לא יודעת כמה מכם יודעים, אבל יש סדרה של ספרים בשם הזה. ספרים שכתבה הסופרת ג'ין מ. אואל (ואפשר לראות את שמות הספרים ברשימות בצד).

השבוע יצא בעברית ספר נוסף בסדרה.

את הסדרה, בעצם יותר נכון לומר את ארבעת הספרים הראשונים של הסדרה קראתי 9 פעמים בעברית (פעם אחת באנגלית).

את הספר החמישי בסדרה ישר הלכתי לקנות, סיימתי אותו תוך יומיים.

זה מדהים שהסופרת בכל פעם מסיימת ספר, בצורה של סוף שמשאירה מקום לכתיבת ספר נוסף.

האמת היא שאני הכי ממליצה על הספר הראשון, אותו הכי אהבתי, אני זוכרת שלפני 10 שנים קראתי אותו בפעם הראשונה וסיימתי אותו באותו היום שלקחתי אותו (מהספרייה במושב של ההורים שלי). מאז יצא לי לקרוא את הספרים כל שנה.

אמא שלי אומרת שזה כמו שהיא הייתה קוראת את הספר "נשים קטנות" המון פעמים (גם אני קראתי אותו כשהייתי קטנה).

בספר האחרון יש כל כך הרבה דברים שקשורים לארכיאולוגיה, נושא שאני באופן אישי מאוד אוהבת. ולמי שלא יודע 3 שנים בתיכון למדתי ארכיאולוגיה. אבל זו הייתה ארכיאולוגיה של ה5000 שנה האחרונות, לא ארכיאולוגיה שלה 30-40 אלף שנה. ואולי בגלל שזה נושא שתמיד עניין אותי גם מעניין אותי לקרוא את הספרים האלה. במיוחד שהם מתבססים על מקומות שבאמת קיימים.

מסתבר שהסופרת הלכה לחפירות ארכיאולוגיות בצרפת כדי ללמוד יותר ולכתוב בצורה מהימנה.

תארו לעצמיכם מה זה כשיוצא ספר כזה אחרי 12 שנים מאז הספר האחרון? זה כמו שעכשיו ג'י קיי רולינג (הסופרת שכותבת את ספרי הארי פוטר) תעשה הפסקה ל-12 שנים.

האמת שעם כל התיאורים שבהתחלה יכולים להיות קצת מעצבנים, ניתן לבנות בראש את הנוף שהיה במקום, את המכשירים, את האנשים, להבין את האווירה.

לפעמים אני חושבת לעצמי הלוואי ויכולתי לחיות בתקופה הזו, אבל היום אחרי שהתרגלנו לכל המותרות שיש לאדם המודרני, איך נוכל לחיות בלי חשמל? מים זורמים בבית? אנחנו, מפונקים אנחנו...

הסיפור עצמו מתקיים בתקופת הקרח האחרונה שפקדה את כדור הארץ. המעבר בין האדם הניאנדרטל לאדם המודרני ההומו ספיינס. אולי בתור מישהי שלמדה על התקדמות האדם זה נשמע מעניין, אני בטוחה שזה לא מעניין את כולם.

אבל בתוך הספרים האלה, יש סיפור מרתק ועלילה מרתקת.

נכון לא כל אחד בנוי לקרוא את הספרים האלה (ורק מי שיש לו "שריטה" כמוני ייקרא אותם 9 פעמים). אבל זה בהחלט מומלץ לנסות.

בספר האחרון נראה כאילו הסופרת מנסה להכניס אותנו יותר ויותר לרוח התקופה שהייתה אז. קם בפרולוג של הספר היא כתבה על החפירות האריכאולוגיות שהיא השתתפה בהן, ועל החוקרים שעזרו לה בהבנה של הדברים.

אם מישהו פעם תהה אחרי הספר הרביעי, איך ייראה ההמשך (ואני תמיד תהיתי איך יהיה ההמשך, כי זה היה מתבקש), עכשיו יש המשך (ועכשיו צריך לתהות על ההמשך של ההמשך?)

הכי היה לי מוזר לקרוא את התרגום. המתרגמת היא זו שתרגמה את הספרים מהספר השני שיצא. וזה נראה כאילו היא מעולם לא זכרה מה שהיא קראה. במיוחד בשל טעיות קטנות בטקסט. שמי שמכיר את הספרים ישר ישים לב אליהן. תהיתי אם לספר עשו בכלל הגהה בעברית אחרי שמצאתי יותר מטעות אחת (שזה יכול להיות מקרי).

טוב, זה בערך מה שעשיתי בשבת הזו.

הלימודים שלי נדחו לשבוע הבא.

ועוד יש לי את המתמטיקה, שאני צריכה לראות איך אני משלבת את זה בלו"ז שלי.

ואמא שלי, היא לא רצתה שאני אבוא לבקר בסופ"ש בגלל שיורד גשם...

טוב פה לא יורד גשם, יש רק רוחות מעצבנות ששורקות וגורמות לי לרצות לא לצאת מהבית (לא שיש לי ברירה, אני צריכה ללכת לעבוד מאוחר יותר).

והשותפים שלי, לשם שינוי לא נשארו בדירה, אבל עיצבנו אותי. הם השאירו מלא כלים בכיור (שהם לא שטפו, וגם לי אין כוונות לעשות כך) וכן הם השאירו שקית זבל (העיקר שאחד מהם תמיד מעיר לי לזרוק את הזבל). שאת זה אני אעשה כשאני ארד להסעה של העבודה.

לפעמים אני תוהה אם אולי היה עדיף לגור לבד, בלי החלק של עוד  אנשים עם שגעונות מוזרים.

שיהיה לכם שבוע קסום!