זה טוב למנוחה

אבל אני תמיד מגלה שאני לא מספיקה כמעט שום דבר ממה שתיכננתי לעשות

אבא שלי בחופש באילת ממקום העבודה שלו.

מדהים אותי בכל פעם מחדש שיש מקומות שמשקיעים בעובדים שלהם ברמת חופשה בבית מלון באילת (או במקום אחר)

והעובדים שעדיין מקטרים

אין הרבה מקומות עבודה לדעתי שמוציאים את עובדי החברה שלהם לחופש סופ"ש במלון

אז מיום חמישי אבא שלי באילת

והוא אמור לחזור מתישהו היום בערב

הייתה לו פנטזיה לחזור בטיסה, אבל מסתבר שטיסות מאילת למרכז דיי יקרות במוצאי שבת

(לכיוון ההפוך לעומת זאת זה דיי זול)

אז הוא יסתפק באוטובוס, בהסעות שאורגנו מטעם העבודה שלו.

אחי טס לחו"ל מטעם העבודה שלו

אבא שלי מקנא

לא מבינה מה הוא חושב לעצמו, שאחי הולך לעשות חיים?

אני יודעת מרוב האנשים שמקומות העבודה שלהם שולחים אותם לחו"ל

ששם זה רוב הזמן עבודה ולא הרבה בילויים

אמנם עבור אחי זה שינוי בשגרה, שיכול להיות מרענן

וגם התקופה הזו בחו"ל היא עם משכורת הרבה יותר מפנקת מאשר ברגיל

אבל אני לא רואה אותו עושה את זה כל חודש

במיוחד בגלל שהוא רוצה ללמוד

וגם כי יש לו חברה (מדהימה יש לציין)

מה שהיה שרק אחותי אמא שלי ואני נשארנו בבית

לא שעשינו הרבה יחד

למעט ארוחת שישי משותפת

אחותי תקועה בעולמה וכמעט לא יוצאת ממנו (אלא אם כן היא צריכה משהו)

אם כי היא משתפרת לאט לאט ומבינה שאף אחד לא בא לרעתה אלא כדי לעזור לה

היא למשל לא רגילה לזה ששואלים אותה איך היא מרגישה או אם היא רוצה שאכין גם לה מנה אם אני מכינה לעצמי משהו לאכול

הדבר שאחותי עושה הכי הרבה זה לקנות בגדים

טוב היא עובדת בחנות בגדים (מוכרת)

עבודה מתאימה למי שהשתחררה לא מזמן מהצבא

ובכלל מתאימה לה כי היא אוהבת אופנה וכל מה שקשור לזה

ובחיים שלי לא ראיתי ארון מלא כ"כ בבגדים כמו שיש לה

(ארון 5 דלתות ואין מקום שאין בו משהו).

אמא שלי מנסה לשכנע את אחותי ואותי ללכת לחוג פילאטיס

האמת אף פעם לא עשיתי כך שאין לי דיעה על זה

אמא שלי, שיש לה בעיות גב ולכן התחילה עם הפילאטיס

אמרה שאחרי חודש או חודשיים של אימון היא ירדה במידה במכנסיים

וגם בעיות הגב כבר לא מה שהיו פעם

כשעבדתי במקום הקודם והייתי חוזרת הבייתה בסביבות 8 בערב, זה ממש לא היה אפשרי

אבל היום אני חוזרת יותר מוקדם (סביבות 4.5 אחה"צ) אז אולי אני אלך על זה

בכלל החוג הזה אצלינו זול, 20 ש"ח לשיעור

יש את החוג פעמיים בשבוע ואפשר לבוא מתי שמתאים

(ולחשוב שבמקומות אחרים אנשים משלמים הון תועפות בשביל החוג הזה).

שבוע העבודה שלי עמוס מאוד

למרות שאני עובדת רק 3/4 משרה

מהרגע שאני מגיעה לעבודה עד לרגע שאני יוצאת

אני לא יושבת

למעט בארוחת צהריים, זה הזמן היחיד שיש לי לשבת

יש המון עבודה, המון כיבוי שריפות

השבוע גיליתי שקודמי בתפקיד לא היה מישהו בגילי

אלא אדם מבוגר בן 48

ומדהים אותי, שבן אדם מבוגר שלרוב לאנשים מבוגרים יש יותר אחריות וקצת יותר חוש לסדר

החזיק חברה במצב נורא ואיום כל כך.

