אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים זה פרידות

מאנשים חיים, ומאלה שאינם איתנו

בפוסט הקודם כתבתי על הלוויה של דוד של אמא שלי

אח של סבתא שלי

פעמיים היינו בניחום אבלים

ביום הראשון וביום האחרון של השבעה

בעדה של סבתא שלי מקובל ביום האחרון לעשות סעודה לזכר המנוח

הסעודה הזו הוקדמה ליום חמישי ולכן אנחנו לא היינו בה

מה שזה גרם שביום שבת (היום האחרון לשבעה)

אף אחד כמעט לא בא

וזה היה דיי עצוב

כי בדרך כלל ביום האחרון זה היום עם הכי הרבה אנשים

בכלל לסבתא שלי נורא קשה עם הלבד הזה

זה שהיא נשארה בלי המשפחה הגרעינית שלה

בלי האח שהיה לה אוזן קשבת וכתף להישען עליה כל השנים

היא דיי בדיכאון מזה

ואנחנו לא ממש יודעים מה לעשות עם זה, איך לעזור לה

ואיך לשפר את המצב

בכלל השנה הזו הייתה מאוד קשה לסבתא שלי

בגלל כל מיני בעיות בריאותיות שהיו לסבא שלי

ולכן היא נשארה יותר בבית מבדר"כ

בדרך כלל היא מטיילת המון

נוסעת לחו"ל פעמיים שלוש בשנה

מנקה את הראש

החיים עם סבא שלי לא קלים

הוא לא בן אדם קל לחיות איתו

והטיולים האלה מהווים לה מפלט

ובשנה האחרונה בלי הטיולים האלה זה השפיע עליה רע

כאילו שהיא איבדה את שמחת החיים שלה

היא פחות מדברת ופחות מתעניינת וקצת ביקורתית

והיא לא מפוקסת כשמדברים איתה

היא עדיין מאוד עצמאית

גם היא וגם סבא שלי

היא נוסעת לבריכה כל יום

ומסתובבת בעיר עושה קניות ומבשלת

רק שהניצוץ הזה שתמיד היה שם כאילו נעלם

אנחנו מקווים שעכשיו אחרי ה-30 היא תיסע

גם אמא שלי לוחצת עליה לנסוע

ויותר מזה סבא שלי לוחץ עליה לנסוע

שזה בכלל דבר חדש

אני מקווה שאחרי זה המצב ישתפר

גם אמא שלי וגם סבתא שלי "החליטו" לסבול בו זמנית מאותה בעיה בריאותית

הילקובקטר

איזה חיידק שידוע יותר בתור זה שעושה אולקוס

אמא שלי הוסיפה לזה אבן בכליה, 3 מ"מ גודלה של האבן

הרופאה של אמא שלי אמרה לה שזה בגלל יותר מדיי דברי חלב שהיא אוכלת (הרבה דברי חלב יכולים לגרום להסתיידות עורקים וכן גם אבנים)

וגם בגלל שאמא שלי יותר מדיי עצבנית

בעצם אמא שלי לא עצבנית כל הזמן, היא פשוט מתעצבנת יותר מדיי ובקלות

כאילו מנעד העצבים שלה רגיש מדיי וגבוה מדיי

ורוב הזמן היא דיי חסרת סבלנות

כמובן שעד שאמא שלי טרחה לקחת את עצמה לבדיקות עברו כמה חודשים של כאבים

אז מחר היא אמורה ללכת לאורולוג לקבל סוף סוף טיפול נורמלי

(שלא כולל שתיה של תה מכל מיני צמחים)

החפרפרת

אני חושבת שהכינוי הזה ניתן לאחרונה לאבא שלי

האמת שכולנו חופרים קצת, אבל אבא שלי פשוט מתעלה על כולנו!

