המשפחה המצומצמת

אחי בחו"ל מהעבודה

בת דודה שלי לשם שינוי אצל אבא שלה

כך שהיינו רק 7 אנשים על שולחן ערב החג

קריאת ההגדה

ברכות

אוכל

דיבורים

קודם כל זה לא תמיד כל כך נורא לעשות חג עם המשפחה המצומצמת

זה הרבה פחות עבודה, וכן יותר קל למשפחה המארחת, במקרה הזה - אנחנו

האמת שבמקור רצינו לעשות את החג אצל סבא וסבתא שלי

אבל בגלל שבמושב שלנו יש גל פריצות וגניבות לאחרונה

החלטנו להעביר את זה אלינו

האמת שאני אמרתי לאמא שלי שאם זה לא יהיה פה, אני פשוט לא אבוא

במושב יש חברת אבטחה, אבל הסתבר לנו השבוע שעל המושב שלנו ועל המושב השכן יש רק שומר אחד בלבד

אבסורד בהתחשב בזה שהמושב משלם 15 אלף ש"ח לחודש על אבטחה!

לא פלא שיש גניבות בשני המושבים

עם שומר אחד אין מצב להשתלט על זה בכלל

בכל אופן, אנחנו אחרנו

סבא וסבתא שלי באו

וגם דודה שלי, בלי הבת שלה

האמת, זה היה שינוי מבורך שהילדה לא הייתה איתה

קודם כל, דודה שלי הייתה הרבה יותר רגועה ונינוחה, וגם נחמדה יותר

שנית, לא היה כל הפסטיבל שיש כל הזמן סביב הילדה

האמת אני לא מתה על בת דודה שלי, וזה בלשון המעטה

זו ילדה בת 4 שמתנהגת כמו ילדה בת שנתיים

היא חכמה בטירוף, אבל מתנהגת בצורה נצלנית ברמות שטרם ראיתי

מפלצת לא קטנה

וזה היה בהחלט נחמד שהיא לא הייתה

מאוד נחמד

מה שכן דודה שלי, דיברה בחוסר טאקט

לא שאני ייחסתי לזה חשיבות

אבל היא אמרה שסוף סוף יש לה ערב לבד ושהיא הייתה מעדיפה להישאר לבד בבית ולא לבוא לארוחת חג

אבא שלי נעלב מזה

האמת לנו לא היה מפריע אם היא באה או לא

במשך שנים היא לא הייתה מגיעה לחגים ולארוחות המשפחתיות

זה קורה רק מאז שיש לה ילדה

ככה שזה לא בדיוק היה איזה משהו שלא היינו מצפים לו

חוץ מזה היו קיטורים - של אבא שלי

בחיי נראה לי שהבן אדם עשה דוקטורט בקיטורים

קודם כל הוא מקטר על האוכל

ושבפעם הבאה הוא יכין הכל כמה ימים מראש

האמת שכבר כמה חגים אנחנו שומעים את המנטרה הזו - זה לא קורה

או למשל שאבא שלי קיטר על איך שהבית נראה

לפני חודשיים בערך החליפו אצלם את המזגן ומאז נשאר חור בקיר ו...