בחברה שנקנתה, שמצב הרשת שלה היה זוועתי

יש מחשבים כל כך ישנים, שלפעמים אני תוהה איך הם עובדים

חלק ניכר מהמחשבים שם הם פנטיום 3 (מחשבים בני 10 שנים בערך)

ומצאתי שם אפילו מחשב שהוא 386, שזה למי שלא יודע לפני הפנטיום

החלטתי שהדבר הכי נכון לי הוא לאכול בעבודה

אמא שלי לא מבשלת באמצע השבוע

לי אין כוח לבשל באמצע השבוע

בעיקר בגלל שאם אני מכינה לעצמי משהו

אז כולם אוכלים מזה, ולא שאכפת לי באמת שלא, אבל מי שגומר אוכל - שיכין חדש - זו התפיסה שלי

זה לא קורה

ולמען האמת אין לי כוח להיכנס לשעה-שעתיים למטבח לבשל אחרי יום עבודה

אני חייבת להודות שלרוב אני חוזרת מותשת מהעבודה, ככה שאני לא ממש במצב תיפקודי יעיל.

חוץ מזה שלהיסחב עם אוכל באוטובוסים זה לא להיט בכלל

מה גם שלרוב יש שם אוכל שאין אצלינו בבית

אני יכולה להגיד לכם שפיתחתי חיבה עזה לבמיה.

דבר נוסף, זה שפתאום אני עובדת עם אנשים ופתאום צצה לי מודעות לאיך אני נראית בעבודה

במקום הקודם, למרות שהחתימו אותי על קוד לבוש, לאף אחד לא שינה מה אני לובשת לעבודה

אף אחד לא ראה אותי ממטר שם

במקומות שבהם עבדתי בשנים האחרונות, גם מראה לא היה חשוב

היום, במקום עבודה שאפילו העובדות במפעל (החברה היא חברה למוצרי אלקטרוניקה וחלק ממנה הוא גם מפעל ליצור חלקים, מכשירים וכו') דופקות הופעה, מסדרות את השיער, מאופרות טיפטופ.

גם העובדות שעובדות במשרד כולן תמיד מטופחות ומסודרות

זה לא שאני לא באה מאופרת לעבודה, רק שאני מתאפרת ממש פשוט

מייקאפ+פודרה, סומק מסקרה, באלם (שזה שפתון לחות עם קצת צבע)

חשבתי לגוון קצת, אז קניתי צלליות, נראה אם נשתמש בזה

אני מקדישה לאיפור בדיוק 5-6 דקות בבוקר

הזמן שלי מאוד מתוכנן כשאני מתעוררת

בגלל שאני המון על הרגליים אני הולכת עם נעלי ספורט

כבר כמה שנים שזנחתי את העקבים לטובת נעלי ספורט ו/או סנדלים שטוחות

לא חושבת שזה שווה את הכאבים ברגליים

ואני מעדיפה שיהיה לי נוח

בשנים האחרונות המלתחה של הבגדים שלי מאוד השתנתה

בכל זאת אני כבר לא בת 20 ומשהו, והסגנון הספורטיבי משהו פינה את מקומו לסגנון קצת יותר אלגנטי

אם כי בחורף זה קצת יותר בעייתי - נורא קר

אבל בקיץ... בקיץ זה שונה

תקופות המעבר האלה הכי לא נוחות

כשאני יוצאת בבוקר נורא קר

כשאני חוזרת אחה"צ דיי חם

ואני ממש לא אוהבת את ההתלבשות בשיטת הבצל עם יותר מדיי שכבות

אני לא יודעת למה, אבל שמתי לב

שהיום, אפילו כשאני מגיעה הבייתה בשעה יחסית מוקדמת מהעבודה

אני מרגישה כאילו הזמן בורח לי מבין הידיים

אני לא מספיקה את כל הדברים שאני מתכננת

חלק מזה נעוץ גם בבעיית עייפות

אני חוזרת מותשת מהעבודה

ולא תמיד אני מרשה לעצמי לקחת את הזמן לנוח ולהירגע

שזה האמת דיי חשוב כי בימים שאני כן עושה את זה הזמן שלי אחר כך הרבה יותר אפקטיבי

זהו, נגמר השבוע

שבוע חדש בפתח

פסח מתקרב

הניקיונות כבר החלו

גם חלק מהקניות הגדולות של הדברים לחג