בשנים האחרונות מאז החלה שכונת ההרחבה במושב אבא שלי נמצא באובססיית בית חדש ו/או בית גדול יותר

כמובן שכסף למפלצות גדולות (ולרוב גם מכוערות רצח) כמו שיש בהרחבה - אין

ושיפוצים מרחיבי לכת, האמת שגם אין טעם לעשות

אחרי הכל ההורים שלי לא צריכים בית יותר גדול

ובכלל אבא שלי בקושי נמצא בבית

ככה שאני לא מבינה מה הוא מתלונן על הגודל של הבית או איך שהוא נראה

אחרי הכל אורחים שבאו אלינו, באו ותמיד חזרו ואף אחד לא התלונן על גודל הבית או איך שהוא נראה

אבל מאז שאחי אמר שיכול להיות שההורים של חברה שלו יקפצו לביקור

אבא שלי נכנס לחרדות מאיך שהבית נראה

האמת שמאז שבנו את היחידת דיור ועשו אצלם בבית שיפוצים בחשמל

הבית לא נצבע

גם אחרי שהחליפו את המזגנים

הבית לא נצבע

ההורים שלי היו צובעים בעצמם את הבית כל 5-6 שנים

והיום אין להם כוח לעשות את זה בעצמם

תוסיפו לזה שהמקלחת בבית יותר מבוגרת ממני

הארונות, שהם בני 27, הפורמייקה כבר לא מה שהייתה (למרות שהארונות מעולים)

ותגיעו למסקנה שצריך, ובעצם כדאי להשקיע קצת בבית

הבעיה היא שאבא שלי מדבר על מטהמורפוזה כללית

שבירת קירות, פתיחת חלונות

ואמא שלי יותר בעניין של לשמר את הקיים

בלי לשבור יותר מדיי קירות

רק לעשות את הכל יותר נעים לעין ויותר נוח

אנחנו לא צריכים חלונות יותר גדולים בבית

אנחנו גרים במדינה חמה שלא לדבר על לוהטת

ורוב חודשי השנה שורר קיץ באיזורינו

חלונות יותר גדולים, ויטרינות

זה פשוט יגרום לחשבון החשמל לעלות

כי לא ניתן יהיה להיות בבית בלי מזגן עובד

מניסיון, בעבודה שלי חצי קיר (אחד) הוא חלון

אתם לא רוצים לדעת איזה חום אצלי במשרד

אפילוי המזגן על 22 מעלות לא ממש מקרר

בכלל לשבור את הקירות אבן בית זה משהו שאמא שלי דיי נגד

אבא שלי חולם על יציאה למרפסת מהסלון

בינתיים זה רחוק כי מרפסת כזו (דק מעץ על עמודים) זה לא משהו שיש להם כסף בשבילו עכשיו

ובכלל חלונות זכוכית גדולים או ויטרינות במושב

זו פרצה קוראת לגנב

ואני לא רוצה לספר לכם כמה פריצות לבתים יש פה

חלון זכוכית ענקי זו פשוט מתנה לגנבים

מה שאמא שלי רוצה זה

לצבוע את הבית

לשפץ את המטבח

זה התחיל מהרעיון להחליף את דלתות הארונות

והמשיך להעברת הארונות לקיר אחר - מה שאומר ארונות חדשים

מה שאומר מטבח חדש לגמרי בעצם

פה אבא שלי הצליח לשכנע אותה לשבור את הקיר בין הסלון למטבח

גם חברים שלנו אמרו שלא צריך להגזים

ואת הבית לא בונים בשביל אורחים שמגיעים פעם ב... אלא בשביל האנשים שחיים בו

ולא צריך שולחן ענקי, אפשר לקנות שולחן מטבח שאפשר לפתוח במקרה שמגיעים אורחים

גם ככה באמצע השבוע אנחנו לא אוכלים כולנו יחד על השולחן

עיקר מה שהפריע לאבא שלי במטבח, זה המקום שיש למקרר

כי יש לו נישה בגודל מאוד ספציפי שבקושי מייצרים היום

וכשהמקרר שלהם התקלקל והם קנו מקרר באופן ספונטני

(מה שאומר חיכו שהמקרר ימות והיו צריכים מעכשיו לעכשיו לקנות חדש - מה שמצאו זה מה יש)

