אחד הדברים הכי קשים שההורים שלי נתקלים בו בעת השיפוץ זה מקום להיות בו

הבית מאז התחיל השיפוץ, הוא פחות או יותר עיי חורבות

אי אפשר לגור בו

גם בגלל כמויות האבק העצומות

אבל בעיקר בגלל שאין מקלחת שירותים ומטבח

היה לגיטימי שההורים שלי ישכרו דירה לתקופת השיפוץ

חודש-חודש וחצי-חודשיים גג

הבעיה בזה היא למצוא מישהו שמסכים להשכיר לתקופה כזאת קצרה

ויותר מכך, באיזור שבו אנו גרים ובכלל במושב

אני יודעת, יודעת שבערים כמו תל אביב אפשר למצוא בקלות סאבלט לחודש-חודשיים

אבל פה זה לא תל אביב, פה אנשים משכירים בתים לשנה שלמה ונשארים בהם שנה שלמה

קשה מאוד למצוא משהו שונה מזה

כי אנשים יעדיפו להשכיר למישהו לשנה ולא לחודש חודשיים

פשוט כך

אז ההורים שלי מצאו בהתחלה יחידת דיור אצל משפחה במושב

יחידת דיור נחמדה 60 מ"ר חדר שינה סלון (שגם הוסב לחדר שינה) מטבח ומקלחת ושירותים

התנאי היה שאם היא כן מוצאת מישהו לשנה, הם יצטרכו לפנות את הדירה

בעלת הדירה הייתה סקפטית שכן כבר שנה היא מחפשת מישהו ולא מוצאת

אז ההורים שלי הלכו על זה

ואיך אומר חוק מרפי

ברגע שהם סגרו יום אחר כך היא מצאה שוכר לשנה

מה שאומר שיש להורים שלי עד סוף יולי להישאר שם

שזה ממש אוטוטו

מאז שההורים שלי יודעים את זה הם מחפשים מקום נוסף

לא כל כך פשוט כי גם אנשים שאמרו להם כן, בואו תראו וזה

פתאום נעלמו או לא ענו לטלפונים של ההורים שלי

מאידך אנשים אחרים היו מאוד נחמדים

למשל, אחת המשפחות הכי אנטי הכל במושב, שהבת שלהם בגיל של אחותי, הציעו לה לבוא לגור אצלם לתקופה הזו חינם אין כסף

שזה היה מפתיע, כי זו משפחה נורא קשה של אנשים שחושבים רק על עצמם ולא על אחרים

ומשפחה אחרת, של חברה אחרת של אחותי, גם הציעה לה לבוא להתארח אצלם חינם אין כסף

לא שאחותי מתכוונת לנצל את זה, אבל זה נעים לדעת שיש אנשים שאכפת להם

ומשפחה אחרת מותיקי היישוב (זוג בני 80) הציעו להורים שלי לבוא לגור אצלם עד שייגמר השיפוץ

וזה לא דבר מובן מאליו להכניס אלייך הבייתה אנשים ליותר מכמה ימים

בכלל לא מובן מאליו

גם חבר ילדות של אבא שלי,  כשהוא שמע על השיפוץ ישר אמר - תבואו לגור אצלינו יש לנו קומה שלמה ריקה

אבל הם גרים במושב אחר, 20 דקות נסיעה מפה וזה לא נוח גם לאמא שלי ועוד יותר לאחותי מבחינת נסיעות לעבודה

אבל זה מאוד יפה שהם הציעו

כמו שאתם מבינים, ההורים שלי מעדיפים לשמור את האופציות האלה כמוצא אחרון

כי זה לא נעים ליפול על אנשים לחודש אפילו שהם הציעו, וגם אם משלמים להם כסף

אז הם מצאו מקום

גם יחידת דיור, אבל לא כל כך מסודרת

המזל פה זה שבמשך שבועיים אותה משפחה בחופש

והם אמרו להם שהם יוכלו להשתמש בכל הבית (וילה) במשך השבועיים האלה

תמורה לזה שהם גם יטפלו להם בחיות (כלבים וחתולים) ואחר כך ביחידת דיור

שמבחינת ההורים שלי זה לא רע בכלל

בינתיים השיפוץ מתקדם בצורה איטית למדיי

יש רק עובד אחד שעוסק בעבודת ההרס

אם כי הקבלן אמר שבשבוע הבא הוא יביא עוד עובדים כדי להאיץ את העבודה

והוא חושב שהוא יסיים עוד 3 שבועות

אחרי 3 שבועות הוא מתחיל בית אחר

אז נראה מה יהיה

ואסיים את הפוסט עם המלצה לסרט

במוצ"ש נסענו אמא שלי אחותי ואני לראות סרט בקולנוע

אנחנו לא נוסעות הרבה לראות סרטים מפאת המחיר הלא זול (39.90 לכרטיס!)

אבל הסרט הזה היה בהחלט שווה את זה

אפילו שהוא סרט צרפתי

ואת זה אני לא אומרת סתם כי הסרט הצרפתי האחרון שראיתי שהיה משעמם כל כך שיצאנו באמצע

כך שהסרט הזה בהחלט היה תיקון

אני לא זוכרת מתי צחקתי ככה בסרט, שהיה מצחיק שנון, מרגש ואמיתי

לסרט קוראים מחוברים לחיים

מסופר שם על אדם נכה מהצוואר ומטה

שמחפש מטפל שיטפל בו

בין כל שורת המומחים שמגיעים לראיונות עבודה מגיע גם אדם ששלחו אותי שירותי התעסוקה

הוא רוצה רק שיחתמו לו שהגיע לראיון וללכת ע"מ לקבל את הדמי אבטלה שלו

הוא לא התכוון בכלל לעבוד שם

בסופו של דבר הוא זה שיתקבל לעבודה

מהסיבה הפשוטה - הוא היחיד שלא ריחם עליו (על הנכה)

ואמר לו מה שהוא חושב בפרצוף בלי משחקים והעמדות פנים

וכדי לעשות עבודות פיזיות, לא צריך ידע יותר מדיי רב

רק זרועות חזקות ושכל, ואנושיות

והסרט הסרט מספר על המערכת יחסים הנבנית בניהם

זה נשמע אולי משעמם אבל זה ממש לא

הסרט עשוי בצורה מעולה, הוא מרגש ומצחיק ונוגע

אנחנו מאוד נהננו

בהחלט ממליצה אם עוד לא ראיתם ללכת לראות

שווה את השעתיים צפייה ושווה כל שקל