טוב צריך לצבוע את הבית

ובכלל צריך לעשות שם שיפוץ מקיף

והוא כל הזמן מתלונן

ו"מחליט" שצריך לשבור את כל הקירות בבית ועוד שלל רעיונות הזויים

בלי להבין בכלל כמה עולה לעשות כל דבר

כמו למשל הוא רוצה לבטל את הקיר בין המטבח והסלון

מה שמבטל את החלק הארי של הארונות מטבח

הבעיה העיקרית היא שאין עוד מקום לשים ארונות מטבח

בקיר אחד יש חלון בקיר שני ישנה הדלת כניסה

ובקיר השלישי יש כיור וארונות ומקרר

חוסר היגיון

רק בגלל שהוא ראה אצל אנשים אחרים שכן עשו ככה

אנשים שהבית שלהם בכלל בנוי בצורה שונה מהבית שלנו

אנשים שהשקיעו מאות אלפי ש"ח בשיפוץ הבית

זה כסף שאין להורים שלי

האמת שהם לא שיפצו את הבית המון זמן

ארונות המטבח בני 26 שנה

הארונות עצמם מעולים! אבל הדלתות כבר לא במצב מזהיר

בעיקר הפורמייקה מתקלפת מהן

ואת הבית חייבים לצבוע כבר לא צבעו 7 שנים

ותיקונים של החור מהמזגן הישן

והכיור במקלחת עוד שניה נופל ממקומו

ובכלל הגיע הזמן לבטל את האמבטיה ולעשות מקלחת עמידה נורמלית

וכל זה עולה כסף

עכשיו אבא שלי קיטר על הבית ואמר שהוא רוצה לשפץ וכמובן שכל מי שהיה בשולחן הגיב

והוא צעק עליהם שלא יתערבו לו

אם את לא רוצה שאנשים אחרים יגידו את דעתם אל תעלה נושא כזה בשולחן מול עוד אנשים

בכלל תופעת הקיטורים שלו פשוט משגעת!

אני בחיים שלי לא הכרתי בן אדם שמקטר כל כך הרבה

על כל דבר

כאילו שום דבר בחיים לא טוב לו.

גם הצורת דיבור שלו שהוא מבין ויודע הכל

שאנחנו יודעים שזה בולשיט כי אף אחד לא יודע הכל

אבל בגלל הגישה הזו של "אני יודע הכל" אני לא הסתדרתי איתו בתור ילדה ונערה

הוא לא מסוגל לנהל דיון או ויכוח ענייני כי הוא  בא בגישה של אני יודע ואני צודק

למרות שאין לו מושג בשיט, כמו למשל שמחירים של ארונות מטבח טובים עולים הון תועפות

נכון שאפשר להשיג ארונות בזול, אבל איך אמר לי אחד מחבריי הטובים "מי שקונה בזול משלם ביוקר"

אני לא אומרת שצריך לקנות את הכי יקר, אבל בטח לא את הכי זול שמוצאים

אני במקרה הסתכלתי לע ארונות מטבח בכמה אתרים

הכי זול זה באיקאה - וגם זה יקר!

בכלל אני חושבת שבית נראה לפי איך שמעצבים אותו

אז נכון בבית של ההורים שלי אין סלון גדול

אבל יש שם מזנון ענקי ומיושן שמט ליפול, שסתם תופס המון מקום

אם היו קונים במקומו משהו יותר מודרני, שאפשר למשל גם לשים עליו את ה-TV

זה היה משנה את כל הסלון

נכון לעכשיו הדינוזאור הזה תקוע בסלון ומכער אותו ברמות

אני לא מבינה את הצורך שלו בלהגדיל את המטבח

ביננו, אנחנו עושים ארוחות משפחתיות רק ביום שישי בערב

בכל יתר השבוע כל אחד אוכל מתי שנוח לו

אנחנו לא יושבים לאכול יחד

כשאנחנו מזמינים אורחים, לרוב זה באביב-קיץ שאפשר לשבת בחוץ במרפסת

אז הרבה יותר נעים

אבל בחורף אנחנו כמעט ולא מארחים ארוחות גדולות

בעיקר בגלל שאין ממש מקום להכניס הרבה אנשים

אבל באמת, כמה אנחנו מארחים?

אפילו בקיץ כשאנחנו יושבים בחוץ (יש לנו מרפסת וגם גינה עם דשא) אנחנו לא מארחים כל כך הרבה

ככה שאני לא מבינה את הצורך של אבא שלי במטבח ענקי והרבה מקום לשבת

בשביל פעם בכמה חודשים שמארחים, בשביל זה?

גם סדר עדיפויות הגיוני אין לו

הוא מעדיף לקחת הלוואה ולשפץ את כל הבית במכה

ולא לעשות חלק חלק, כי אם אין כסף קצת קשה לשפץ את כל הבית במכה

והורים שלי לא בדיוק צעירים

אבא שלי יהיה השנה בן 60, אמא שלי  56.

אני לא מבינה מה הוא רוצה פתאום לעשות שינויים כאלה מרחיקי לכת

לשבור קירות, להרוס לקנות דברים בכסף שאין לו.

זה כמו הדיבורים המטומטמים של למכור את הבית פה ולקנות במקום אחר

שעם כל הכבוד לזה שהמקום שאנחנו גרים בו הוא חתיכת חור

לקנות פה בית זה לא זול במיוחד

והחיים פה, האיכות חיים היא מאוד טובה

גם מבחינת המקום, הירוק, וזה שהכל קרוב.