והמקרר ממש לא איך לומר אידיאלי (אותו גודל פחות מקום)

מאז קניית המקרר אבא שלי היה בקטרת תמידית על המטבח והמקרר

ממש עשה תואר בקוטריות

בכל מקרה התוספות הנוספות יהיו להחליף את חלונות העץ הישנים במטבח ובסלון

שיפוץ מקיף של חדר האמבטיה

וחלוקה שלו למצב המקורי

מה שאומר שיהיה חדר שירותים נוסף בבית

וחדר אמבטיה + שירותים

(סוף סוף יפטרו מהאמבטיה, ויעברו לטוש נורמלי)

אישית אני לא מבינה את הצורך ב2 שירותים כשבבית גרים סך הכל רק 3 אנשים

שרוב הזמן רובם לא נמצאים בו בכלל

והדבר האחרון הוא לעשות ריצוף חדש לכל הבית

עכשיו שתבינו שאבא שלי כל כך לחוץ לשפץ שהוא מוכן להתכלב

אמא שלי אמרה שאין לה בעיה לשפץ, אבל קודם כל צריך למצוא מקום לגור בו

אבא שלי חושב שהם (אמא שלי הוא ואחותי) יכולים לגור איתי ביחידת דיור

קודם כל היחידת דיור שלי היא קטנה

משהו כמו 22 מ"ר נטו

שמורכבת מחדר שינה (בו יש מקום רק למיטה שלי וארון בגדים)

סלון שאני קוראת לו חדר עבודה, שבו יש גם מטבחון

אבל תופס אותו שולחן מחשב גדול, ספה, TV וכמובן המטבחון

ובל נשכח חדר רחצה, שגם הוא תופס מקום

זה מקום שמתאים לבן אדם אחד, גג לזוג אנשים לא ל4

וחוץ מזה גם אמא שלי וגם אני לא חושבות שהם צריכים לסבול בגלל שיפוץ

עם כל הכבוד לכולם יש עבודה, כולם צריכים את שעות השינה שלהם

כולם רוצים לישון טוב בלילה ולא להתכלב

אבא שלי הוא היחיד שמסוגל לעבוד 24 שעות, לישון 2-3 שעות

ואחר כך להמשיך לתפקד נורמלי (מזוכיסט! אין לי תיאור אחר לזה)

הקבלן שאבא שלי בירר איתו לגבי שיפוץ (הוא שיפץ את הבית של השכנים שלנו, ועשה עבודה נהדרת)

אמר שזו עבודה לשבועיים

בפועל גם אתם וגם אני יודעים שזה אף פעם לא בדיוק שבועיים

ואף פעם אי אפשר לדעת איזה בלת"מים יהיו כשיתחיל השיפוץ

בכל זאת מדובר בבית ישן (בן 56)

וברוב המקרים הזמן שאומרים, צריך להכפיל אותו בלפחות 50%

ככה שהוטו הוא כרגע של אמא שלי שלא מוכנה להתחיל בשום שיפוץ לפני שיש להם איפה לגור כמו בני אדם

היא לא מוכנה להתכלב

היא צריכה את השינה שלה בלילה

בשקט, בנוחות

בדיוק כמו כל בן אדם שקם מוקדם בבוקר לעמל יומו

וככה גם אני וגם אחותי

שתבינו שאבא שלי היה מוכן לעשות את השיפוץ הזה כבר עכשיו

לא אכפת לו להתכלב

העיקר שיהיה שיפוץ

העיקר שיראו שמשפצים

העיקר שישאלו אותו מה אנחנו עושים בבית

ומי עושה מה וכמה ולמה וכו'.

נשבעת לכם שההתנהגות הזו מגעילה אותי

אני לא נגד השיפוץ

אבל צריך לפעול בהיגיון

לא צריך לעשות הכל בכל מחיר

אבא שלי כל כך אובססיבי בקשר לשיפוץ הזה שהוא לא רואה שום דבר חוץ מזה