האמת שבכל מה שקשור לחרדים יש לי בעיה

לא מבחינה דתית

אם כי מבחינת האפליה

אם תלכו רגע הצידה ותסתכלו מה שהם מקבלים

לעומת יתר האוכלוסיה, דתיים חילוניים

תראו שבעצם יש אזרחים סוג א' במדינה

שבעצם נהנים ממדינה סוציאליסטית שתומכת בהם

ונותנת להם דברים שאנחנו רק יכולים לחלום עליהם

כמו הנחה בארנונה, במים, בדיור מוזל

האברכים, שהם לצורך העניין סטודנטים לכל דבר ועניין

מקבלים קצבאות חודשיות של 1800 ש"ח

אם יש להם ילדים הם מקבלים יותר

זה כמובן על חשבון משלם המיסים - שזה כל מי שעובד ומשלם מיסים במדינה שלנו

בתור סטודנטית אני מודעת היטב לכוחו של הכסף

רוב המלגות שסטודנטים מקבלים עומדות על סביבות ה-2000 ש"ח לשנה!

אני יודעת, יודעת שיש מלגות יותר גבוהות

אבל הן לא רבות, יש להן תנאים לא מעטים, והדרישה להן רבה

אם אני הייתי מקבלת מלגה של 1800 ש"ח לחודש

הייתי יכולה להרשות לעצמי לשבת ורק ללמוד כל היום ולחיות ולחסוך כסף!

ולא ללמוד ולעבוד בו זמנית

דבר שאני מבטיחה לכם, שכל הסטודנטים העובדים סובלים ממנו

זה זמן ההשקעה בלימודים

וזה כמובן משפיע על הציונים

סטודנט ממוצע הוא בן אדם שסיים 12 שנות לימוד

עשה צבא, 3 שנים

עושה מילואים

עובד קשה ומשלם מיסים

בעוד האברכים עושים מה בדיוק?

ומה גורם למדינה להעדיף את האברך מירושלים או בני ברק על פני סטודנט מבריק מהטכניון או מהעברית או כל אוניברסיטה אחרת בארץ?

ותאמינו לי שלא כל האברכים הם כאלה עילויים

מפריע

שיש אנשים שמרגישים שזה בסדר לחיות על חשבונו של אחר

חז"ל אמרו "אם אין קמח אין תורה"

לאן המשפט הזה נעלם בין כל לימודי הגמרא שלהם?

אפילו הם שמים עצמם נעלים יותר מאתנו טובים יותר מאתנו

הרי אם לא הייתה מדינת ישראל לא היה מי שיממן אותם

בישיבות בחו"ל אף מדינה לא משלמת מכספי המיסים כדי להחזיק את הישיבה

וחרדים בחו"ל עובדים בדיוק כמו כל אדם אחר

אני חושבת שאחד הדברים שמפריעים זה הרבנים

הם מפחידים את הקהילה שלהם, שכל מה ששונה מהם הוא רע

ובגלל זה חלק ניכר מהחרדים חיים חיי עוני

אבל עוני של ממש

מהיד לפה

עם המינימום שבמינימום שהכרחי לחיות

הם לא מכירים משהו אחר

זו הדרך שלהם

זו הדרך בה כל הקהילה שלהם הולכת

אני גם חושבת שהרבנים מפחדים

מפחדים שאנשים מהקהילה שלהם יראו מה יש בחוץ

ילמדו דברים חדשים, ויראו שיש עוד דברים חשובים מלבד התורה

ואז הם יפתחו אישיות ורצונות משלהם

מה שיוריד את התלות שלהם במילה ואישור מהרב

הרבנים רוצים לשמר את הבורות

לכן גם לא מלמדים מקצועות ליבה בבתי הספר החרדים ובישיבות

בוגר ישיבה יוכל להתפלפל איתך על דף גמרא זה או אמר

אבל אין לו מושג מה זה משוואה ריבועית

צורת הלימוד הזו מונעת מלכתחילה ממי שנמצא בקהילה הזו להתפתח למקומות אחרים

אפשר לומר שהם שבויים במצב בו הם נמצאים

כי הם לא מכירים שום דבר אחר

וגם מפחידים אותם מכל מה ששונה ממה שהם מכירים

העניין של שירות צבאי לחרדים

הוא לא מה שבוער באמת

אני כן מאמינה שכל אזרח במדינה צריך לתרום את חלקו

זו לא תרומה למדינה, זו תרומה לקהילה בה אנו חיים

לפעמים זו תרומה לקהילה גדולה

לפעמים זו תרומה לקהילה קטנה יותר

תלוי מי עושה מה ואיפה

שירות צבאי של חרדים יחריף את בעיית השיוויון בין נשים וגברים בצה"ל

זה יחזיר אותנו לימי הביניים, בהן יש אפלייה גדולה מאוד בין נשים וגברים בצבא

וזה... לא בדיוק הדבר הכי איך לומר חיובי מהמבחינה הזו

מה גם שאני לא בטוחה שצה"ל צריך להכניס לשורותיו כל כך הרבה אנשים חסרי השכלה בסיסית

