השבוע היה יום האזכרה של סבתא שלי, אמא של אבא שלי

אנחנו הולכים לפי התאריך הלועזי

מה לעשות שלוח השנה שאנחנו עובדים איתו הוא הלועזי

ולרוב לתאריך העברי אין מבחינתנו הרבה חשיבות

ואת התאריך אני זוכרת, בעיקר בגלל שזה גם תאריך יום ההולדת של הבת דודה שלי ר'.

הופתעתי שאף אחד לא זכר

בעיקר לא אבא שלי

שבשנה שעברה נזכר פתאום וגרר את כולנו לבית העלמין

סתם כדי להיות שם

את דודה שלי, אחות של אבא שלי זה בכלל לא עניין

יתרה מזאת היא בכלל הייתה בטיול בחו"ל באותו תאריך

זו גם אחת הסיבות בגינן סבא וסבתא שלי ז"ל בחרו להיקבר בבית עלמין שקרוב לישוב בו אנחנו גרים

הם ידעו שאבא שלי יגיע מדיי פעם ודודה שלי, לא ממש אכפת לה

ואנחנו אכן מבקרים מדיי פעם את סבא וסבתא

מצבות השייש

בבית העלמין

זה עצוב שאנשים לא זוכרים

אחות של אבא שלי זה בכלל לא בסדר היום שלה

כנ"ל גם לגבי הבנות שלה, הבנות הדודות שלי - 4 במספר

לא מעניין את אף אחת מהן

ואני לא יודעת אם אחי ו/או אחותי זוכרים בכלל

גם אבא שלי השנה כל כך עסוק בעיקר

בזה שהוא רוצה לשפץ את הבית

שהוא בכלל לא זוכר את זה

לי דווקא יצא לאחרונה לחשוב הרבה על סבתא שלי ז"ל

זה תמיד ככה לקראת יום השואה

הזכרונות עולים

עבורי לא חשוב להגיע לבין העלמין

אני זוכרת בן אדם באמצעות המחשבות שלי

עצם זה שזכרתי וחשבתי עליו זה כבר משהו

ומשפחה, זה סוג של משהו במהות

אלה אנשים שתמיד חלק מהם יהיה בי

עצוב שאף אחד לא זוכר...