אחרי שבועיים של אריזות
בסוף השבוע הקרוב ההורים שלי ואחותי יעברו ליחידת דיור של אחד מתושבי המושב
והבית יסגר לרגל שיפוצים
טוב לא ממש, אני נשארת פה וגם אחד מההורים שלי ישן בבית כל לילה
just in case
לא מעט כסף יוצא על השיפוץ הזה
והזמן, הזמן הוא פונקציה לא קטנה פה
היות וההורים שלי וגם אחותי הם אנשים עובדים
ההורים שלי השכירו יחידת דיור של משפחה מהתושבים החדשים של המושב
הם היו אמורים להיות שם חודש בשכירות של 2000 ש"ח
השבוע, בעלת הדירה הודיעה להם שיש להם רק שבועיים
ובמקום 2000 ש"ח הם יצטרכו לשלם 100 ש"ח ליום (מה שאומר שעל חצי חודש הם ישלמו כמו על חודש מלא)
וזה עוד לא כולל חשמל מים וארנונה
והבעיה העיקרית היא שסביר להניח שהבית לא יהיה מוכן תוך שבועיים וחצי
והם נתקעו בלי מקום להיות בו
זה מוזר כי בעלת הדירה לא הצליחה להשכיר את המקום במשך שנה
ופתאום כשההורים שלי רוצים, וסיכמו דברים
פתאום זה נראה כאילו היא ממש התאמצה למצוא מישהו
זה דופק את ההורים שלי big time מהבחינה הזו
הם יצטרכו למצוא מקום לעוד שבועיים בערך להיות בו
זה לא שאין אופציות, יש לנו חברים במושב שיכולים לעזור
לעוד שבוע-שבוע וחצי
ויש גם את הדירה שלהם בפ"ת שהיא מושכרת
אבל הדייר (היה חבר של סבתא שלי ז"ל - מה שאומר שהוא כמו משפחה) בחו"ל
ולא יפריע לו אם הם יהיו שם שבוע למשל
אבל זה לא אידיאלי מבחינת הנסיעות
זה לא שאין אלטרנטיבות, אבל הן לא הכי נוחות שבעולם
אחותי הקטנה בכלל בהיסטריה
היא חשבה להשכיר לבד יחידת דיור לימים ראשון עד רביעי
מהורים של חברה טובה שלה
החברה אמרה שלא נראה לה שיש בעיה
וההורים (של אותה חברה) אמרו - לא מתאים
עכשיו היא בהיסטריה
לא מוכנה לוותר על הנוחות שלה
בסך הכל חודש, זה לבוא לישון באותו מקום שההורים ישנים
לא שיא הנוחות
גם אצלי ביחידת דיור היא לא רוצה לישון
פרטיות אני רוצה! לבד אני רוצה!
זה מה שהיא אמרה
כשאמא לי התקשרה אלי היום אחרי שאחותי הכניסה אותה להיסטריה
אמרתי לה, רגע רגע... מה את מתרגשת
זה בסך הכל חודש
אתם תסתדרו
ואם היא רוצה לבזבז כסף היא מוזמנת לבזבז את הכסף שלה
שלא תיגררו לדרישות שלה לשכור פתאום בית בעיר זו או אחרת (שיעלה להם פי 2 או יותר)
בגלל שהיא רוצה פרטיות
זה לא לכל החיים המצב הזה
יש שיפוצים, חודש, ואחר כך בית חדש
לא צריך להפוך עולמות בגלל שלה לא מתאים
אחרי הכל זה לא שההורים שלי אמרו לה לכי תשני באוהל בחצר
יש מיטה, יש מזגן, יש מקלחת יש הכל
זה רק לא הכי נוח שבעולם
נכון
אחי היה פה היום וניסה להבין למה היא כל כך בהיסטריה
בכל פעם שהוא ניסה לדבר איתה היא הייתה במצב התקפה
כל הזמן ירתה מילים ומשפטים
ואני, ופרטיות, ואני, ופרטיות, ואני ופרטיות
מה היא חושבת
להורים שלי יהיה נוח?
ברור שלא
והם עוד מבוגרים ממנה באי אלה שנים
אחי גם נורא מעוצבן מאחותי שלא עושה שום דבר עם עצמה
זאת אומרת היא עובדת ויוצאת לבלות ובקושי חוסכת כסף
היא לא חושבת ברצינות על לימודים
היא גם לא חושבת על טיול או משהו
אין לה כיוון של ממש
ואחי חושב שזה בזבוז זמן
האמת שגם אני חושבת ככה במובן מסויים
אם אני מסתכלת על שנות ה-20 שלי ממבט לאחור
אני זוכרת שכשהייתי בת 25 ויצאתי לחפש עבודה
כבר אז שאלו אותי למה אין לי תואר
זה הפך להיות סוג של MUST
לא משנה במה, זה לא מעניין
התעודה הזו, זה מה שאנשים מחפשים
בגלל זה אני גם עושה תואר בכלכלה ומנהל עסקים ולא במדעי המחשב
ואחי עכשיו הולך ללמוד הוא עוד לא החליט אם ממשל וקרימינולוגיה או ממשל ובטחון
וגם לאחי וגם לי לקח את הזמן הזה להתפקח
בכל מה שקשור ללימודים
אחי מסתכל על חברה שלו שהיא בסך הכל בת 24 שמסיימת עכשיו את התואר הראשון שלה
ואני בטוחה שלא יעבור הרבה זמן והיא תמשיך גם לתואר שני
זה לא שאחי הוא תלית שכולה תכלת
הוא בעצמו אמר לי היום "אני יוצא מנקודת הנחה שכולנו דפוקים באיזושהי צורה"
וזה נכון לכל אחד מאתנו יש את היתרונות והחסרונות שלו
אנחנו בני אדם, ככה אנחנו
אבל אנחנו צריכים לשואף להשתפר
אני מאמינה שדברים פשוט יזרמו ברגע שיתחיל השיפוץ
ההורים שלי פשוט צריכים להיות רגועים ולא לתת לכל דבר קטן להשפיע להם על השגרה
רוגע רוגע רוגע ובלי להיכנס להיסטריות מיותרות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