הרי מקצועות ליבה לא לומדים במגזר החרדי

בדיוק קראתי כתבה שבשנת 2011 הכנסה של כ1000 חרדים לצבא, עלו לנו 90 מיליון ש"ח

עדיף שהכסף הזה יילך לדברים יותר טובים וחשובים משירות צבאי לחרדים

כמובן שאין לי שום בעיה שהם יתנדבו

אבל אני לא חושבת שצריך לתת להם תמריצים

לנו לא נותנים תמריצים

שירות אזרחי הוא פתרון

שירות במשטרת ישראל

שירות בבתי חולים

שירותים שניתנים במסגרת קהילתית כמו שעושים בשירות הלאומי

אני לא מבינה למה אנחנו צריכים לתת תמריצים לחרדים לעשות דברים

האם מישהו מאתנו החילוניים קיבל תמריץ להתגייס לצה"ל? האם הייתה לנו ברירה?

הגיוס הרי הוא גיוס חובה take it or leave it

והרוב כן מתגייס לצבא באם הוא רוצה זאת ובאם לא

אז יש כאלה שיגידו כשיהיה עודף כח אדם בצבא זמן השירות יהיה קצר יותר

אז אומרים

סתם לידיעה, מסלול הכנה של חייל שנמצא בקרבי לוקח בערך שנה

זו שנה של השקעה מצד צה"ל בחיילים שהולכים לקרבי

ואחרי דבר כזה בעצם מתחיל הדבר האמיתי

אז לזרוק כלאחר יד שאפשר לקצר את השירות

זה בולשיט, כי הצבא צריך את החיילים הקרביים

והחיילים הקרביים צריכים את ההכשרה שהם מקבלים

אין דרך אחרת לעשות את זה

יהיו כאלה שיגידו שצריך לבטל את חוק השירות חובה ולעשות צבא קטן חכם והתנדבותי

האמת, יש בזה משהו, אני לא אומרת שלא

אבל, אנחנו מדינה קטנה, וסביר להניח שחלק ניכר מהאנשים לא יתנדבו לשרת בצבא

אני למשל, לא רציתי להתגייס, ידעתי שהמסגרת לא מתאימה לי

גם אם היום היו נותנים לי את אופציית הבחירה סביר להניח שהייתי בוחרת לא להתגייס

מאידך, אני לא מתחרטת לרגע על זה שעשיתי את השירות הצבאי שלי

זה נתן לי המון! אני אפילו לא יכולה לתאר במילים את זה

אבל זה פשוט נתן הרבה

למרות שלא היה לי קל עם המסגרת וכל הקשור בה

ואני מאמינה שלא חסרים אנשים שמחזיקים באותה דיעה כמוני

שאם היו נותנים להם את הברירה אם להתגייס או לא, סביר להניח לא היו מתגייסים

אבל השירות שלהם הוא משהו שהם יזכרו, הוא משהו שנתן להם הרבה

למרות הקשיים שהיו בדרך

אני זוכרת בשירות שלי שראיתי את נערי המכ"ם (או נערי רפול)

אלה אנשים שחלק ניכר מהם יצא מאשפתות, ממקומות נמוכים או הזויים

שבחברה הנורמטיבית אתה לא רואה ולא ממש מכיר כאלה

וצה"ל משקיע בהם, ומוציא אותם מהמקום בו הם נמצאים ומביא אותם למקום יותר טוב

אם זה בלקיחת אחריות, אם זה בלימוד מקצוע, אמונה בעצמם וביכולתם

אלה אנשים שללא צה"ל לא היו מגיעים להישגים כי אף אחד לא היה מרים את הכפפה ועוזר להם

ואלה אנשים שאם הייתה ניתנת להם הבחירה סביר להניח לא היו מתגייסים לצבא

בנוסף,

צה"ל הוא חלק מההוייה הישראלית

אחת השאלות הראשונות שאנשים שואלים כשהם נפגשים זה איפה שירתת בצבא

גם אם זה בקצה העולם כמו דרום אמריקה או במזרח

זה מין דבר משותף לנו, השירות הצבאי

בין אם היית ג'ובניק בקירייה או קרבי בגולני

זה משהו שלא קיים באף מדינה אחרת

(כמעט) כולנו לבשנו מדים

החזקנו נשק

ירינו על מטרות מקרטון

הרגשנו גאווה! כן גאווה שלבשנו את המדים האלה!

מחאת הפרייארים?

אני לא הרגשתי פראיירית שהתגייסתי לצה"ל

אני גם לא הרגשתי פראיירית כשהלכתי ועשיתי מילואים

לקרוא לזה מחאת הפרייארים זה מעליב

מעליב את כל מי ששירת בצה"ל

כי למרות הגיוס חובה

ולמרות שאף אחד לא שאל אותנו מה אנחנו רוצים באמת

ההרגשה שלנו, של חלק ניכר מאתנו לפחות, הייתה גאווה

ולא משהו אחר