אז היום אמורים להתחיל השיפוצים
כבר שנתיים שאבא שלי חופר לנו כמה הוא רוצה לשפץ
וברגע שאמא שלי החליטה שזה יצא לפועל לפני חודשיים שלושה
התהליך ההיה במצב הרצה
הם מצאו קבלן
קיבלו הצעת מחיר
חיפשו וקנו קרמיקות
מצאו נגר למטבח
התאריך לתחילת השיפוצים נקבע כבר לפני שבועיים
ובסוף שבוע האחרון ההורים שלי עברו ליחידת דיור אצל משפחה שגרה במושב
יום שישי היה היום שהעברנו את רוב הציוד
האמת החוצה מהבית
אמא שלי, שבעיקר עסקה באריזות
אחי שהגיע במיוחד מתל אביב כדי לעזור עם הדברים הכבדים
חבר טוב של אחי שהגיע לשעה ומשהו כדי לעזור לו
אבא שלי שבעיקר הסתובב והעיר לכולם איזה בלאגן יש פה ואיך זה משגע אותו
ואני
אחי, החבר שבא לעזור ואני הוצאנו את רוב הדברים הכבדים החוצה
אבא שלי עזר פה ושם, בעיקר העיר על האי סדר והבלאגן שמפריע לו
ואיך זה שאנחנו לא מסדרים אחרינו (נו באמת אנחנו מעבירים דברים החוצה)
ואמא שלי הייתה עסוקה בהמשך האריזות של הדברים
כי מה לעשות יש הרבה דברים בבית מישהו צריך לסדר ולארוז
אגב, אם שמתם לב אחותי נעדרה לגמרי מהאירוע
וזה לא שהיא לא ידעה שעוברים
היא הייתה בעבודה שלה
והיא יכלה להוציא חופש כדי לקחת חלק בנטל
אחי סידר את זה שהוא לא יעבוד בתאריך הזה כדי לבוא במיוחד לעזור להורים שלי
אבל היא ממש לא עשתה את זה
למעשה בבוקר כשהתחלנו להוציא דברים מהחדרים
החדר היה עדיין באנדרלמוסיה שום דבר לא ארוז ולא מסודר
וזה היה פשוט מעצבן
כי היה לה שבוע להתארגן
ומי ישמע מה היה לה לארוז
רק בגדים, ודברים אישיים שלה
היא למעשה הבן אדם היחיד בכל המשפחה שלא נקף אצבע במעבר הזה
גם כשסוף סוף היא טרחה לארוז את הדברים, כבר היה יום שבת
והיא הלכה ליחידת דיור וניקתה אותה, רק בגלל שחבר שלה הגיע
ככה ברגיל היא ממש לא מנקה את הבית או עושה משהו בבית
גם לפני השיפוץ
אם הבית היה נקי ומסודר זה בגלל שהחבר שלה קפץ לביקור
אחות של אמא שלי אמרה לה, שככה אנשים מתנהגים בגיל 21-22
מרוכזים בעצמם ולא אכפת להם מאף אחד ושום דבר
אני חשבתי שההתנהגות האגוצנטרית הזו יותר נכונה לגיל הטיפשעשרה
כי האמת, אני מכירה את החברות של אחותי, שהן פחות או יותר בגילה
והן ממש לא כאלה, כל אחת מהן עושה משהו בבית, עוזרת להורים
אם זה בלנקות, לעשות כלים, לבשל
ואני גם זוכרת את עצמי וחברים שלי בגיל הזה ולא היינו ככה, גם לא אחי וחבריו
ככה שאני לא מקבלת את התירוץ הזה שככה אנשים מתנהגים בגיל הזה
מה, כולם צריכים לעשות בשבילה את העבודה?
היא לא יכולה לתרום?
היא לא חלק מהמשפחה?
גם ביום שבת, שהיא הייתה בבית (שההורים שלי השכירו) היא לא באה לפה לעזור
עוד נשארו דברים קטנים שהיה צריך לארוז ולסדר
רק אמא שלי ואני היינו פה
אחותי בכלל לא הייתה פה כל השבת מהרגע שהיא לקחה את הדברים שלה מהבית
בבוקר היא רק ישנה, בצהריים הלכה לבריכה להשתזף, ובערב נפגשה עם חברים.
אבא שלי הפציע אחרי שהוא סיים את משמרת הבוקר שלו בעבודה
אכל והלך לישון
כשהוא גם הוא התארגן כדי לצאת עם חברים
והוא יצא עם חברים במקום להישאר עם אמא שלי לעזור לה בסוף האריזות
אין לכם מושג איך אמא שלי התעצבנה על זה
אמנם הייתי שם כדי לעזור לה והכל
אבל היא לא ציפתה ממני להיות זו שתישאר לעזור
היא ציפתה מאבא שלי, בן הזוג שלה, מי שאמור להיות השותף שלה שיישאר
מסכנה אמא שלי באמת
כל העניין של השיפוץ נופל עליה
אבא שלי חוץ מלחפור לנו על זה הוא לא ממש שותף כשזה מגיע לחלק של הביצוע
אמנם הכסף מהעבודה שלו זה הכסף שמממן את השיפוץ הזה
לזה הוא חסך אפשר לומר
אבל זו לא חוכמה רק להביא כסף ולא לקחת חלק אמיתי במה שקורה
גם בדברים הפחות נחמדים, כמו לארוז ולסדר
שלא תבינו אותי לא נכון, לא הפריע לי לעזור לאמא שלי
אבל ההתנהגות של אחותי, זה פשוט שיגע אותי, האגוצנטריות, החוסר אכפתיות
זה לא אמור להיות ככה, כל אחד אמור לעשות משהו, לקחת חלק
זה נקרא להיות חלק מהמשפחה
לא לדאוג רק לעצמך