שכשאני חושבת להחליף את זה בלחיות בבית אמנם חדש וגדול יותר בגדרה למשל

לא יודעת מה יש לו מגדרה

זה לרדת ברמת חיים בכמה מונים

זה כמו לעבור לגור בלוד אחרי שגרת ברמת אביב

משגעת אותי התפיסה של אבא שלי

שאצל אחרים הכל בסדר

הדשא של השכן תמיד ירוק יותר

הוא לא יודע מה קורה בבתים של אחרים

כמה כסף יוצא ועל מה

מריבות ודברים אישיים שאנשים שומרים בינם לבין עצמם

הוא לא יודע את הדברים האלה

ואני יודעת לפחות על משפחה אחת כאן ששיפצה שהם בחובות ענק רק על זה

אז זה שווה את זה?

לא נראה לי

אבל הבית שלהם נראה הרבה יותר טוב משלנו

כן על זה הוא מסתכל!

אני זוכרת שהייתי ילדה

ואבא שלי היה מכריח אותנו לסדר את החדרים שלנו כשהיו באים אלינו אורחים

(כאילו מה יש לאורחים לחפש בחדר של ילדה קטנה?)

מבחינתו האריזה צריכה להיות יפה ומושכת, מושלמת

גם אם בפנים הכל רקוב

מדיניות ההסתרה והעמדת הפנים

שנאתי את זה אז ואני שונאת את זה היום

ככה זה גם היום

הוא מעדיף להשתמש בכסף שאין לו, העיקר שהאריזה תהיה יפה

הוא מתבייש להזמין אנשים אלינו הבייתה בגלל איך שהבית נראה

בוקר טוב,

טוב שנזכרת אחרי שאתה גר באותו הבית 34 שנים

כל הדיבורים האלה על שיפוץ ועל כסף פשוט העכירו לגמרי את אווירת החג

אחותי אמרה בשולחן לאבא שלי שיעשה משהו אם הוא כל כך רוצה לשפץ

שאמא שלי לא עושה כלום

ואמרתי לה, אם מישהו יעשה פה משהו זה אמא - היא מחליטה מה קורה בבית הזה

והאמת שהיא תמיד החליטה, מאז ומתמיד, אבא שלי תמיד היה שותף שקט

זה לא שהוא ילך ויחפש קבלן או הצעות מחיר

אם אמא שלי לא דוחפת, כלום לא קורה

אבא שלי הוא בגדר כלב נובח לא נושך

הוא מפחד מהצל של עצמו

מפחד להיות לבד

מפחד לקבל החלטות

אמא שלי תמיד עשתה הכל מאז ומתמיד

בדיוק השבוע היא שאלה אותי, מה אבא שלי היה עושה בתקופה שבה היא הייתה חוזרת מהעבודה בשעה 6 בערב

אבא שלי היה מתחיל את יום העבודה שלו ב4 בבוקר ולכן היה מגיע כבר בצהריים הבייתה

באותה שעה בה אחי ואחותי היו מגיעים מהגן ובית הספר

בעוד אני הייתי חוזרת מהביה"ס (תיכון) בסביבות השעה 4 אחה"צ)

ובכן, אבא שלי לא היה עושה כלום

אפילו לא מחמם להם את האוכל

אמא שלי הייתה משאירה להם צלחות לחימום במקרר ומכוונת להם את המיקרו

הם היו מחממים ואוכלים

ואחר כך יושבים ורואים TV

אבא שלי היה אוכל מעשן ואם הוא היה הולך לישון, אז היינו צריכים ללכת בבית על ביצים

זה שהוא היה בבית, כן הוא היה בבית, הוא לא עשה שום דבר

אז נכון שהוא המפרנס הראשי, אבל אני לא זוכרת אותו עושה עוד דברים חוץ מלעבוד לעשן לאכול ולישון

הוא לא היה בבית בארוחות ערב שישבנו יחד לאכול, ולא במקלחות ובטקסי השינה שלו

הוא פשוט לא היה שם

תמיד היה יוצא להסתובב ולעשן העיקר לא להיות בבית

טוב, גלשתי לגמרי לנושאים שלא חשבתי לכתוב אותם

זה פשוט יצא

מקווה שארוחת החג שלכם הייתה טובה

חג אביב שמח!