגליים
אבל זה לא ממש עזר בגלל שעם כל הכבוד לנעליים
אני לא רגילה להיות כל כך הרבה שעות על הרגליים
אני אתרגל זה בטוח, אבל כרגע כואב
לכן בסופי שבוע אני מנסה לתת לרגליים שלי מנוחה
סוף שבוע זה בעיקר מנוחה וכביסות
מכונה אחת עשיתי אתמול
ושתיים היום
נשארה עוד אחת
מצאתי מישהו לנסוע איתו חצי דרך לעבודה שלי
כך שזה מקל על אמא שלי מבחינת הנסיעות בבוקר
אני יורדת בצומת שליד וילהלמה
מחכה 10 דקות לאוטובוס
מגיעה בסביבות 7:50 לעיר הגדולה
ומחכה לאוטובוס נוסף שיקח אותי קרוב למקום העבודה
לפעמים האוטובוס מגיע ישר, לפעמים אני צריכה לחכות לו 10-15 דקות
והאטובוס הזה תמיד מלא באנשים
איזור תעשיה ענק עם המון עובדים
מצחיק אותי שתמיד שניה אחרי שאני מגיעה המנכ"ל של החברה שואל אותי מה קורה
נו באמת מה אני יכולה להגיד לו עוד לפני שפתחתי את הדלת של המשרד?
זה קורה ככה כל יום, ואני לא יודעת מה לענות
לא חסרה לי עבודה לעשות
יש לי מנהל שמנהל לי את הסדר עבודה לפי עדיפויות (נורא מקל הקטע הזה שאני לא צריכה להחליט לבד)
וכרגע, החברה היא כמו אחרי רעידת אדמה בגלל המעבר
ועדיין יש ויברציות מהמעבר
אבל דברים עובדים
רוב האנשים עובדים כבר ללא בעיות
ואני מחכה לשלב בו אני אצטרך לעשות את מה שנקרא עבודת נמלים
לעשות סדר בבלאגן שיש שם
אז בעצם בבוקר לוקח לי בערך שעה להגיע לעבודה
ואחה"צ שעה וחצי +
כי אחה"צ אני חוזרת נטו עם תחבורה ציבורית
והיא לא בדיוק הכי מהימנה בעולם
כבר קרה לי לא אחת שחיכיתי לאוטובוס של אגד שפשוט לא הגיע
מה שגרם לי לחכות חצי שעה גם לאוטובוס השני שאני צריכה לקחת
כך שבמקום שעה וחצי נסיעות
לקח לי כמעט שעתיים וחצי (כולל נסיעות והמתנה לאוטובוס) להגיע הבייתה
וזה הכי מבאס שדברים כאלה קורים.
מהקצת שיוצא לי לקרוא חדשות
אני מזועזעת ממה שקורה בסוריה
אני לא מבינה איך העולם שותק
בעצם זה לא פלא שהעולם שותק
העולם שתק כשהתרחשה השואה ולא עשה כלום
אבל חשבתי שמאז למדו משהו
מסתבר שלא...
יש יותר מדיי דיבור על הגרעין האיראני
דיי ברור שהם לא משתמשים באנרגיה גרעינית רק בשביל חשמל
גם פה העולם שותק, הסנקציות לא מזיזות לאיראן
הכלכלה שלהם לא תלויה כל כך בעולם
כבר כמה שנים טובות מדברים על הגרעין האיראני ושום דבר לא נעשה
אני חושבת שארה"ב צריכה fucking wakeup calling
היה להם דבר כזה ב11/9/01
אבל אובמה מעדיף לחיות בשאננות משהו
ולהאמין שפה דיבורים עובדים
כאשר רואים שהדיבורים והסנקציות לא משנים דבר
מחירי החשמל בישראל
על זה ניתן לומר רק דבר אחד WTF!!!
מה זה הטירוף הזה שמתחולל פה???
גם מחירי הדלק
שלא יבואו ויראו לי באחוזים כמה הדלק עלה במדינות אחרות
המחיר - זה מה שמשנה לא בכמה אחוזים עלה הדלק.
אני רק חושבת על כמה יעלה לאנשים היום להחזיק רכב
פי 3 מנסיעה בתחבורה ציבורית
אמנם חוסך זמן, אבל יקרררר בטירוף
ויש מקומות ש אין ברירה אלא להחזיק רכב
כמו למשל בפריפריה, שם אין תחבורה ציבורית מי יודע מה
אוטובוס כל חצי שעה זה ממש לא מספק, מצטערת
את פורים בקושי הרגשתי
בעבודה שלי לא התחפשו או משהו (האמת שרוב האנשים שם מאוד מבוגרים)
ובחוץ לא יצא לי מי יודע מה להסתובב
מקווה שהיה לכם חג שמח ומהנה
וכן מחזקת את תושבי הדרום שסובלים מהפגזות
יש לי פינה חמה לאיזור הדרום אחרי שגרתי שם שנתיים
רק מי שגר במקום הזה יכול להבין את היחס (השונה) של המדינה לשם
גם אחי שעבר במקרה באיזור השבוע, אמר לי שלהגיע לב"ש זה כמו להגיע למדינה אחרת
שיהיה טוב!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
